גטו גרודנו
גטו גרודנו היה גטו יהודי שהוקם בנובמבר 1941 בעיר גרודנו בפולין הכבושה ונוהל על ידי אנשי האס אס. גרודנו הייתה עיר של הרפובליקה הפולנית השנייה שעברה לידי ברית המועצות לאחר פלישת הצבא האדום לפולין בשנת 1939. העיר סופחה לשטחה של בלארוס הסובייטית באופן זמני. בשנת 1941 העיר עברה לידיה של גרמניה הנאצית לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות.
הגטו הורכב משני אזורים שונים המרוחקים כ-2 קילומטרים זה מזה. "גטו אחד" היה בשטחה העיר העתיקה, סביב לבית הכנסת בעיר, שטחו היה כחצי קילומטר רבוע ובו נדחסו כ-15,000 יהודים. "גטו שתיים" הוקם בפרבר סלובודקה ובו נכלאו כ-10,000 יהודים. גטו שתיים היה גדול יותר בשטחו מגטו אחד, אך המבנים בו היו הרוסים ורעועים יותר.
הסיבות לחלוקת הגטו לשתיים היו האופן שבו התרכזו היהודים בעיר וכן ביטול הצורך בהעברתם ממקום למקום. אף על ההפרדה, מצבם היה בכי רע שכן שטחי הגטו לא אפשרו סניטציה מספקת, הובלת מים או אספקת חשמל. הפרדת הגטו לחלקים עזרה לנאצים בהמשך להשמיד את דרי הגטו בקלות רבה יתר. הגטו הגדול יותר חוסל כשנה וחצי לאחר הקמתו והגטו הקטן יותר מספר חודשים קודם לכן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גטו אחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים עשר ימים לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, מספר חוקים ותקנות חדשים נאכפו על ידי האחראים החדשים. כל היהודים צוו להירשם במפקד העיר והמילה יוּדֶה (Jude, "יהודי" בגרמנית) נחתמה על תעודות הזהות שלהם. נאסר עליהם ללכת על המדרכות בעיר; הותר להם ללכת בכביש לצדי המדרכות בטור עורפי. ב-30 ביוני 1941, נכנס לתוקפו חוק בו על כל היהודים בעיר לענוד טלאי צהוב.
גטו אחד הוקם באזור המרכזי של העיר, בקרבת טירת גרודנו ומתחם בית הכנסת. היהודים כבר התרכזו בשטח זה עוד לפני הקמת הגטו, אך שטח הגטו היה קטן בהרבה. כל 15,000 היהודים שהיו באזור נדחקו לשטח שגודלו לא עולה על חצי קילומטר רבוע, בין רחוב ווילנסקה מצד אחד ורחוב זמקוואה מצד שני. הגטו הוקף בגדרות בגובה 2 מטרים, כמה מהבתים בשטח הגטו נהרסו. עם הזמן שטחו של הגטו הלך וקטן, כאשר החלו הגירושים למחנה קיילבסין ומשם למחנה ההשמדה טרבלינקה.
גטו שתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גטו שתיים הוקם מאחורי מסילת הרכבת בפרבר סלובודקה, בקרבת צריפי הצבא הישנים והשוק העירוני. אזור של העיר היה פחות מפותח, היו בו פחות בתים והרבה חלל ריק. כ-10,000 יהודים קובצו לגטו זה, שהיה גדול יותר בשטחו מגטו אחד אך רעוע ממנו. ניתנו להם שש שעות בלבד להיכנס לשטח שהוקצה מבלי להשתמש ברכבים, מה שיצר פאניקה גדולה והסתערות של אלפי יהודים על שערי הגטו. הגטו הוקף בחומה שעברה ליד רחוב סקידל.
בשני הגטאות כרטיסי הקצבת מזון חולקו במאפיות. היהודים קיבלו כמאתיים גרמים של לחם עבור תשלום סמלי. היודנרט (המועצה היהודית) הפעילה חנות קצבים שחילקה בשר סוסים מפעם לפעם. תפוחי אדמה חולקו מהמרתף של בית הכנסת. היו מטבחים ציבוריים בשני הגטאות שיצרו עד 3,000 מנות מזון ליום ללא בשר או שומן אך כללו לחם (בין 50 ל-100 גרם). סיר נפרד שימש את אלה שרצו לאכול אוכל כשר.
גירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוצאות להורג נערכו בגטו ב-2 בנובמבר 1942. באותו יום, שני הגטאות נאטמו מבחוץ על ידי אנשי האס אס. מבצע חיסול הגטו החל ב-15 בנובמבר עם גל גירוש הראשון לאושוויץ בירקנאו. קרוב ל-4,000 סוחרים יהודים נשלחו לגטו אחד ושאר האסירים הוצעדו למחנה העבודה בקיילבסין לגירוש. המשלוח הראשון מהגטו הגיע לאושוויץ שלושה ימים לאחר מכן, ב-18 בנובמבר. לפני שנשלחו למותם, הגרמנים הורו למספר יהודים לחתום על גלויות עליהם נכתב בגרמנית "מקבלים יחס טוב, אנחנו עובדים והכל בסדר".
הגירושים מגטו אחד למחנה המעבר קיילבסין החלו בסוף נובמבר 1942; משם היהודים נשלחו ברכבות מסע לבהמות לאושוויץ ולטרבלינקה. היהודים המעטים שנותרו בגטו אחד נשלחו לגטו ביאליסטוק במרץ 1943, יתר אסירי הגטו נרצחו במקום או הועלו לרכבות בנובמבר 1943 ומשם נלקחו למחנה מיידנק להשמדה, מיד לאחר דיכוי מרד גטו ביאליסטוק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על גטו גרודנו, באתר יד ושם
- גרודנה (Grodno), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- קטרין רייכלט, אבינועם פט ולאורה קרגו, גרודנו, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 890–893), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)