לדלג לתוכן

גו וסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "גו וסט" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיר, ראו Go West.
גו וסט
Go West
פיטר קוקס (מימין) וריצ'רד דראמי בשנת 1985
פיטר קוקס (מימין) וריצ'רד דראמי בשנת 1985
מקום הקמה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לונדון, אנגליה
תקופת הפעילות מ-1982
סוגה פופ • פופ רוק • גל חדש • בלו-אייד סול
חברת תקליטים קריסליס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס המוזיקה הבריטית לפריצת השנה (1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gowest.org.uk
פרופיל ב-IMDb
חברים
פיטר קוקס (אנ')
ריצ'רד דראמי (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גו וסט הוא הרכב פופ בריטי, שהוקם בשנת 1982 על ידי הסולן הראשי פיטר קוקס (אנ') וגיטריסט הקצב ונגן הגיבוי ריצ'רד דראמי (אנ'). ההרכב זכה לפופולריות בין אמצע שנות השמונים לתחילת שנות התשעים, והוא ידוע בעיקר בזכות הלהיטים: "We Close Our Eyes", "Call Me", "Faithful" ו-"King of Wishly Thinking".

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 הקימו פיטר קוקס וריצ'רד דראמי את להקת "גו וסט", עם קוקס כסולן ודראמי בגיטרה וכזמר ליווי.[1][2]

סינגל הבכורה של גו וסט, "We Close Our Eyes", יצא בשנת 1985 והגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים של בריטניה. "We Close Our Eyes" היה הסינגל שהגיע למקום הגבוה ביותר מבין שירי הלהקה. אלבום הבכורה המפורסם של הצמד יצא בשנת 1985. הוא כלל את "We Close Our Eyes" ,"Call Me" ו"Don't Look Down".

Bangs and Crashes, אלבום הרמיקסים, B-sides וקטעים חיים, יצא בשנת 1986, וכלל את השיר "One Way Street" שהיה חלק מפסקול הסרט רוקי 4.

בשנת 1987 הוציאו גו וסט את האלבום Dancing on the Couch. אף על פי שיצאו כמה סינגלים, הצלחתו של האלבום נחלשה בהשוואה לאלבום הבכורה, במיוחד בארצות הברית. עם זאת, היא הניבה את הלהיט הראשון של הלהקה בארצות הברית: "Don't Look Down - The Sequel".

בשנת 1990 הוציאו גו וסט את השיר "King of Wishful Thinking" שנכתב על ידי קוקס ודראמי בשיתוף עם מרטין פייג' (אנ'). השיר נכלל בפסקול הסרט אישה יפה.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גו וסט בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Five of the best things to do in and around Luton and Dunstable in the next seven days". Dunstabletoday.co.uk.
  2. ^ "INTERVIEW: Peter Cox - Welcome to UK Music Reviews". Ukmusicreviews.co.uk.
  3. ^ "Story behind King of Wishful Thinking". News.com.au. 31 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
פרס המוזיקה הבריטית לתגלית השנה
גראהם פארקר/ג'ולי קובינגטון (1977) ‏•‏‏ The Human League ‏(1982) ‏•‏‏ יאזו (1983) ‏•‏‏ פול יאנג (1984) ‏•‏‏ פרנקי הולך להוליווד (1985) ‏•‏‏ גו וסט (1986) ‏•‏‏ The Housemartins‏ (1987) ‏•‏‏ Wet Wet Wet‏ (1988) ‏•‏‏ ברוז (1989) ‏•‏‏ ליסה סנטנספילד (1990) ‏•‏‏ בטי בו (1991) ‏•‏‏ בברלי קרייבן (1992) ‏•‏‏ טסמין ארצ'ר (1993) ‏•‏‏ גבריאל (1994) ‏•‏‏ אואזיס (1995) ‏•‏‏ סופרגראס (1996) ‏•‏‏ Kula Shaker‏ (1997) ‏•‏‏ Stereophonics‏ (1998) ‏•‏‏ בל וסבסטיאן (1999) ‏•‏‏ S Club 7‏ (2000) ‏•‏‏ A1‏ (2001) ‏•‏‏ בלו (2002) ‏•‏‏ ויל יאנג (2003) ‏•‏‏ באסטד (2004) ‏•‏‏ קין (2005) ‏•‏‏ ארקטיק מאנקיז (2006) ‏•‏‏ The Fratellis‏ (2007) ‏•‏‏ מיקה (2008) ‏•‏‏ דאפי (2009) ‏•‏‏ JLS (2010) ‏•‏‏ טייני טמפה (2011) ‏•‏‏ אד שירן (2012) ‏•‏‏ בן הווארד (2013) ‏•‏‏ באסטיל (2014) ‏•‏‏ סם סמית' (2015) ‏•‏‏ Catfish and the Bottlemen‏ (2016) ‏•‏‏ ראג-אנ'-בון מאן (2017) ‏•‏‏ דואה ליפה (2018) ‏•‏‏ טום ווקר (2019) ‏•‏‏ לואיס קפלדי (2020) ‏•‏‏ ארלו פארקס (2021) ‏•‏‏ ליטל סימז (2022) ‏•‏‏ וט לג (2023) ‏•‏‏ ריי (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גו_וסט&oldid=36069720"