גורן האטד

גֹרֶן הָאָטָד הוא מקום המוזכר בקבורת יעקב בספר בראשית.

הסיפור המקראי מספר כי יעקב נפטר במצרים, אך הורה לבניו לקוברו במערת המכפלה אשר בארץ כנען. בדרכם הגיעו בני יעקב תחילה עד גורן האטד אשר בעבר הירדן וספדו שם מספד גדול ועשו אבל שבעת ימים, ומשראו הכנענים את האבל בגורן האטד קראו למקום בשם אבל מצרים.^[1]

זיהוי

הזכרת עבר הירדן במקום היא מפתיעה. לדעת שמואל ליונשטם, סתם עבר הירדן במקרא הוא עבר הירדן המזרחי, אם אינו מתפרש מתוך העניין שהכוונה לעבר הירדן המערבי, נראה שביקש הכתוב להגיד, שהעלו את יעקב וחצו את הירדן סמוך ליריחו כדרך שעשו אחר זמן בני ישראל בשעה שהעלו את עצמות יוסף.^[2]

אבסביוס (אונ' 3, שו' 17) מזהה את גורן האטד עם בית חגלה שממערב לירדן בקרבת יריחו. חוקרים אחדים סבורים שנתחלפה לו לאבסביוס בית חגלה שבקרבת יריחו, מול אבל השיטים שבעבר הירדן, עם בית עגלים שמדרום לעזה ומצפון לנחל מצרים (היום תל עג'ול), מקום שנחשב לפי המסורת העתיקה למקום אבל יעקב, שממנו הלכו בני הלוויה למערת המכפלה בדרך ישרה ממצרים. אבל, מכיוון שקשה ליישב את המקום בעבר הירדן הנזכר בכתוב עם זיהוי זה, יש מציעים לגרוס בעבר הנחל, כלומר בעבר נחל מצרים. אלא שתיקון זה מופרך מן הנאמר בפס' יג וישאו אותו בניו ארצה כנען, מכלל שהמקום שהספידוהו שם לא בארץ כנען הוא.^[3]^[4]^[2]

במחקר

יהודה זיו ואהרן דמסקי טוענים כי קיים במקום בשם "ירדן" בדרום־מערב הארץ, על סמך הזכרה של מקום כזה ברשימת כיבושי שישק, אצל יוסף בן מתתיהו במלחמת היהודים (ג, ג, ה, 51) ובכרוניקה נוצרית־סורית העוסקת בכיבוש העברי של ארץ ישראל ב־634. ולדידם, הירדן המוזכר בפסוק הוא זה שבדרם מערב הארץ.^[5] לדברי דמסקי גם את אבל מצרים יש לזהות עם נחל מצרים, שלדעתו אינה נחל קבוע ובמקרה זה יש לזהותו עם נחל הבשור, ועבר הירדן הוא מקום מעבר בנחל ליד ירדן הדרומית.^[6]

לדעת יואל אליצור בשם יהודה אליצור, ניתן להבין מהסיפור המקראי כי המחנה הכבד המצרי שעלה ביחד עם מסע לווית יעקב קשור להחלפת חיל המצב המצרי שנכח בארץ כנען. לדבריו, סביר להניח שהאבל בגורן האטד היה בנקודת הריכוז של הכוחות החדשים, שלא נועדו להמשיך לחברון אלא להתפזר ברחבי ארץ כנען. לדבריו, את עבר הירדן סתם יש להבין כבקעת הירדן, ובהקשר הנוכחי, בו מוזכר הכנעני, יש לזהותה עם הצד המערבי, שבארץ כנען. לדבריו, ניתן לשער שהמקום היה בבית שאן, אחד המרכזיים הצבאיים המצרים הגדולים בארץ ישראל.^[7]

מדרש השם

בתלמוד הבבלי מובאת דעת רבי אבהו, הדורש את שם המקום: ”וכי גורן יש לו לאטד? אמר רבי אבהו מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד”.^[8]

רש"י מוסיף על תיאור זה באומרו כי נקרא המקום על שם מאורע שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב עמדו כולן ותלו בו כתריהם והקיפוהו כתרים כגורן המוקף גדר של קוצים.^[9]

הערות שוליים

^ ספר בראשית, פרק נ', פסוק ט'
^ ¹ ² שמואל אפרים ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית כרך ב' טור 560.
^ Eduard Meyer, Die Entstehung des Judentum, Halle a/S, 1896, p. 280
^ F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tome II (3ème édition, 1967), Paris 1938, p. 274
^ יהודה זיו, ירדן לבוא מצרים, טבע וארץ ב, 1960, עמ' 412–413
^ Demsky, Aaron (1993). Brettler, M.; Fishbane, M. (eds.). "The Route of Jacob's Funeral Cortege and the Problem of 'Eber Hayyarden (Gen 50:10-11)". Min'hah le-Nahum: Biblical and Other Studies Presented to Nahum M. Sarna. Sheffield.
^ יואל אליצור, מקום בפרשה, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 85–92, מסת"ב 978-965-545-011-8
^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א'
^ רש"י בראשית פרק נ' פסוק י'

[1] ספר בראשית, פרק נ', פסוק ט'

[:0-2] ¹ ² שמואל אפרים ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית כרך ב' טור 560.

[3] Eduard Meyer, Die Entstehung des Judentum, Halle a/S, 1896, p. 280

[4] F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tome II (3ème édition, 1967), Paris 1938, p. 274

[5] יהודה זיו, ירדן לבוא מצרים, טבע וארץ ב, 1960, עמ' 412–413

[6] Demsky, Aaron (1993). Brettler, M.; Fishbane, M. (eds.). "The Route of Jacob's Funeral Cortege and the Problem of 'Eber Hayyarden (Gen 50:10-11)". Min'hah le-Nahum: Biblical and Other Studies Presented to Nahum M. Sarna. Sheffield.

[7] יואל אליצור, מקום בפרשה, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 85–92, מסת"ב 978-965-545-011-8

[8] תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד א'

[9] רש"י בראשית פרק נ' פסוק י'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]