גורילת נהר הקרוס
 גורילת נהר הקרוס
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | הומינידיים |
| שבט: | גורילניים |
| סוג: | גורילה |
| מין: | גורילה מערבית |
| תת־מין: | גורילת נהר הקרוס |
| שם מדעי | |
 Gorilla Gorilla diehliמטשי, 1904 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
גורילת נהר הקרוס (שם מדעי: Gorilla gorilla diehli) היא תת-מין של הגורילה המערבית. נחשבת לאחת הגורילות הנדירות ביותר בעולם, עם אוכלוסייה המסתכמת במאות ספורות בלבד. גורילת נהר הקרוס היא הגורילה המערבית ביותר והצפונית ביותר. תפוצתה מוגבלת לגבעות המיוערות וההרים שבאזור גבול קמרון-ניגריה באזור מקורות נהר קרוס. אוכלוסייה זו רחוקה ב-300 ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר של גורילת השפלה המערבית, וכ-250 ק"מ מאוכלוסיית הגורילות של יער איבו בקמרון.
הסקרים האחרונים מצביעים על כך שנותרו בטבע 200–300 גורילות נהר הקרוס. קבוצות של גורילות אלה מרכזים את פעילותם ב-11 אתרים, במרחב של 12 אלף ק"מ רבוע. עם זאת, סקרי השדה האחרונים מאשרים שישנה נוכחות גורילות בתפוצה רחבה יותר מחוץ לאתרים המוכרים שלהם בתחום זה. טענה זו נתמכת על ידי מחקר גנטי, שמצא ראיות לכך שרבים מהאתרים של גורילת נהר הקרוס ממשיכים לשמור על קשר בין האתרים באמצעות פיזור יחידים אקראי[2]. בשנת 2009 צולמה גורילת נהר הקרוס בווידאו מקצועי על הר מיוער בקמרון[3].
היא תויגה כמין חדש בשנת 1904 על ידי פָּאוּל מָטשִי (אנ'), טקסונום יונקים גרמני שעבד במוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת הומבולדט בברלין, אך אוכלוסייתה לא נסקרה באופן שיטתי עד 1987[4]. גורילת נהר הקרוס סווגה מחדש כתת-מין בשנת 2000[5].
אנטומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גובה ממוצע של זכר בוגר: 175-165 ס"מ.
- משקל ממוצע של זכר בוגר: 200-140 ק"ג.
- גובה ממוצע של נקבה בוגרת: 140 ס"מ.
- משקל ממוצע של נקבה בוגרת: 100 ק"ג.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב חיה גורילת נהר הקרוס בקבוצות קטנות של 4–7 פרטים עם כמה זכרים ונקבות. התזונה שלהם מורכבת בדרך כלל מפירות, אבל בחודשים שיש מחסור בפירות, (אוגוסט, ספטמבר, נובמבר וינואר) התזונה שלהם מורכבת בעיקר מעשבים, קליפות עץ, ועלים של צמחים מטפסים ועצים.
רבים ממקורות מזון של גורילת נהר הקרוס הם עונתיים מאוד, ולכן התזונה שלהם נמצאת בצמחייה צפופה מאוד, בדרך כלל, צמחייה מזינה נמצאת בסמוך לאתרי הרבייה שלהם. נמצא כי בקבוצת גורילות נהר הקרוס של הר האפי תזונתם בעיקר כללה זנגביל ועשבי תיבול, אך כניסה בעונה הגשומה, הציגה העדפה לצמחים ממשפחת הלופיים על הזנגביל, מה שמצביע על העדפה למזונות עונתיים מסוימים ועל זיקה לצמחייה שנמצאה רק בבית הגידול שלהם.
מצב שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי הקרן העולמית לשימור חיות הבר ומקורות אחרים, גורילת נהר הקרוס היא מין בסכנת הכחדה חמורה עם מספר כולל של 200–300 פרטים בין קמרון לניגריה. סה"כ האוכלוסייה מחולקת בין 11 ל-14 אוכלוסיות שנמצאות בעיקר בשמורות טבע וגנים לאומיים במספרים של 20–65 פרטים עם שטחים קטנים המשתרעים על 19–80 ק"מ רבוע.
תוכנית הפעולה האזורית לשימור גורילת נהר הקרוס היא מאמץ שימור שנעשים על ידי ועדת הישרדות המינים של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN/SSC), קבוצת ממוחי פרימטים שמנסים להבטיח את ההישרדות של גורילת נהר הקרוס כאוכלוסייה יציבה ובטוחה גם בעתיד. התוכנית הוכנה בשנת 2007 על ידי אנשי שימור הסביבה, חוקרי גורילה, ופקידי ממשל מקומיים ומתייחסת לאיומים השונים העומדים בפני גורילת נהר הקרוס. כמו גם טיפול בנושאים ספציפיים לאתרים שבהם מתגוררים הגורילות. תוכנית השימור, המוערכת ב-4.6 מיליון דולר על פני חמש שנים, שליש ממהמימון כבר הושג על ידי תורמים וממשלות. התוכנית כוללת ארגון דרכי גישה לגורילות בין קמרון ומנהל השימור הניגרי, העלאת מודעות בקרב הקהילות באזור מחיית גורילת נהר הקרוס, השתתפות הקהילה בתוכניות תיירות אקולוגיות, שיפור חקיקה והגברת האכיפת, מחקר ביולוגי רחב של אוכלוסיית הגורילות, כולל באזורים פחות מוכרים, ופיתוח תוכניות להגן מפני אש ושרפות.
אף על פי שמעט מאוד ידוע על גודל האוכלוסיות שלהם בעבר, דיווחים משנת 1957 מפגשים עם הגורילות, מצביעים על על כך שאוכלוסיית גורילת נהר הקרוס הייתה גדולה יותר בעבר. מחקר גנטי הראה כי הירידה בגודל אוכלוסייה התרחשה ככל הנראה במשך 100–200 השנים האחרונות, סביר להניח כתוצאה מעלייה בזמינות ושימוש בנשק חם, אך גם גורמים נוספים כמו אובדן בתי גידול וקיטוע שנגרם על ידי ההתפשטות של חקלאות, מרעה בקר וסלילת כבישים. כמו גם הרעיון שמחלה הרסנית התפשטה בקרב אוכלוסיות שחולקות בתי גידול עם בני אדם וחיות בית.
חלוקה גאוגרפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצת תת-מין זה תחום בגבול שבין ניגריה לקמרון, בתוך יערות גשם טרופיים ואזורי אקלים סובטרופי, שהם גם ביתם של השימפנזים הניגריים-קמרוניים – תת-מין נוסף של קוף גדול. גורילת נהר הקרוס נחשבת לגורילה המערבית ביותר והצפונית ביותר, ותפוצתה מוגבלת לגבעות המיוערות וההרים באזור גבול קמרון-ניגריה, בסמוך למקורות נהר קרוס. אוכלוסייתה רחוקה כ-300 קילומטרים מאוכלוסיית גורילת השפלה המערבית הקרובה ביותר, ובכ-250 קילומטרים מאוכלוסיית הגורילות ביער איבו בקמרון. סקרים עדכניים מעריכים כי בטבע נותרו בין 200–300 פרטים של גורילת נהר הקרוס. קבוצות הגורילות פעילות ב-11 יישובים המפוזרים על פני 12,000 קמ"ר, אך סקרים אחרונים מעידים על נוכחותן גם מחוץ ליישובים אלו, בטווח רחב יותר. ממצא זה נתמך על ידי מחקר גנטי, שמצא ראיות לכך שלגורילות יש קשרים בין היישובים באמצעות פיזור אקראי של פרטים.
הופעתה של גורילת נהר הקרוס אושרה במגוון אזורים, בהם הרי מייב בדרום ניגריה, שמורת היער של נהר האפי, בהתרחבות הבושי, אוקבנגו, אזור החוף הדרומי של ניגריה, טאקאמנדה ושמורת נהר המון, יער מבולו ודרום-מערב קמרון[6]. לפי תוכנית הפעולה האזורית לשימור גורילת נהר הקרוס משנת 2007, האזורים הללו מכסים יערות רציפים בשטח של כ-8,000 קמ"ר, מהרי האפי ועד הרי קאבוון. חוקרים מעריכים כי ייתכן שיש אוכלוסיות נידחות ביערות הסמוכים לאזור באקטי בדרום. מוערך כי אזור תפוצתם מכסה שטח של כ-12,000 קמ"ר, בעיקר באזור הררי ומחוספס מהרי אפי ועד קאגוון, בגובה רב, שבו אין פעילות אנושית משמעותית[6].
ציד
[עריכת קוד מקור | עריכה]התגברות תופעת ציד של חיות בר לשם מסחר נעשה גרמה להשפעה גדולה על אוכלוסיית הגורילות. נראה שהציד נעשה אינטנסיבי בשפלה ואולי אף תרם לריכוז של הגורילות באזורים הרריים והתקבצות לאוכלוסיות קטנות. למרות חוקי המנע, הציד עדיין נמשך בשל הצריכה מקומית ובסחר למדינות אחרות. החוקים רק לעיתים נדירות נאכפים בצורה יעילה ובשל האופי של גורילת נהר הקרוס יש לכל ציד השפעה גדולה על האוכלוסייה והישרדותה. כל הציד באוכלוסייה אינו בר קיימא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורילת נהר הקרוס, באתר ITIS (באנגלית)
- גורילת נהר הקרוס, באתר NCBI (באנגלית)
- גורילת נהר הקרוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גורילת נהר הקרוס, באתר GBIF (באנגלית)
- ארז ארליכמן, השמינייה הסודית: צפו בגורילות נדירות בקמרון, באתר ynet, 9 במאי 2012
- בשיתוף מאגמה, מתי בפעם האחרונה פגשת גורילה בטבע?, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גורילת נהר הקרוס באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Cross River Gorilla Gorilla gorilla diehli Matschie, 1904 Nigeria and Cameroon (2000, 2002, 2004, 2006, 2008) (באנגלית)
- ^ World's rarest gorilla ready for its close-up, 16 בדצמבר 2009 (באנגלית)
- ^ Regional Action Plan for the Conservation of the Cross River Gorilla, October 21, 2013
- ^ Sarmiento, E. E. & Oates, J. F. (2000). "Cross River gorillas: A distinct subspecies, Gorilla gorilla diehli Matschie, 1904" (PDF). American Museum Novitates. 3304: 1–55
- ^ 1 2 March, 1957; Critchley, 1968; Harcourt et al., 1989; Oates et al., 1990; JLG, unpublished data