גוסטלייט
![]() | |
בימוי |
קלי או'סאליבן אלכס תומפסון |
---|---|
הופק בידי |
אלכס תומפסון צ'לסי קראנט פירס קרייבן איאן קייזר אדי לינקר אלכס וילסון |
תסריט | קלי או'סאליבן |
עריכה | מייק ס. סמית' |
שחקנים ראשיים |
קית' קופפרר דולי דה לאון קתרין מאלן קופפרר טארה מאלן |
מוזיקה | קווין צן |
צילום | לוק דירה |
מדינה |
![]() |
חברה מפיצה | IFC Films |
הקרנת בכורה |
![]() ![]() ![]() |
משך הקרנה | 115 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה |
סרט דרמה ![]() |
הכנסות | 767,857 דולר[1] |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
"גוסטלייט" (באנגלית: Ghostlight) הוא סרט דרמה קומית משנת 2024, שנכתב על ידי קלי או'סאליבן ובוים על ידי או'סאליבן יחד עם בן זוגה אלכס תומפסון. הסרט עוסק במשפחת שחקנים אמיתית – קית' קופפרר, בתו קתרין מאלן קופפרר ואשתו טארה מאלן, המגלמים משפחה המתמודדת עם אובדן בנם.[2]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתמקדת בדן (קית' קופפרר), עובד בנייה המוצא עצמו באופן בלתי צפוי מעורב בהפקה מקומית של המחזה "רומיאו ויוליה". במהלך ההשתתפות, הוא נחשף לעולם התיאטרון ונשבה בקסמו. הקהילה הצבעונית של שחקנים חובבים מספקת לו נחמה ועוזרת לו למצוא את דרכו בחיים.
הסרט עוסק באבל גברי, נושא נדיר בקולנוע, ומציג אותו כפן אנושי עדין ועמוק.[3]
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלי או'סאליבן, בהשראת ההפקה של "רומיאו ויוליה" שצפתה בה במהלך סגר במהלך מגפת הקורונה, כתבה תסריט שבו אב מוצא נחמה בתיאטרון קהילתי תוך כדי עיבוד תחושות האובדן שלו.[2] או'סאליבן כתבה את דמותו של דן בהשראת התבוננות אישית וביקורת על הדור של גברים שאינם מביעים את רגשותיהם בגלוי.[3]
לסרט לוהקו משפחת שחקנים אמיתית – קית' קופפרר, בתו קתרין מאלן קופפרר ואשתו טארה מאלן, המגלמים את הדמויות הראשיות בסרט. הדינמיקה בין חברי המשפחה האמיתיים עזרה ליצירת כימיה אותנטית בסצנות, כאשר הבמאים שילבו אימפרוביזציה יחד עם תסריט כתוב.[2]
הסרט צולם עם השראה מסרטים תיאטרליים קודמים כמו "מחכים לגופמן", "חזרה גנרלית" ו"מוכת ירח" והצילומים עצמם נמשכו זמן קצר, ואנשי הצוות עבדו באופן אינטואיטיבי ומהיר כדי לעמוד בלוחות הזמנים. הסצנות בתיאטרון הותאמו בקפידה כדי לשקף בצורה אורגנית את דינמיקת החזרות האמיתית של התיאטרון.[2] הסרט צולם בווקיגן, אילינוי, תוך שימוש במשאבים מקומיים, כמו תלבושות ואביזרים שהושאלו מתיאטראות בעיר.[3]
הסרט הופק במהירות רבה, כשצילומיו הסתיימו באוקטובר 2023 והוא הוצג בפסטיבל סאנדנס בינואר שלאחר מכן.[2]
קבלה וביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט קיבל ציון "טרי מוסמך" (Certified Fresh) עם 99% מהביקורות החיוביות באתר Rotten Tomatoes, המבוסס על 101 ביקורות מבקרים. ציון הקהל, המכונה "Popcornmeter", עומד על 92% בהתבסס על יותר מ-500 דירוגים. הסרט מתואר כסרט קטן שמעורר תגובה רגשית עצומה, דרמה על אובדן וחיבור אנושי והמבקרים שיבחו את המשחק של קתרין מאלן קופפרר על הופעה יוצאת דופן.[4] בנוסף, הסרט זכה לציון של 83 מתוך 100 באתר Metacritic, המבוסס על 21 ביקורות מבקרים, עם שבחים אוניברסליים, בעוד ציון הקהל עומד על 7.9 מתוך 10, בהתבסס על 42 דירוגים.[5]
הסרט זכה לשבחים על היותו דרמה קומית עדינה, נוגעת ללב ומשעשעת, המדגישה את הקשר בין החיים לאמנות. קלי או'סאליבן ואלכס תומפסון, שיצרו בעבר את הסרט "פרנסס הקדושה" (2019), ממשיכים לשלב בין הומור לרגש ביצירתם הנוכחית. קהל שאינו מעולם התיאטרון ציין כי הסרט הזכיר להם חוויות אישיות מתקופת התיכון או דמויות קרובות אליהם.[2]
פיטר דברוז' מ-Variety כתב כי הסיפור "מסופר בצורה יפה" ושהחוויה היא "משהו מיוחד". Indiewire תיארו את הסרט כ"חינני, מצחיק וחקירה אנושית מאוד של קשרים המשנים את מסלול חיינו."[6] המבקר סטיבן רומיי מהעיתון "The Australian" תיאר את הסרט כ"סרט מרגש ואינטליגנטי העוסק באהבה, אובדן, חרטה וחיבור אנושי", וציין שכוכב הסרט ראוי למועמדות לאוסקר. שרה מישל פטארס מהאתר "MovieFreak" כתבה כי הבמאים קלי או'סאליבן (שאחראית גם על התסריט) ואלכס תומפסון יצרו דרמה שקטה, חזקה ומלאת תקווה, שלא עוקבת אחר מסלולים מסורתיים. הסרט תואר כאחד מהטובים ביותר לשנת 2024 על ידי מספר מבקרים, ביניהם בילגה איבירי מ"ניו יורק".[4]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס | שנה | קטגוריה | עבור | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|---|
פרס גות'הם | 2 בדצמבר 2024 | ההופעה הראשית הטובה ביותר | קית' קופפרר | מועמדות | [7] |
פרס סטלייט | 26 בינואר 2025 | הסרט הטוב ביותר – קומדיה או מחזמר | "גוסטלייט" | מועמדות | [8] |
השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע - קומדיה או מחזמר | קית' קופפרר | זכייה | |||
פרס אינדפנדנט ספיריט | 22 בפברואר 2025 | ההופעה הראשית הטובה ביותר | בהמתנה | [9] | |
פרס ג'ון קאסבטס | קלי אוסאליבן; אלכס תומפסון; פירס קרייבנס, איאן קייזר, צ'לסי קראנט, אדי לינקר ואלכס וילסון | בהמתנה |
הפצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2024 חברת IFC Films ו-Sapan Studio רכשו את זכויות ההפצה בצפון אמריקה לסרט לאחר בכורתו העולמית בפסטיבל סאנדנס. סקוט שומן, ראש חטיבת הסרטים של AMC Networks, אמר שהסרט "מייצג את כל מה שנרצה לראות ולהשיג מתוך פסטיבל כמו סאנדנס."[6] באפריל 2024, פורסם כי הסרט ייצא לאקרנים בניו יורק ובשיקגו ב-14 ביוני 2024, ולאחר מכן יופץ בכל רחבי ארצות הברית בשבוע שלאחר מכן.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"גוסטלייט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גוסטלייט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גוסטלייט", באתר Metacritic (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ghostlight, Box Office Mojo
- ^ 1 2 3 4 5 6 Stephen Saito, Interview: Kelly O'Sullivan & Alex Thompson on "Ghostlight", The Moveable Fest, 2024-06-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 I Believe in Me: Alex Thompson and Kelly O’Sullivan on Ghostlight | Interviews | Roger Ebert, www.rogerebert.com, 2024-06-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Ghostlight (2024) | Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (באנגלית)
- ^ Ghostlight Reviews, www.metacritic.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Brent Lang, IFC Films, Sapan Studio Buy ‘Ghostlight’ Following Critically Acclaimed Sundance Debut (EXCLUSIVE), Variety, 2024-01-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, 2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (באנגלית אמריקאית)
- ^ Missy Schwartz and Steve Pond, 'Anora,' 'I Saw the TV Glow' Lead 2025 Indie Spirit Awards Nominations, TheWrap, 2024-12-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Valerie Complex, ‘Ghostlight’: IFC Films To Release Alex Thompson & Kelly O’Sullivan Drama In Theaters This June, Deadline, 2024-04-18 (באנגלית אמריקאית)