גוטליב הרינג

גוטליב הרינג
Gottlieb Hering

לידה	2 ביוני 1887 Warmbronn, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	9 באוקטובר 1945 (בגיל 58) Kernen im Remstal, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
השתייכות	צבא הקיסרות הגרמנית
דרגה	האופטשטורמפיהרר
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה

גוטליב הרינג (בגרמנית: Gottlieb Hering;‏ 2 ביוני 1887 – 9 באוקטובר 1945) היה קצין אס אס בדרגת האופט-שטורמפיהרר שהשתתף בתוכנית T4 - אותנסיה, והיה מפקדו השני והאחרון של מחנה ההשמדה בלז'ץ במהלך מבצע ריינהרד. הרינג לקח חלק פעיל ברצח העם היהודי וברצח קבוצות מיעוטים נוספות בשואה.

ביוגרפיה

הרינג נולד וגדל בוורמברון, מחוז בעיר לאונברג. לאחר שסיים את חוק לימודיו, עבד בחווה ליד ביתו. בשנים 1907 עד 1909 שירת בחטיבת הפרשים "המלך וילהלם הראשון", ובהמשך שירת בחטיבה בהתנדבות שלוש שנים נוספות. הצטרף לכוח משטרת היילברון בשנת 1912, ובשנת 1914 התחתן והביא לעולם בן אחד.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא נקרא לתפעל מכונת ירייה בחטיבת הגרנדירים 123 בשנת 1915, בה לחם בחזית המערבית בצפון צרפת עד להפסקת האש בשנת 1918. על שירותו המבצעי עוטר בצלב הברזל מדרגה ראשונה.

הרינג החל את הקריירה המשטרתית שלו בשנת 1919 כחוקר במחלק הפלילים בגפינגן (Göppingen), עיירה ליד שטוטגרט, והגיע לדרגת קצונה בשנת 1929. בשנת 1920 הצטרף לשורות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. במהלך תקופת רפובליקת ויימאר הוא יזם פעולות נמרצות נגד המפלגה הנאצית, האס אס והאס אה, ועקב כך כונה "טורף נאצים". בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, חברי המפלגה הנאצית דרשו בתוקף את התפטרותו מהמשטרה. אלא שהרינג היה מיודד עם כריסטיאן וירט, עקב קשרי עבודה קודמים בין השניים משנת 1912, וכך יכול היה להמשיך בעבודתו על אף המחאות האלימות של אנשי האס אס והאס אה המקומיים. במאי 1933 הצטרף הרינג למפלגה הנאצית. בשנת 1934 היה לראש משטרת גפינגן והמשיך בתפקידו בשנת 1939 בשטוטגרט. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח הרינג יחד עם קציני משטרה אחרים לגוטנהאפן (גדיניה) בדצמבר 1939. ניתן לו תפקיד ליישב מחדש את ה"פולק-דויטשן" (גרמנים בתפוצות) בגנרלגוברנמן.

תוכנית T4

הרינג החל לעבוד בתוכנית T4 - אותנסיה לקראת סוף שנת 1940, והיו לו שם מספר תפקידים. לאחר שסיים את פעילותו בגדיניה, נשלח למרכז ההמתה בטירת זוננשטיין, שם שימש כמפקח-מסייע לקצין משטרה בשם שאמל. לאחר פעילותו בזוננשטיין, עמד בראש מרכז ההמתה בהרטהיים. הוא גם עבד במתקני ההמתה הנוספים של תוכנית האותנסיה בברנדנבורג ובהדמר.

מבצע ריינהרד

היינריך גליי (ששירת בבלז'ץ) יחד עם גוטליב הרינג שותים בירה

לאחר תוכנית האותנסיה, הרינג סופח לאס דה בפראג ביוני 1942, ושובץ במבצע ריינהרד במחוז לובלין בפולין. הוא החליף את מקומו של כריסטיאן וירט כמפקד מחנה בלז'ץ מסוף אוגוסט 1942 עד לסגירת המחנה ביוני 1943. לאחר שהימלר ביקר במחנות המבצע במרץ 1943 והתרשם מעבודתו של הרינג, הוא קידם אותו לדרגת האופט-שטורמפיהרר.

אס-אס שארפיהרר היינריך אונבראו, ששירת בבלז'ץ, העיד על הרינג:^{[דרוש מקור]}

"הרינג ווירט היו ללא צל של ספק אנשים מרושעים, וכל סגל המחנה פחד מהם...שמעתי שהרינג ירה בשני שומרים אוקראינים שהביעו את אי שביעות רצונם מהמתרחש בבלז'ץ."

רודולף רדר, אחד הניצולים הספורים ממחנה בלז'ץ, כתב על הרינג:

"לעתים רחוקות הוא נכח במחנה, והגיע אליו רק בהקשר לאירוע מסוים... ברגע שמנוע הגז הפסיק לעבוד. ברגע שיידעו אותו, הוא הגיע רכוב על סוס, הורה שהמנוע יתוקן ולא אפשר לאנשים בתא הגזים לצאת החוצה. הוא נתן להם להיחנק ולמות באיטיות לכמה שעות נוספות. הוא צרח ורעד בזעם. למרות העובדה שהגיע למחנה באירועים נדירים, אנשי האס אס פחדו ממנו כהוגן. הוא חי לבד עם הסניטר האוקראיני שלו, ששירת אותו. אוקראיני זה מסר לו את הדו"חות היומיים."

— מס' יד ושם: 148 C, שפת המקור: פולנית

תדאוזס מיזייוויץ', פולני שחי בכפר בלז'ץ ועבד בתחנת הרכבת, העיד על הרינג:^{[דרוש מקור]}

"פעם אחת המיור, המפקד של מחנה המוות בלז'ץ, המציא סוג חדש של שעשוע: הוא קשר יהודי עם חבל למכוניתו; היהודי אולץ לרוץ מאחורי המכונית ומאחוריהם רץ כלבו של הקצין ונשך את היהודי. הקצין נסע מהמחנה למשאבת המים, שהייתה ברחוב טומסזוסקה בבלז'ץ, ובחזרה. מה שקרה לאחר מכן ליהודי איני יודע. באירוע זה צפו תושבי בלז'ץ."

לאחר מבצע ריינהרד

לאחר סיומו של מבצע ריינהרד וסגירתו של מחנה בלז'ץ ביוני 1943, היה הרינג למפקד מחנה הריכוז פוניאטובה, שבזמן זה הפך לתת-מחנה של מיידנק. עובדי הכפייה בפוניאטובה אולצו לסייע למאמץ המלחמתי של הגרמנים. בימים 3–4 בנובמבר כוח משטרה גרמני הרג את היהודים שנותרו בפוניאטובה במהלך אקציית ארנטפסט (בגרמנית: "מבצע חג הקציר"). הרינג שובץ לאחר מכן עם אנשי אס אס נוספים ממבצע ריינהרד במחנה השמדה בטריאסטה שבאיטליה.

ב-9 באוקטובר 1945 מת הרינג מסיבוכים מסתוריים בחדר ההמתנה בבית החולים ע"ש קתרינה בגרמניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוטליב הרינג בוויקישיתוף