גדליה אהרן רבינוביץ

רבי גדליה אהרן רבינוביץ מליניץ (ה'תקע"ה, 1815 - ט"ו בשבט ה'תרל"ח, 19 בינואר 1878) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ליניץ, רב העיר ליניץ ומחבר הספר "חן אהרן". הראשון שהוציא את מעוז חסידות ליניץ מהעיר ליניץ ומראשוני האדמו"רים החסידיים ברומניה.

ביוגרפיה

נולד בליניץ לרבי יצחק יואל רבינוביץ, האדמו"ר השלישי לבית ליניץ ובנו של רבי גדליהו מליניץ מייסד החסידות (רבי יצחק יואל מילא את מקום אחיו הבכור, רבי שמואל יהודה לייב).

בצעירותו למד אצל רבי משה צבי מסאווראן, רבי ישראל מרוז'ין ורבי שמואל מקאמינקא. אביו שידכו עוד בקטנותו עם ביתו של רבי שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא, משושלת קוריץ. לאחר שנישא הסתופף מספר שנים בצל חותנו בסלאוויטא.

בה'תקצ"ט (1839) שב לליניץ שם החל לכהן באדמו"רות וברבנות תחת אביו.

בה'תרי"ב (1852) עבר לכפר סוקוליבקה שם כיהן כרב ואב"ד הקהילה.

בה'תרכ"ח (1868) ברח לפודול-אילואי שברומניה, בה כיהן כ-10 שנים עד לפטירתו, ושם נקבר. הוציא את הספר "חן אהרן" בו מאוגדים דברי תורתו.

לרבי גדליה אהרן שלושה בנים^{[דרושה הבהרה]} ושבע בנות.

בנו וממלא מקומו, רבי יצחק יואל מקנטיקוזיבא, (ט"ז בשבט ה'ת"ר - כ"ד בתמוז תרמ"ה) חתן רבי משולם זוסיא השיל מזינקוב. סבל רבות בחייו ונפטר בצעירותו. אדמו"ר בליניץ, נאסר והוגלה ברוסיה. רב ביקטרינוסלב בפיקוח השלטונות עד שנת תרל"ד אז שוחרר ועבר לקנטקוזבה.^[1].
בנו, רבי פנחס מסוקוליבקא, נולד בשנת תר"ב. חתן הרב יעקב יוסף הורנשטיין. כיהן 40 שנה ברבנות סוקלובקה עד הרצחו בפרעות פטליורה בז' באב תרע"ט.
בנו, רבי אליהו יוסף (תר"י - י"ג בחשון תרע"א) חתן רבי משולם זושא אוירבך (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס) ובזיווג שני של רבי יעקב יצחק ממקארוב. אדמו"ר בבאפלו שבארצות הברית.^[2]
בנו, רבי יעקב יעקאבקא מטשרקאס.

חתניו היו:

רבי יעקב שמשון חאדארוב, אדמו"ר מבוגופוליה.
רבי פנחס בן רבי שלמה (חתן רבי משה מאורזיסטשוב).
רבי דוד ראפילאוויץ', בן רבי סנדר מניקולייב.
רבי דוד חאדארוב מברדיצ'וב, על פי בקשת דודו, רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק), כיהן כרב בקהילת אסטרייך.
רבי שאול, רב בחאטין בסרביה.
רבי יעקב אריה לייב מליבישוב, בן רבי חיים יצחק מינאוו.
בתו הצעירה נישאה בזיווג ראשון לבנו של רבי געציל מאוסטרא, ובזיווג שני לגביר מסוים מז'יטומיר.