לדלג לתוכן

גדוד הדואר המרכזי 6888

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדוד הדואר המרכזי 6888
6888th Central Postal Directory Battalion
No mail, low morale
פרטים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־80 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פיקוד
מפקד נוכחי צ'ריטי אדמס ארלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו גדוד 6888 של חיל הנשים

גדוד הדואר המרכזי 6888, שכונה "Six Triple Eight", היה גדוד שניהל שירותי דואר, הורכב ברובו מנשים אפרו-אמריקאיות והיה שייך לחיל הנשים האמריקאי (WAC).[1] בגדוד היו 855 נשים ובראשו עמדה מייג'ור צ'ריטי אדמס.[2] הייתה זו היחידה השחורה היחידה של צבא הנשים של ארצות הברית שנשלחה אל מעבר לים במלחמת העולם השנייה. והמוטו שלה היה "אין דואר, מורל נמוך".[3] הגדוד היה מחולק ל-5 פלוגות: מפקדה ו-4 פלוגות.[4] רוב חיילות ה-6888 עבדו כפקידות דואר, אך אחרות היו טבחיות, מכונאיות או מילאו תפקידי תמיכה אחרים, כך שה-6888 הייתה יחידה עצמאית.[5]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טוראית רות ל' ג'יימס בשערי מתקן הגדוד ברואן במהלך "בית פתוח" ב-1945 בו השתתפו מאות חיילים אפרו-אמריקאים אחרים
סגן שני, פרדה לה בו, מגישה סודה למייג'ור צ'ריטי אדמס בפתיחת המזנון של הגדוד ברואן
המתקן המרכזי של גדוד 6888, אנגליה, 14 באפריל 1945

במהלך מלחמת העולם השנייה התמודד צבא ארצות הברית עם מחסור משמעותי בכח אדם לניהול שירות הדואר מעבר לים. בשנת 1944, פעלה מרי מקלאוד בת'ון להשיג את תמיכתה של הגברת הראשונה, אלינור רוזוולט, ביוזמתה לשלב נשים שחורות בתפקידים צבאיים במלחמה שמעבר לים.[6] במקביל, עיתונים אפרו-אמריקאים גם הם קראו לצבא ארצות הברית "להשתמש בנשים שחורות בעבודות משמעותיות בצבא".[7]

הנשים שהתגייסו לצבא עברו הכשרה בסיסית בג'ורג'יה.[6] נשים שכבר גויסו ל-WAC, כמו אליס דיקסון, שירתו במקומות שונים, כולל הפנטגון, לפני שהצטרפו לגדוד 6888.[8]

בריטניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילות גדוד 6888 עזבו את ארצות הברית ב-3 בפברואר 1945, הפליגו בספינת הקו המהירה איל דה פראנס (Île de France) והגיעו לגלאזגו.[3] הספינה נתקלה במספר צוללות גרמניות במהלך ההפלגה, מה שאילץ אותה לבצע תמרוני התחמקות,[9]

אך היא הגיעה לגלאזגו בבִּטְחָה. הגדוד הועבר ברכבת לברמינגהאם. ב-15 בפברואר נערכה ביקורת ליחידה והיא צעדה בביקורת בפני לוטננט גנרל ג'ון ק"ה לי (Lt. Gen. John C. H. Lee), שאחראי היה על אזור התקשורת, בזירת המבצעים האירופי (ETO), ובפני הגנרל רוברט מקגוון ליטלג'ון

Gen. Robert McGowan Littlejohn), שהיה ראש המפקדה הראשית, ETO, ובתחומי אחריותו נכללו גם שירותי הדואר.

פקידי הצבא סברו שדואר שלא נמסר לנמענים פוגע במורל. מכתבים וחבילות רבים כללו רק את השם הפרטי של הנמען המיועד, שם נפוץ או כינוי.[3] על פי ההערכות, היה צבר של 17 מיליון פריטים.[10]

חיילות גדוד 6888 פיתחו מערכת משלהן לטיפול בצבר הדואר:[9] יצירה ותחזוקה של אינדקס כרטיסיות שבסופו של דבר הכיל 7 מיליון כרטיסיות של אנשים בעלי שמות זהים או דומים, תוך שימוש במספרים סידוריים צבאיים כדי להבחין ביניהם. חיילות הגדוד עבדו שבעה ימים בשבוע, ב-3 משמרות, בעיבוד ומשלוח דואר לכוחות הלוחמים באירופה.[2] כל משמרת טיפלה בכ-65,000 דברי דואר. בסך הכל טיפלה היחידה בדואר עבור למעלה מ-4 מיליון אנשי צבא ואזרחים, ופינתה צבר דואר בבריטניה ובצרפת.[10]

בתחילת המבצע, היה ניסיון לשלוח קצין "לומר להם איך לעשות את זה נכון", אבל מייג'ור אדמס צריטי, המפקדת שלהן, הגיבה, "המפקד, על גופתי המתה, המפקד!" לאחר שביקר המפקד ביחידה בצרפת, השתנתה גישתו והוא העריך את הישגי גדוד 6888.[6][1] הגדוד סיים את משימתו ב-3 חודשים, בחודש מאי 1945, במקום 6 חודשים שהוקצו למשימה.[9]

חיילות הגדוד התגוררו ועבדו במבני עץ זמניים בבית הספר המלך אדוארד באדג'באסטון (Edgbaston), אשר נתפס בשנת 1939 על ידי משרד המלחמה הבריטי לשימוש צבאות בריטניה וארצות הברית. 32 הקצינים גרו ב-3 בתים מול המבנה, ומכיוון שגדוד 6888 היה יחידה מופרדת, הנשים ישנו ואכלו במקומות שונים מהחיילים הלבנים והגברים.[2] מזג האוויר הקר גרם לכך שהן נאלצו ללבוש מעילים ובגדים נוספים בעת עבודתן בבניינים הזמניים הלא מחוממים.[3]

החיילות ספגו יחס סקסיסטי וגזעני מצד חיילים גברים.[10] חלק מהנשים הרגישו שהיחס שקיבלו מתושבי המקום האירופאים היה טוב יותר מהיחס שקיבלו מאזרחי ארצות הברית.[11]

כומר שעבד בברמינגהאם גרם לאדמס בעיות, הוא הורה לחיילותיה להתייצב במשרדו כדי לעזור לו וכן לקבל ייעוץ במקום להתייצב לעבודה, היעדרות שבעקבותיה נחשבו לעריקות (AWOL).[4] אדמס הורתה לו להניח לחיילות לנפשן, "והזכירה לו שהיא אחראית על משימותיהן של הנשים".[4]

צרפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שטיפלו בעומס הדואר שהיה בברמינגהאם, חצה גדוד 6888 את התעלה ללה האבר, צרפת, ב-8 ביוני 1945 (לאחר יום הניצחון באירופה ב-8 במאי) והועבר ברכבת לרואן[3] כדי להתמודד עם צבר דואר נוסף, שחלק מהמכתבים בו עוכב כ-3 שנים. למשטרה הצבאית ביחידת ה-WAC

(The Women’s Army Corps[12]) אסור היה להחזיק נשק, ולכן הן התאמנו בלחימה פנים אל פנים כדי להרחיק "מבקרים לא רצויים". חיילות ה-6888 הוזמנו להשתתף ברואן במצעד ב-

'place du Vieux Marché,[13] המקום בו הוצאה להורג ז'אן ד'ארק.[9]

עד אוקטובר 1945, צבר הדואר ברואן פונה, וגדוד 6888 נשלח לפריז.[3] הן צעדו בעיר ושוכנו במלון מפואר.[11] במשך תקופה זו, מכיוון שהמלחמה הסתיימה, צומצם הגדוד ב-300 נשים, ו-200 נוספות שוחררו בינואר 1946.

3 נשים מהגדוד שנהרגו בתאונת ג'יפים – מרי ה' בנקסטון, מרי ג'ול בארלו ודולורס מרסדס בראון – נקברו בבית הקברות האמריקני בנורמנדי, 3 מתוך 4 נשים בלבד נקברו שם לצד יותר מ-9,000 גברים (הרביעית, אליזבת אן ריצ'רדסון, הייתה מתנדבת הצלב האדום היא נהרגה בהתרסקות מטוס פייפר קאב ליד רואן ביולי 1945).[1]

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1946, חזר הגדוד לארצות הברית שם פורק ללא טקס בפורט דיקס, ניו ג'רזי.[3][14] באותה תקופה לא זכה הגדוד להכרה ציבורית.[6]

עד שנת 2022, נותרו בחיים רק ארבע חיילות: רומאי דייוויס,[15] פאני מקלנדון,[16] לנה קינג,[17] ואנה מיי רוברטסון.[18]

הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חברות גדוד הדואר המרכזי 6888 זכו במהלך שירותן במדליית הקמפיין האירופי למזרח התיכון באפריקה European African Middle) Eastern Campaign), במדליית השירות של חיל הנשים (Women’s Army Corps Service Medal) ומדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה (World War II Victory Medal).[9][14]
  • ב-25 בפברואר 2009, זכה הגדוד לכבוד באנדרטת נשים בשירות צבאי לאמריקה בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.[3] באירוע השתתפו שלוש חברות יחידה לשעבר, אליס דיקסון, מרי רגלנד וגלדיס שוסטר קרטר. דיקסון ורגלנד זכו לכבוד גם על ידי הנשיא ברק אובמה והגברת הראשונה מישל אובמה בשנת 2009.[19] את הטקס בשנת 2009, יזמה קבוצת תמיכה של צבא ארצות הברית בשם Freedom Team Salute.[13]
  • ב-15 במרץ 2016, גדוד הדואר המרכזי Central Postal Directory Battalion) 6888) הוכנס להיכל התהילה של קרן הנשים של צבא ארצות הברית.[20][21]
  • ב-30 בנובמבר 2018, הוקמה אנדרטה בבסיס פורט לוונוורת' לזכר הנשים מגדוד 6888. 5 נשים מהגדוד – מייביל קמפבל, אליזבת ג'ונסון, לנה קינג, אנה רוברטסון ודלוריס ראדוק – נכחו בטקס.[22]
  • ב-13 במאי 2019, שגריר ארצות הברית בבריטניה, וודי ג'ונסון, העניק שלט כחול לבית הספר קינג אדוארד, כדי להנציח את הישגי גדוד 6888 שהיה בברמינגהאם. השלט נמצא כעת במסלול סיורים מודרכים המאורגנים על ידי רשת ההליכה של המורשת השחורה בברמינגהאם.[23]
  • בשנת 2019, העניק צבא ארצות הברית ליחידה ה-6888 ציון לשבח.[24][25]
  • ב-12 בפברואר 2021, הסנאטורים האמריקאים ג'רי מורן (R-Kan) וג'קי רוזן (D-Nevada)[10] הציגו חקיקה דו-מפלגתית להענקת מדליית הזהב של הקונגרס לחברות בחיל צבא הנשים ששובצו ל-6888 במלחמת העולם השנייה. נציגת ארצות הברית גוון מור (D-Wis) הציגה את החקיקה הנלווית בבית הנבחרים, שם היא עברה פה אחד.[25]
  • ב־14 במרץ 2022, חתם הנשיא ג׳ו ביידן על חוק Six Triple Eight מדליית הזהב של הקונגרס לשנת 2021. החוק נחתם במשפט ציבורי בו מכיר הנשיא בהישגיו הבולטים של הגדוד, לא רק בהשלמת המשימה במלחמת העולם השנייה, אלא גם במטרתם המתמשכת לשוויון גזעי ומגדרי מול מחסומים חברתיים ופוליטיים משמעותיים.[10][14]
  • קבלת מדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי במרץ 2022.[26][14]
  • חברות הגדוד שנותרו בחיים זכו לכבוד בערי הולדתן.[27]

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדוד היה נושא למספר פרויקטים של קולנוע, תיאטרון ותערוכה:

  • בשנת 2019 יצא לאקרנים הסרט התיעודי "The SixTriple Eight: No Mail, Low Morale" בבימויו של ההיסטוריון ג'יימס ת'רז. (ת'רז הציע לקולונל עדנה קאמינגס, שעזרה להוביל קמפיין למען הקמת אנדרטה לגדוד 6888 בפורט ליוונוורת', להעניק לנשים את מדליית הזהב של הקונגרס).[1]
  • בשנת 2022, סיפורו של גדוד הדואר המרכזי 6888 היווה השראה למחזמר חדש, “6888: The Musical”, עם בלייר אנדרווד כמפיק בפועל.[28]
  • טיילר פרי כתב, ביים והפיק סרט של נטפליקס על הגדוד בשם "גדוד 6888", המבוסס על גדוד 6888 Postal Directory, בכיכובה של קרי וושינגטון בתור צ'ריטי אדמס.[29][30] הוא יצא לאקרנים במספר בתי קולנוע ובנטפליקס בדצמבר 2024.
  • בשנת 2024, פתח מוזיאון הנשים של צבא ארצות הברית בבסיס פורט גרג-אדמס (Fort Gregg-Adams) תערוכה חדשה על יחידה 6888, שנקראה "האומץ למסור: נשות הגדוד המרכזי למיון דואר 6888".[14]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Moore, Brenda L. (1996). To Serve My Country, To Serve My Race. New York: New York University Press. OCLC 32854455.
  • "Research Guides: 6888th Central Postal Directory Battalion: A Guide to First-Person Narratives in the Veterans History Project". Research Guides at Library of Congress. נבדק ב-22 בדצמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדוד הדואר המרכזי 6888 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Jennie Rothenberg Gritz (March 2023). "Women Who Shaped History: How an All-Black Female WWII Unit Saved Morale on the Battlefield". Smithsonian Magazine.
  2. ^ 1 2 3 Boyd, Deanna; Chen, Kendra. "The History and Experience of African Americans in America's Postal Service: The 6888th: Women Who Managed the Military's Mail". Smithsonian National Postal Museum.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Fargey, Kathleen (14 February 2014). "African-Americans in the U.S. Army: 6888th Central Postal Directory Battalion". U.S. Army Center of Military History
  4. ^ 1 2 3 Earley, Charity Adams (1995). One Woman's Army: A Black Officer Remembers the WAC. Texas A&M University Press. pp. 157–158, 174.
  5. ^ 6888th Postal Battalion. ABC-CLIO. 2003. p. 363. ISBN 9781576077467. ארכיון מ-2023-12-22. נבדק ב-2021-12-26.
  6. ^ 1 2 3 4 Thomas-Lester, Avis (26 February 2009). "Neither Rain, Nor Racial Bias". The Washington Post.
  7. ^ "Margaret E. Jones, Retired Army Major". Aiken Standard. 27 באפריל 2000. ארכיון מ-2 במרץ 2016. נבדק ב-5 בפברואר 2016 – via Newspaper Archive. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Deppisch, Breanne (2 בפברואר 2016). "Alyce Dixon, Nation's Oldest Female World War II Veteran, Dies at 108". The Washington Post. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. נבדק ב-5 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 Stephenson, Lori. "Women of Courage, Tenacity & Strength". Our Heritage Magazine.
  10. ^ 1 2 3 4 5 Yang, Maya (March 18, 2022). "'Long-overdue': all-Black, female second world war battalion to receive congressional gold medal". www.theguardian.com
  11. ^ 1 2 "Mary Ragland". African Americans in the U.S. Army. U.S. Army.
  12. ^ The Women’s Army Corps (WAC), The National WWII Museum | New Orleans, ‏2024-12-23 (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Ourheritagemagazine.com, ourheritagemagazine.com
  14. ^ 1 2 3 4 5 National Museum of the United States Army, www.thenmusa.org
  15. ^ Truesdell, Jeff (28 ביולי 2022). "Meet Romay Davis, 102-Year-Old Black Female Army Vet Honored with Gold Medal for Groundbreaking WWII Service". People Magazine (באנגלית). נבדק ב-10 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Valley veteran broke down barriers and inspires today's military personnel". 12news.com (באנגלית אמריקאית). 2022-03-24. נבדק ב-2024-12-30.
  17. ^ Jordan, Atiya (2022-02-05). "Honoring Lena King: Surviving Member of Only All-Black WWII Women's Army Corps Unit, 'Six-Triple Eight'". Black Enterprise (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-30.
  18. ^ Lynch, La Risa R. "Barrier breaker: Anna Mae Robertson played key role in stabilizing soldiers' morale during WWII". Journal Sentinel (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-30.
  19. ^ Kruzel, John J. "First Lady Advocates for Military Women, Families in Predecessor's Mold". DoD News. U.S. Department of Defense. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-5 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "2016 Hall of Fame - Inductees". Army Women's Foundation. נבדק ב-22 בדצמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "6888th Central Postal Directory Battalion". Army Women's Foundation (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2020-06-11. נבדק ב-2020-03-22.
  22. ^ "Parade honoring Joan d'Arc, Rouen, France May 27, 1945". Women of the 6888th Central Postal Directory Battalion (באנגלית). 2019. ארכיון מ-5 באפריל 2019. נבדק ב-9 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "The SixTripleEight: No Mail, Low Morale". The National WW2 Museum of New Orleans (באנגלית). 2021. ארכיון מ-2023-08-13. נבדק ב-2023-08-13.
  24. ^ "Six Triple Eight Congressional Gold Medal Campaign". American Veterans Center. נבדק ב-2024-01-23.
  25. ^ 1 2 "Black female WWII unit recognized with congressional honor". NBC News. Associated Press. 2022-03-01.
  26. ^ `SIX TRIPLE EIGHT' CONGRESSIONAL GOLD MEDAL ACT OF 2021, www.govinfo.gov
  27. ^ Dimanche, Kay (2022-06-04). "Surviving member of only all-Black WWII battalion unit honored". KSNV (באנגלית). נבדק ב-2024-12-30.
  28. ^ Lang, Brent (3 במרץ 2022). "Barrier-Breaking All-Black Female WWII Battalion Inspires New Musical From Glair Underwood". Variety. Variety Media, LLC. ארכיון מ-23 בפברואר 2023. נבדק ב-23 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Jackson, Angelique (16 בפברואר 2023). "Tyler Perry, Kerry Washington Share First Look at Netflix World War II Film 'Six Triple Eight'". Variety. Variety Media LLC. ארכיון מ-23 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Ide, Wendy (22 בדצמבר 2024). "The Six Triple Eight review – true story of heroic black women's battalion fails to deliver". The Observer. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גדוד_הדואר_המרכזי_6888&oldid=40656958"