גבריאל דה מורטיה

גבריאל דה מורטיה
Gabriel de Mortillet

גבריאל דה מורטיה
לידה	25 באוגוסט 1821 מלאן, מחוז איזר, ממלכת צרפת
פטירה	25 בספטמבר 1898 (בגיל 77) סן-ז'רמן-אן-לה, מחוז איוולין, הרפובליקה הצרפתית
שם לידה	Louis Laurent Gabriel de Mortillet
ענף מדעי	ארכאולוגיה אנתרופולוגיה
מקום מגורים	צרפת, איטליה, שווייץ
מקום לימודים	הקונסרבטואר הלאומי לאומנויות ולמקצועות בפריז
מוסדות	המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (צרפת) בית הספר לאנתרופולוגיה בפריז
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד
צאצאים	אדריין דה מורטיה
הערות	שם לידה: Louis Laurent Gabriel de Mortillet ;פעיל סוציאליסטי, חבר באספה הלאומית
תרומות עיקריות
כרונולוגיה פרהיסטורית

לואי לוראן גבריאל דה מורטיה (בצרפתית: Louis Laurent Gabriel de Mortillet‏; 25 באוגוסט 1821, מלאן (מחוז איזר) – 25 בספטמבר 1898, סן-ז'רמן-אן-לה) היה ארכאולוג, אנתרופולוג ופוליטיקאי צרפתי שהצטיין כחלוץ בחקר הפרהיסטוריה. הוא ייסד ב-1864 בצרפת כתב עת ראשון לפרהיסטוריה. מורטיה היה בצעירותו פעיל סוציאליסט. בהכשרתו היה מהנדס וגאולוג ופלאונטולוג. אחרי שובו מגלות, בימי הרפובליקה הצרפתית השלישית נכנס שוב לפוליטיקה המקומית והארצית וכיהן בשנים 1882–1888 כראש מועצת היישוב סן-ז'רמן-אן-לה ובשנים 1885–1889 פעל מטעם השמאל הרדיקלי כנציג המחוז סן-א-וואז באספה הלאומית הצרפתית.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

גבריאל דה מורטיה נולד בשנת 1821 במלאן במחוז איזר שבצרפת, כבן למשפחה מלוכנית. מורטיה למד במכללה הישועית של שאמברי ונותר משם עם גישה שלילית כלפי המנהיגות הדתית וגיבש השקפות אתאיסטיות ורפובליקניות. הוא למד הנדסת מכונות בקונסרבטואר לאמנויות ומלאכות של פריז ומאוחר יותר למד גאולוגיה ופלאונטולוגיה. בשנת 1848 היה מעורב במהפכת פברואר 1848. נודע במאמריו שפרסם, בין השאר, בשבועון La Revue indépendante ("לה רווי אנדפנדאנט"), שמתח בקורת על משטר הנשיאות של לואי-נפוליאון בונאפרט והיה לבעלי השבועון. מקורב להשקפותיו של פייר-ז'וזף פרודון, עקב מאבקו בעד הסוציאליזם נעצר ונידון לשנתיים מאסר. הוא נמלט מן המדינה לשווייץ וב-15 השנים הבאות חי בגלות, בעיקר באיטליה.

פעילותו המדעית בגלות איטליה ושווייץ

בשנת 1856 אחרי השתלמות באיטליה בתחום ההנדסה והגאולוגיה עבד מורטיה בבניית מסילת הרכבת שנועדה לחבר את לומברדיה עם ונציה. הוא נשאר בהמשך בפסקיירה דל גארדה ובשנת 1858 פנה אל המחקר האתנולוגי והארכאולוגי. הוא הקדיש את זמנו לחפירות באגמי לומברדיה וחקר את בתי הכלונסאות בשווייץ. בשנת 1863 יחד עם הגאולוג השווייצרי אדואר דסור הוא גילה את האתר הנאוליתי הראשון באיטליה באיזולינו, בנפת וארזה על יד אגם מג'ורה. הוא פרסם שלושה מחקרים על נוכחות האדם הקדמון בצפון איטליה, כשהשלישי התייחס באופן תקדימי באותה תקופה לעידן הקרח.

אחרי שובו לצרפת

בשובו לצרפת ב-1864 הקים מורטיה את כתב העת המדעי "Matériaux pour l'histoire positive et philosophique de l'homme ("חומרים להיסטוריה פוזטיבית ופילוסופית של האדם"), בהמשך Matériaux pour l'histoire naturelle et primitive de l'homme (חומרים להיסטוריה טבעית וקדמונית של האדם) הראשון בצרפת המוקדש לפרהיסטוריה. הוא ערך אותו עד שנת 1872 כשהתחלף עם אמיל קרטאיאק. הוא סייע לפול ברוקה בייסוד בית הספר הצרפתי לאנתרופולוגיה, בו לימד כפרופסור החל משנת 1878. בשנים 1865–1866 הוא השתתף בארגונם של הכנסים הבינלאומיים הראשונים לאנתרופולוגיה ולארכאולוגיה פרהיסטורית. הראשון בהם התקיים בנשאטל בשווייץ ב-1866. שנה אחר כך, ב-1867 הוא ארגן את המחלקה הפרהיסטורית בתערוכה על "תולדות העבודה" שבמסגרת התערוכה העולמית בפריז. התמנה לאוצר המוזיאון באנסי ואחר כך במוזיאון בז'נבה.

בשנת 1868 לפי המלצתו של אדואר לארטה, נשלח לעבוד כאוצר במוזיאון החדש לעתיקות לאומיות ("גאלו-רומיות", אחר כך "גאלו-רומיות וקלטיות"), לימים המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של צרפת, שהוקם בטירת סן-ז'רמן-אן-לה ומאוחר יותר התמנה לסגן האוצר הראשי שלו. נתבקש להמציא סיווג של התרבויות החומריות וסיווג כרונולוגי החל מתקופת האבן על בסיס החומרים המוזיאוגרפיים שהצטברו במוזיאון בסן-ז'רמן-אן-לה, במיוחד אחרי התרומה משנת 1865 של אספן העתיקות בושה דה פֶרט. תוך כדי עבודתו פרץ עימות ארוך ימים בינו לאוצר הראשי של המוזיאון, הארכאולוג וההלניסט אלכסנדר ברטראן.

בשנת 1865 חידש מורטיה את חקר התרבות גולאסקה שנתגלתה בשנת 1822 על ידי אב המנזר האיטלקי ג'ובאני בטיסטה ג'אני, ששייך אותה בטעות לתקופה הרומית. מורטיה וגם הממונה עליו, ברטראן, התרשמו כי מדובר בתרבות חומרית קלטית מתקופת הברזל "הראשונה" ו"השנייה" ושהתמקמה בשטח לומברדיה, חלק מצפון פיימונטה והחלק הדרומי של הקנטון טיצ'ינו בשווייץ. מורטיה הביא למוזיאון שלו בצרפת חלק מהותי מאוסף האב ג'אני וסייע על ידי כך בקביעת כרונולוגיה מעמיקה של ממצאיו. באותה שנה הוא פרסם מונוגרפיה המכנסת בתוכה את כלל הדו"חות הארכאולוגיים החל משנת 1824 ואת ניתוחיו.

תרומתו לסיווג ולמינוח התקופות הפרהיסטוריות - הכלים כקריטריון

אחד הספרים החשובים שלו הוא Le Préhistorique, antiquité de l'homme ("הפרהיסטוריה - תקופת הקדם של האדם") שפורסם בשנת 1883 עם איורי בנו אדריין דה מורטיה. אחרי שלארטה השתמש בשרידי בעלי החיים כקריטריון המסווג את תגליותיו - "כרונולוגיה פלאונטולוגית" - תקופת דב המערות, תקופת הממותה תקופת הקרנף, תקופת אייל הצפון וזו של שור הבר, דחה מורטיה שיטה זו מכיוון שהפאונה משתנה לפי קו הרוחב והציע במקומה סיווג לפי סוג המגורים - בעזרת חומרי סחף או מערות, למשל. אולם ב-1869 הוא בחר בשיטת חלוקה המבוססת על סוג האתרים והכלים שבהם. הוא תיאר תחילה שתי תקופות ראשיות:"ממלכת העצמות" ו"ממלכת אבן הצור", כש:

• תקופת "ממלכת העצמות" מחולקת ל:
  • התקופה המגדלנית
  • התקופה האוריניאקית
• תקופת "ממלכת אבן הצור", המחולקת ל:
  • התקופה הסולוטרנית
  • התקופה המוסטרית.

בשנת 1872 הציע חלוקה של התקופה הפלאוליתית ליותר שלבים, קודם 14, אחר כך 9 שלבים, המוגדרים לפי סוגי הכלים שייצר האדם והנושאים שמות גאוגרפיים לפי דגם המינוח הגאולוגי. מתוך שמות אלה 7 הם בשימוש עד היום:

• התרבות השלית - לפי העיר הצרפתית של - מציינת תעשייה ליתית של השלב הפלאוליתי התחתון במערב אירופה ובצפון אפריקה, שקדם לתקופה האשלית. המונח אינו יותר בשימוש. כיום משתמשים רק במונח "התרבות האשלית". גם מורטיה שם לב לדמיון בין הכלים באתר של ולאלו מסנט אשל ואבוויל.

התרבות השלית, וזו האשלית מתאפיינות באבני יד

• התרבות האשלית - שנקראה לפי אתר הפרהיסטורי סנט אשל שעל יד אמיין במחוז סום (1869)
• התרבות המוסטרית - כונתה כך בשנת 1860 על ידי אדואר לארטה לפי האתר הפרהיסטורי לה מוסטיה ביישוב פזאק-לה-מוסטיה, במחוז דורדון
• התרבות הסולוטרנית - לפי אתר פרהיסטורי שנתגלה ב-1866 למרגלות הסלע רוש דה סולטרה (סון-א-לואר ) על ידי אנרי טסטו-פרי . מורטיה ביקר בו לפי הזמנתו של טסטו-פרי
• התרבות האוריניאקית - הונהגה ב־1872, אחר כך ננטשה וחודשה על ידי אנרי בריי בשנת 1906
• התרבות המגדלנית - קרויה לפי מחסה הסלע "לה מדלן" שבדורדון, אותו גילה אדואר לארטה ב-1863
• התרבות הטוראסית - מונח שמקורו ביישוב לה טוראס, שהוחלף בתרבות האזילית

כמה מהמונחים שהוטבעו על ידי מורטיה ולארטה הם עדיין בשימוש, אך מורטיה סבר אז בטעות שכל שלב הוא תקף בכל העולם והוא שלב חובה בתוך תהליך חד-ליניארי. לפי התפיסות המאוחרות יותר, התברר כי כל תרבות היא מצבור מקומי יותר, המסוגל להתקיים בחפיפה עם תרבויות אחרות וללא קשר ליניארי הכרחי איתן. בנוסף טעה מורטיה כשחשב שהתרבות האוריניאקית, המאופיינת, לדעתו, בנוכחות כלים מעצמות, היא מעין שלב ביניים בין זו הסולוטרנית, שבה העצמות הן נדירות, ולמגדלנית, שבה העצמות הן מעובדות יותר. מחקריו של האב אנרי בריי בתחילת המאה ה-20 מיקמו את השלב הזה לפני התרבות הסולוטרנית והמגדלנית ולא ביניהן.

בשנים 1884–1887 ניהל מורטיה כתב עת חדש לאנתרופולוגיה L' Homme.

בשנים 1882–1889 כיהן כראש העיר סן-ז'רמן-אן-לה ובשנת 1885 נבחר באספה הלאומית כנציג המחוז סן-א-וואז.

מחלוקת "האדם השלישוני"

בשנת 1879 הציע מורטיה את המונח "אנתרופופיתקוס" כדי לציין "חוליה חסרה" בין הקוף ולאדם שסברו אז שחי השלישון ושייצר אאוליתים. בהמשך הסתבר שהאאוליתים לא היו מיוצרים על ידי יצורים חיים אלא תופעות גאולוגיות. השם אנתרופופיתקוס חזר לשימוש לתקופה אחר כך הוחלף בפיתקנתרופוס ועל ידי הומו ארקטוס אבל יצורים אלה לא חיו בשלישון.

אורך הרביעון

מורטיה שיער תחילה שעידן הרביעון נמשך כ-250000 שנה. מאוחר יותר מספר הזה, שהתקבל בזמנו בפליאה, בגלל אורכו ה"מופלג", תוקן פעמים חוזרות כדי להגיע בימינו לסדר של מעל שני מיליון.

חייו הפרטיים

מורטיה נפטר בשנת 1898 בסן-ז'רמן-אן-לה. אחיו הבכור, פול דה מורטיה, היה בוטנאי.

הנצחה

• 26 באוקטובר 1905 - בארנה של לוטטיה ברובע הלטיני של פריז הוקמה אנדרטה לזכרו על ידי הפסל אלפרד לה פן. בשנת 1942 בימי הכיבוש הנאצי בצרפת פסל הדיוקן מברונזה של מורטיה שמעל האנדרטה סולק והותך.
• רחובות נקראו על שמו בסן ז'רמן-אן-לה, גרנובל, של, אנסי ואמיין.
• אוסף התכתבותו, רישומיו ומאמריו נרכש בשנות ה-1950 על ידי אוניברסיטת סארלנד. הוא נשמר בספרייה הממלכתית והמכון לארכאולוגיה פרהיסטורית ואסיאתית מוקדמת ולארכאולוגיית המזרח התיכון של אוניברסיטת סארלנד.

מבחר ספרים ומאמרים

• 1869 - Essai d'une classification des cavernes et des stations sous abri, fondée sur les produits de l'industrie humaine
• Classification des diverses périodes de l’age de la pierre. Revue d’Anthropologie, I, Paris 18 1872
• Le Préhistorique, antiquité de l'homme 1883 - פורסם ב-1892 עם איורים מאת בנו, אדריין דה מורטיה
• Les Nègres et la civilisation égyptienne 1884
• Origines de la chasse, de la pêche et de l'agriculture 1890
• La Formation de la Nation Française 1897

לקריאה נוספת

• Guy Rachet L'Univers de la archéologie, Editions Gerard &Co, Verviers, Belgique 1970

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבריאל דה מורטיה בוויקישיתוף

• ויקיטקסט
• באתר Archives

מדען היום-גבריאל דה מורטיה Wiliam Ashworth - Gabriel de Mortillet - the Scientist of the Day

• גבריאל דה מורטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)