הקרב על גבעה 69
מערכה: הסכסוך הישראלי–ערבי | ||||||||||||||||||
מלחמה: חזית הדרום במלחמת העצמאות | ||||||||||||||||||
תאריכים | 10 ביוני 1948 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | הקרב על ניצנים | |||||||||||||||||
קרב אחרי | הקרבות על משלט עיבדיס | |||||||||||||||||
מקום | גבעה 69 | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 31°43′29″N 34°39′03″E / 31.72466667°N 34.65084167°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון מצרי ונסיגת הכוחות הישראליים מהגבעה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב גבעה 69 נערך במלחמת העצמאות ב-10 ביוני 1948 בין כוח של הצבא המצרי ופלוגה ב' מגדוד 51 של חטיבת גבעתי. הקרב הסתיים בכיבוש הגבעה על ידי המצרים ונסיגת הפלוגה עם אבדות קשות – 20 הרוגים, פצועים רבים ושבויים.
גבעה 69 היא אחת הגבעות ברכס ממזרח לרצועת חולות מישור החוף. שמה ניתן לה בגלל גובהה מעל פני הים. הגבעה נמצאת כקילומטר מזרחית לקיבוץ ניצנים, מזרחית לכביש החוף. בתקופת המנדט בנו הבריטים שלושה מגדלי מים כדי לספק מים למחנות הצבאיים בסביבה ולכן כונתה הגבעה גם בשם "גבעת שלושת המגדלים". במרחק של כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית לגבעה שכן הכפר הגדול בית דראס.
עד ל-7 ביוני 1948 הייתה הגזרה שקטה יחסית. הגבעה נתפסה מדי פעם על ידי חטיבת גבעתי על מנת להעביר אספקה לניצנים ולפנות ממנה את הילדים (מבצע תינוק). לאחר כיבוש ניצנים ב-7 ביוני על ידי חיל המשלוח המצרי הוחלט על תפיסת הגבעה באופן קבוע כדי שתשמש בסיס לכיבושה מחדש של ניצנים.
פלוגה מגדוד 53 גבעתי התבססה בגבעה. ב-9 ביוני 1948 החליפה אותה פלוגה ב' מגדוד 51. מפקד הפלוגה היה חדש ולא הספיק להכיר את אנשיו.
בליל 9-10 ביוני 1948 נעשה ניסיון לכיבוש מחדש של ניצנים. הכוח הגיע מאוחר ונתגלה על ידי המצרים. ההתקפה נכשלה והאנשים נסוגו לעבר גבעה 69. המצרים הפנו את האש לכיוון הגבעה ועלו עליה בכוח רב של חיל רגלים, טנקים, ארטילריה והפצצות מהאוויר. לנוכח הכוח העדיף של המצרים נתן מפקד הפלוגה הוראת נסיגה. החלה נסיגה מבוהלת. מערך הקשר היה מבוסס על רצים שחלקם נהרגו, ופקודת הנסיגה לא הגיעה לכולם. הכוח המצרי כבש תוך זמן קצר את הגבעה והתקדם לעבר בית דראס ובאר טוביה אך נבלם וחזר לגבעה 69.
בקרב נפלו 20 לוחמים, נפצעו רבים ואחדים נלקחו כשבויים. מפקד החטיבה, שמעון אבידן, הדיח את כל שרשרת הפיקוד של הגדוד והכניס את חיילי הגדוד לאימונים קשים לקראת הקרבות הבאים.
במבצע יואב החזירה פלוגה ב' של גדוד 51 את כבודה בכיבוש משלט הצומת הדרומי (צומת גבעתי) ותרמה על ידי כך תרומה חשובה לפריצת המצור על הנגב.
במסגרת מבצע יואב תקפה חטיבת יפתח מכיוון ניר עם לכיוון בית חאנון. מפקד החטיבה המצרית שישב מאזור יד מרדכי וצפונה החליט לסגת כדי למנוע את ניתוקו ויצירת כיס שני בנוסף לכיס פלוג'ה. כך נסוגו המצרים מכל מישור החוף הדרומי.
ב-27 באוקטובר 1948 נתפסה גבעה 69 ללא קרב.
ב-1949 נמצאו בקרבת הגבעה גופותיהם של ארבעה מחללי הקרבות במקום והם הובאו לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק[1]. ב-1950 התגלו שרידים של עוד 11 חללים וגם הם הובאו לקבורה בנחלת יצחק[2].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שלט הסבר בגבעה 69
-
שלט הסבר בגבעה 69
-
אנדרטת הנצחה לנופלים בגבעה 69
-
רשימת ההרוגים בגבעה 69
-
אחד משלושת מגדלי המים המצויים בראש הגבעה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, הוצאת מערכות, 1963
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
- גבעת שלושת המגדלים באתר היסטוריה על המפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הלויית 4 חיילים מחללי גבעה 69, חרות, 19 באוקטובר 1949
- ^ מחר הלויית חללי גבעה 69, על המשמר, 30 באוגוסט 1950