גבי זהר
 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1954 (בן 70) עברון, ישראל  |
|---|---|
| כינוי | גבי |
| שם לידה | גבריאל |
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
BA מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. MA, מבית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת חיפה PHD דוקטורט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בודפשט |
| עיסוק | עו"ס קליני, מורה דרך בארץ ובעולם, שדר רדיו וטלוויזיה |
| תחקירים בולטים | כת של רנה שני, כת של גואל רצון |
| תחום סיקור | תרבות |
  | |
גבי זהר (נולד ב-4 באוגוסט 1954) הוא כתב ומגיש רדיו וטלוויזיה, עיתונאי ומורה דרך בארץ ובעולם, שימש כדובר משרד הבריאות. בעיסוקו הנוסף הוא עובד סוציאלי קליני, מומחה לכתות מיסטיות ודתות חדשות בישראל, ממייסדי המחקר בתחום בארץ, שימש כיועץ למשרדי ממשלה וכותב חוות דעת משפטיות. זהר הוא זה שהצליח לחדור לכת של רנה שני, ולהביא לציבור את סיפורה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהר נולד בקיבוץ עברון לאביו אריה שטרנפלד ואמו יוכבד שטרנפלד (לבית הרטמן) שעלתה לארץ מהונגריה באוניית המעפילים אקסודוס.
גדל בקיבוץ עברון, עבד בענפי החקלאות של הקיבוץ. שיחק כדורעף בליגה העליונה. בתחילת שנת 1973 התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין ביחידה 8200. ביחידה זו לחם במלחמת יום כיפור בגזרת הגבול הסורי[1]. החל מ-1978 עוסק כעיתונאי. כתב ושידר ב - על המשמר, רשת ב' של קול ישראל, רדיו צפון, 104.5FM.
ב-1986 עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בחיפה.
בין השנים 1989-1992 שימש כדובר משרד הבריאות[2]. בין 1992-2000 היה כתב עיתון הארץ. החל מ-1992 מורה דרך ביעדים רבים בעולם, משנת 2013 מורה דרך בארץ.
פעילות כעובד סוציאלי קליני
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהר הוא עובד סוציאלי קליני, המתמחה בטיפול בנפגעי כתות מיסטיות ודתות חדשות. הוא חוקר התופעה משנת 1981, מגיש חוות דעת בנושא זה לבתי המשפט. פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים מאז 1985.
בעל תואר BA מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. תואר שני MA, מבית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת חיפה במגמת בריאות הנפש (מגמה קלינית). השתלם בפסיכותרפיה ממוקדת שינוי, במכון "שינוי"[3]. הוא בעל דוקטורט מטעם הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בודפשט, (תואר מוכר על ידי משרד החינוך בישראל).
זהר החל לעבוד כעובד סוציאלי בהתמחות בריאות הנפש (קליני), במסגרת תל״ם[4] (תחנה לטיפול במשפחה) בסמינר הקיבוצים. הוא מטפל במסגרת מכון "מעברים[5]" לטיפול משפחתי בקרית חיים ומטפל פרטני בקליניקה פרטית.
בשנת 1983, לאחר שסיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית, התבקש זהר לעשות הסבה לשירות מילואים כקצין בריאות נפש. זאת בעקבות מחסור בקציני בריאות נפש ומצוקה נפשית ופוסט טראומה של חיילים רבים בצה״ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. הוא שימש קב"ן במילואים באוגדת שריון, ובמסגרת יחידות שונות בפיקוד צפון. המשיך את שירות המילואים בהתנדבות עד גיל 57, והשתחרר בדרגת רב-סרן. התנדב לשרת כקב"ן במלחמת חרבות ברזל.
פעילות בתחום כתות מיסטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבי זהר פיתח התמחות בטיפול בנפגעי כתות מיסטיות, ודתות חדשות. במהלך פעילותו כמטפל וכעיתונאי חשף כתות והיה שותף לטיפול בנפגעיהן. הגילוי הידוע ביותר שבו היה מעורב, הוא פרשת הכת של רינה שני[6]. במהלך עבודתו כעו"ס קליני, פגש זהר קבוצת הורים שבניהן נקשרו לכת של רינה שני והתנתקו ממשפחותיהם. בשילוב עם עבודתו ככתב קול ישראל באזור חיפה, יצר קשר עם רנה שני ועם חברי הכת והצליח להפגיש בין ההורים וילדיהם. בעקבות המפגש עזבו כמה מהחברים את הכת. אחד מהם אף החליט להתגייס, זאת בניגוד לאידאולוגיה של שני. במהלך החיול יצא הצעיר לביתו והתאבד ביריה. בעקבות התחקיר והאירועים פורסמה כתבה ב"יומן השבוע" של קול ישראל והפרשה התפוצצה. האירוע טופל בהרחבה בתקשורת ואף הגיע לכנסת. העיסוק בפרשה הוביל לעזיבתה של רנה שני את הארץ ופירוק הכת (ראו בהרחבה בערך רנה שני).
מקרים נוספים בעלי הד ציבורי נרחב, היו בחשיפת פעילות כת הרי קרישנא, ובמשפטו של גואל רצון[7] שבו שימש זהר כיועץ בכיר בוועדת החקירה של משרד הרווחה שהוקמה בעקבות חשיפת הפרשה[8]. גבי זהר חיבר חוות דעת מקצועיות לבתי משפט וטיפל במאות משפחות ונפגעי כתות.
משנת 1982 מרצה זהר ומלמד את הנושא בפורומים רבים, הציג עבודות ומחקר בכנסים בינלאומיים ובימי עיון בישראל.
ב-1992 פרסם את הספר הראשון בארץ העוסק בכתות, ״האושר אין לו סוף״[9].
פעילות בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין 1978 ל-1984 שימש ככתב בעיתון על המשמר. בין 1982 ל-1989 שידר ככתב ברשת ב' של קול ישראל.
מאז 1999 מגיש תוכנית שבועית בת שעתיים, ברדיו צפון, 104.5FM[10] .
בעל מגזין אישי בטלוויזיה הקהילתית בקרית ביאליק[11] במסגרת רשת המתנ"סים.
פעילות כמורה דרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבי זהר הוא מורה דרך מוסמך ברישיון משרד התיירות. מדריך טיולים בישראל ובעולם. מוביל "טיולי נושא" (בעקבות מאיר שלו, מאורעות ואדי סליב, עפרה חזה, ״ההר שלא נכבש״[1]) ומשתף פעולה עם אמנים. משנת 2022 מנהל קורס מלווי קבוצות לחו"ל, בבית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה[12].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 התחתן עם אילה לבנה ולהם שני ילדים. בשנת 1992 נולד בן מזוגיות עם רחל גרנות. בשנת 2002 התחתן עם זהבית בנטוב.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיר לעוטף[13] - במלאת שנה למלחמת "חרבות ברזל", כתב יחד עם אפי נצר, את "שיר לעוטף". השיר עובד על ידי המוסיקאי דרור אלכסנדר[14] והוקלט על ידי להקת פיקוד דרום ונבחר על ידי מפקדת קצין חינוך ראשי לקחת חלק בטקסים הצה"ליים לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר.
- האושר אין לו סוף, כתות מיסטיות, דתות חדשות ומרתונים פסיכולוגיים, הוצאת סער, 1992.
- געגועים, הוצאת קיבוץ עברון, 2009.
- תגיד קובלינר אתה השתגעת?, הוצאת אופיר ביכורים, 2023 אוסף סיפורים מחיי מורה דרך וכתב רדיו
- אתונה ואיי יוון, מדריך למטייל, הוצאת שיחור.
- הולנד, מדריך למטייל, הוצאת שיחור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יגאל מוסקו, כתבת טלויזיה על חיילי המודיעין בהר אביטל שברמת הגולן שלא נסוגו וניצלו, באתר N12
- ^ מידע אודות אגף בכיר מהסברה ודוברות במשרד הבריאות
- ^ אתר "מכון שינוי"
- ^ אתר תל"ם
- ^ [www.orly-shlomi-maavarim.co.il אתר מכון מעברים, אורלי שלומי]
- ^ גבי זהר, תגיד קובלינר אתה השתגעת?, יהוד מונוסון: אופיר ביכורים, 2023, עמ' 9-11
- ^ יעל ברנובסקי, "גאולה מרצון" על הכת של גואל רצון, באתר YNET, 14.1.2010
- ^ דין וחשבון צוות משרד הרווחה והשירותים החברתיים לבחינת תופעת הכתות בישראל
- ^ על הספר "האושר אין לו סוף", באתר הספריה הלאומית
- ^ רדיו צפון 104.5FM ברשת תחנות אזוריות של מעריב
- ^ טלויזיה קהילתית קרית ביאליק
- ^ בית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה
- ^ גבי זהר אפי נצר, השיר לעוטף - גבי זהר ואפי נצר, שרה להקת פיקוד דרום, עיבוד וניהול מוסיקלי דרור אלכסנדר, 27.10.2024
- ^ דרור אלכסנדר באתר "אישים", באתר אישים