גביע דייוויס 1946
| ענף |
טניס  |
|---|---|
| תקופת התחרות |
2 במאי 1946 – 30 בדצמבר 1946 (243 ימים) |
| מספר תחרות |
35 |
| מדינות משתתפות | 20 |
| עיר מארחת | מלבורן (משחק על התואר) |
| זוכה | ארצות הברית (13) |
  | |
גביע דייוויס 1946 הייתה התחרות ה-35 במניין מאז ייסוד התחרות. זו הייתה התחרות הראשונה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, במהלכה התחרות לא התקיימה. בעקבות פטירת מייסד התחרות דווייט דייוויס בשנת 1945, הוחלט לקרוא את התחרות על שמו.
מחזיקי הגביע היו נציגי אוסטרליה ומשחק הגמר נערך במלבורן. לתחרות נרשמו 20 נבחרות בלבד שחולקו ל-2 בתים- "בית אמריקה" ו"בית אירופה". בין מנצחי הבתים נערך משחק על הזכות להתמודד עם מחזיקת הגביע על התואר. במשחק זה נבחרת ארצות הברית ניצחה את נבחרת שוודיה.
המשחק על התואר נערך ב-30-26 בדצמבר 1946 במלבורן, אוסטרליה. נבחרת ארצות הברית ניצחה את נבחרת אוסטרליה עם תוצאה 0:5.
משחקי פלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית זה כלל 5 נבחרות כולל הפיליפינים וניו זילנד. לאחר משחק המוקדם בו האמריקאים ניצחו את הפיליפינים החלו משחקי חצי הגמר.
| חצי גמר | גמר | |||||
| מונטריאול, קנדה, דשא | ||||||
 קנדה
|
0 | |||||
 מקסיקו
|
5 | |||||
| סאות' אורנג', ניו ג'רזי, ארצות הברית, דשא | ||||||
 ארצות הברית
|
5 | |||||
| מקסיקו
|
0 | |||||
| ארצות הברית (נ"ט)
|
||||||
 ניו זילנד
|
||||||
בית אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית כלל 15 קבוצות, כולל מצרים והרפובליקה הסינית. לאחר משחקים מוקדמים החלו משחקי רבע הגמר.
| רבע הגמר 24 -26 במאי |
חצי הגמר 9-14 ביוני |
משחק הגמר 17-19 ביולי | |||||||||||||
| סטוקהולם, שוודיה | |||||||||||||||
 אירלנד
|
0 | ||||||||||||||
 שוודיה
|
5 | סטוקהולם, שוודיה | |||||||||||||
| שוודיה
|
4 | ||||||||||||||
| בריסל, בלגיה |  בלגיה
|
1 | |||||||||||||
| בלגיה
|
3 | ||||||||||||||
 הרפובליקה הסינית
|
2 | וארברג, שוודיה | |||||||||||||
| שוודיה
|
3 | ||||||||||||||
| מונטרה, שווייץ |  יוגוסלביה
|
2 | |||||||||||||
 צרפת
|
3 | ||||||||||||||
 שווייץ
|
2 | פריז, צרפת | |||||||||||||
| צרפת
|
2 | ||||||||||||||
| פראג, צ'כוסלובקיה | יוגוסלביה
|
3 | |||||||||||||
 צ'כוסלובקיה
|
2 | ||||||||||||||
| יוגוסלביה
|
3 | ||||||||||||||
משחק בין מנצחי הבתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק בין מנצחי הבתים התקיים בפורסט הילס, ארצות הברית במהלך 15-13 בספטמבר 1946. נבחרת ארצות הברית ניצחה את נבחרת שוודיה עם התוצאה 0:5.
משחק על התואר
[עריכת קוד מקור | עריכה] אוסטרליה 0 |
מלבורן, אוסטרליה 30-26 בדצמבר 1946 דשא |
ארצות הברית 5 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| . | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | |||
| 1 | |
ויקטור מרפי | 6 | 1 | 2 | 6 | 3 | |
|
טד שרודר | 3 | 6 | 6 | 0 | 6 | ||
| 2 | |
דיני פאילס | 6 | 2 | 7 | |||
|
ג'ק קרמר | 8 | 6 | 9 | ||||
| 3 | |
ג'ון ברומיץ'/אדריאן קוויסט | 2 | 5 | 4 | |||
|
ג'ק קרמר/טד שרודר | 6 | 7 | 6 | ||||
| 4 | |
ג'ון ברומיץ' | 6 | 4 | 4 | |||
|
ג'ק קרמר | 8 | 6 | 6 | ||||
| 5 | |
דיני פאילס | 3 | 4 | 4 | |||
|
גרדנר מלוי | 6 | 6 | 6 | ||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| גביע דייוויס | |
|---|---|
|