ליגת האלופות האפריקאית
 לוגו ליגת האלופות האפריקאי | |
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1964 |
| ארגון מפעיל |
קונפדרציית הכדורגל של אפריקה  |
| מספר מתמודדים |
16 68 (סך הכל) |
| יבשת | אפריקה (CAF) |
| שמות קודמים | 1964-1997 גביע האלופות האפריקאי למועדונים |
| זוכה |
 וידאד קזבלנקה |
| הכי הרבה זכיות |
 אל-אהלי (12 זכיות) |
| מפעל נמוך יותר | גביע הקונפדרציה האפריקאי |
| אתר הטורניר הרשמי | |
  | |
ליגת האלופות האפריקאית (באנגלית: CAF Champions League) היא מפעל כדורגל אפריקאי שנתי שבו מתחרים המועדונים המצליחים ביותר במדינות המשויכות לקונפדרציית הכדורגל האפריקאית (CAF). הטורניר, אשר נקרא בעבר "גביע האלופות האפריקאי למועדונים", הוא המפעל היוקרתי ביותר למועדונים בכדורגל האפריקאי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגת האלופות האפריקאית היא מפעל כדורגל אפריקאי שנתי בו מתמודדים המועדונים המצליחים ביותר במדינות אשר לוקחות חלק בקונפדרציית הכדורגל של אפריקה. מפעל ליגת האלופות האפריקאי דומה באופיו וחוקיו למפעל ליגת האלופות המתקיים ביבשת אירופה השכנה. בסוף שנת 2016 הוחלף שמו של המפעל, אשר נקרא בעבר על שם חברת התקשורת אורנג', וכיום קרוי על שמה של חברת האנרגיה והגז העולמית "טוטאל": 'טוטאל' ליגת האלופות של אפריקה.[1]
אף על פי שחברת "טוטאל" רשומה כנותנת החסות הרשמית של הליגה, חברת אורנג' חידשה את החוזה עם ראשי קונפדרציית הכדורגל של אפריקה ותמשיך להיות נותנת החסות הרשמית של כל מפעלי קונפדרציית הכדורגל של אפריקה.[2]
מעבר לפרס הכספי וליוקרה שממנה נהנית זוכת המפעל, הקבוצה המנצחת בליגת האלופות האפריקאית זוכה בכרטיס למפעל גביע העולם למועדונים של ארגון הכדורגל העולמי פיפ"א. במפעל זה מתמודדות 6 הקבוצות אשר זכו באליפות היבשת ממקום מוצאן, ואלופת המדינה המארחת.
הקבוצה המצליחה ביותר בליגת האלופות האפריקאית היא קבוצת אל-אהלי אשר זכתה במפעל זה תשעה פעמים, כאשר הקבוצות המצריות המשתתפות במפעל זה מחזיקות בשיא התארים עם 15 זכיות.
אלופת המפעל הנוכחית היא קבוצת אל-אהלי המצרית שניצחה את יריבתה המושבעת א-זמאלכ בגמר שנערך בקהיר בנובמבר 2020.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפעל התחיל לראשונה ב-1964 ונקרא בתחילה בשם "גביע האלופות האפריקאי למועדונים" והקבוצה הראשונה שזכתה להניף את הגביע הייתה אוריאקס דואלה מקמרון אשר ניצחה את סטאד מליאן ממאלי בתוצאה 1–2.
בשנה שלאחר מכן לא נערך טורניר אך בשנת 1966 נערך הטורניר בשנית כאשר הגמר הוכרע שני משחקים בהם כל קבוצה מארחת משחק אחד. לגמר בשנת 1966 הגיעה קבוצת א.ס ריאל במקו ממאלי וקבוצת סטאד ד'אבידג'ן מחוף השנהב. בסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה 4–5 לטובת הקבוצה מחוף השנהב.
בשנת 1967 אירע אירוע תקדימי כאשר קבוצת אסנטי קוטוקו הגאנאית התמודדה במשחק הגמר מול מזמבה מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כאשר שני המשחקים הסתיימו בתיקו (1-1 ו-2-2 בהתאמה). התאחדות הכדורגל האפריקאית הורתה על קיום משחק נוסף להכרעה, אך אסנטי קוטוקו סירבה לקחת חלק במשחק, צעד אשר זיכה את מזמבה בתואר הנכסף.
שנות ה-70 מוכרות בהיסטוריה של המפעל כתור הזהב של הקבוצות מקמרון. בעשור זה, זכו שתי קבוצות קמרוניות בארבעה תארים, כאשר מועדון הכדורגל קאנון יאונדה זכה באליפות שלוש פעמים בשנים: 1971,1978,1980 וקבוצת אוניון דואלה הניפה את גביע האלופות בשנת 1979, בתווך זכתה גם קבוצת חאפיה הגאנאית 3 פעמים (בשנים: 1972, 1975, 1977).
הדומיננטיות הצפון אפריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 1981 זכו רק שתי קבוצות צפון אפריקאיות: איסמעילי המצרית בשנת 1969 וMC אלג'יר האלג'יראית בשנת 1976. משנת 1982 זכו קבוצות מצפון אפריקה ב-29 מתוך 39 האליפויות האפשריות בעוד הקבוצות המצריות שולטות ביד רמה במפעל.
שתי הקבוצות הדומיננטיות ביותר בעשרות השנים האחרונות הן קבוצת אל-אהלי וקבוצת א-זמאלכ המצריות אשר זכו יחד ב-14 גביעי אליפות. אל-אהלי או בשמה המקומי 'השדים האדומים מקהיר', זכתה 9 פעמים והיא שיאנית הזכיות במפעל, בעוד 'הלוחמים הלבנים' מקבוצת אל זמאלק זכתה חמש פעמים.
15 האליפויות הנותרות בצפון אפריקה התחלקו בין ארבע קבוצות שונות; הקבוצה המרוקאית רג'א קזבלנקה זכתה 3 פעמים,וידאד קזבלנקה זכתה פעמיים, JS קביליה וES סטיף האלג'יראיות זכו פעמיים כל אחת, ואספרנסה דה תוניס מתוניסיה זכתה 4 פעמים, כאשר אטואל דו סאהל, קלאב אפריקן (תוניסיה) ופאר רבאט (מרוקו) זכו פעם אחת כל אחת.
ציוני דרך ותקנות בהיסטוריית המפעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנת 1997 נעשו רפורמות שונות בכדורגל האפריקאי וביניהם חוק 'שער החוץ'. החוק נועד להקטין את הסיכויים להיווצרות של תוצאה שוויון לאחר שני משחקים. החוק קובע כי כל שער שנכבש על ידי הקבוצה האורחת גבוה בחשיבותו משער שנכבש על ידי הקבוצה המארחת וכך ניתן להכריע במקרה של תוצאת שוויון.
בשנת 1997 החליטה ההתאחדות לכדורגל האפריקאית לשנות את המפעל ולפיכך גם את שמו; מ"גביע האלופות האפריקאי" הפך המפעל ל"ליגת האלופות האפריקאית". בנוסף, השתנה מבנה העפלה לשלבים מתקדמים במפעל וכיום דומה בחוקיו לתקנות והחוקים של ליגת האלופות האירופאית. במסגרת תקנות אלו שונה אופיו של במפעל; ממפעל הבנוי ממשחקי פלייאוף, לליגה של כל הקבוצות המשתתפות בטורניר.
שינוי שם הליגה ומיתוגה מחדש גרם להתעניינות מחודשת במפעל ולזרימת כספים רבים. לראשונה ובדומה למפעל המקביל באירופה, כל הקבוצות המשתתפות בטורניר הפכו זכאיות לפרס כספי מתגמל, והליגה הפכה ליוקרתית ביותר מבין כל המפעלים לקבוצות באפריקה. [4]
מבנה המפעל והעפלה לשלב הבתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1964–1996 פעל מפעל גביע האלופות האפריקאי בצורת פלייאוף. כל קבוצה שיחקה משחק או שניים (תלוי בשלב) מול יריבתה שהוגרלה מולה והמנצחת עלתה לשלב הבא. עם שינוי שמו של המפעל לליגת האלופות האפריקאית בשנת 1997, שונה מבנה והמפעל ותנאי העפלה לשלבים המתקדמים. בנוסף וכחלק מהתקנות החדשות, בשנים 1997–2004 זהות המתחרות בליגה נקבעה על פי הישגיהן המקצועיים בליגה המקומית. כל הקבוצות אשר השתתפו בליגת האלופות האפריקאית זכו בהכרח באליפות בזירתן המקומית.
משנת 2004 הוכנסו תקנות חדשות הקובעות את זהות המשתתפות בטורניר. לפי התקנות האחרונות, כל מדינה באפריקה מקבלת דירוג מקצועי כל חמש שנים וזאת על-פי הישגיה המקצועיים בענף. הדירוג קובע את מידת השתתפות הקבוצות מהמדינה בטורנירים היוקרתיים. לפי שיטה זו נבחרות 12 המדינות עם הדירוג הגבוה ביותר המאפשר לכל מדינה להכניס שתי קבוצות למפעל היוקרתי. המדינות אשר נשארות מחוץ לדירוג 12 המדינות רשאיות להכניס רק את הקבוצה אשר לקחה אליפות במדינתם, דבר אשר יצר מפעל עם 52 קבוצות (כולל שלבי הפלייאוף המוקדמים).[5]
כיום, קיימת חלוקה לשני סיבובי העפלה עיקריים. בשלב הראשון מתקיימת הגרלה, שלאחריה מתקיימים משחקי המוקדמות בתצורת "נוק-אאוט" – משחק בית ומשחק חוץ. לאחר סינון זה, מתקיימת הגרלה עם 32 הקבוצות אשר נותרו. גם בשלב 32 הגדולות מתקיימת שיטת ה"נוק-אאוט" בתצורת משחק בית וחוץ. 16 הקבוצות אשר עולות משלב זה מגיעות לסיבוב העפלה השני של הליגה מתחלקות לבתים, בדומה לשיטת הבתים במפעל האירופאי.
סבב ההעפלה השני מכיל ארבעה בתים ובכל בית ארבע קבוצות אשר משחקות משחק אחד אחת נגד השנייה ושלושה משחקים סך-הכל. הקבוצה אשר מסיימת במקום הראשון בבית 1 משחקת מול סגנית המובילה בבית 2, סגנית המובילה בבית 1 משחקת מול המובילה בבית 2 וכך הלאה. ארבע הקבוצות עולות לחצי הגמר בו מתקיימים משחק בית ומשחק חוץ כאשר המנצחת בסיכום שני המשחקים עולה לגמר בו מתקיימים גם כן שני משחקים.[6]
פרסי הזכייה במפעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הסכם החסות של קונפדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF) אשר נחתם מול חברת "טוטאל" בסוף שנת 2016, חל גידול משמעותי בערך כספי ההשתתפות והזכייה במפעל.[7]
| הישג הקבוצה | כספי הזכייה למועדון | גידול בהכנסות בעקבות הסכם החסות (באחוזים) |
|---|---|---|
| הקבוצה האלופה | $2,500,000 | 66.67% |
| סגנית האלופה | $1,250,000 | 25% |
| קבוצות אשר הגיעו לחצי הגמר | $800,000 | 25% |
| קבוצות אשר הגיעו לרבע הגמר | $650,000 | - (השלב לא היה קיים בעבר) |
| קבוצות אשר הגיעו למקום השלישי בשלב הבתים | $550,000 | 10% |
| קבוצות אשר הגיעו למקום הרביעי בשלב הבתים | $550,000 | 37.5% |
- המטבע הוא דולר אמריקני
גמרי המפעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת גמרי "גביע האלופות האפריקאי למועדונים" (1964 - 1996)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת גמר ליגת האלופות האפריקאית (1997 ואילך)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| גמרי ליגת האלופות האפריקאית | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | קבוצת בית | תוצאה | קבוצת חוץ | מיקום |
| 1997 |  אובואסי גולדפילדס
|
1–0 | רג'א קזבלנקה
|
אצטדיון לן קליי, אובואסי |
| רג'א קזבלנקה
|
1–0 ה 4-5 פ |
אובואסי גולדפילדס
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה | |
| רג'א קזבלנקה ניצחה 4-5 בדו-קרב פנדלים וזכתה בגביע, לאחר שבסיכום שני המשחקים והארכה היה תיקו מוחלט 1-1 | ||||
| 1998 |  דינמוס
|
0–0 |  א.ס.א.ק. מימוסאס
|
אצטדיון הספורט הלאומי, הארארה |
| א.ס.א.ק. מימוסאס
|
4–2 | דינמוס
|
אצטדיון סטאד פליקס הופווה-ביוגני, אביג'אן | |
| א.ס.א.ק מימוסאס ניצחה 2-4 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 1999 | רג'א קזבלנקה
|
0–0 |  אספרנסה דה תוניס
|
סטאד פרה ג'אגו, קזבלנקה |
| אספרנסה דה תוניס
|
0–0 ה 4-3 פ |
רג'א קזבלנקה
|
אצטדיון אל-מנזאח, תוניס | |
| רג'א קזבלנקה ניצחה 3-4 בדו-קרב פנדלים וזכתה בגביע, לאחר שבסיכום שני המשחקים והארכה היה תיקו מוחלט 0-0 | ||||
| 2000 | אספרנסה דה תוניס
|
1–2 | הארטס אוף אוק
|
אצטדיון אל-מנזאח, תוניס |
| הארטס אוף אוק
|
3–1 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון הספורט אקרה, אקרה | |
| הארטס אוף אוק ניצחה 2-5 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2001 |  ממלודי סאנדאונס
|
1–1 | אל-אהלי
|
אצטדיון לופטוס וורספלד, פרטוריה |
| אל-אהלי
|
3–0 | ממלודי סאנדאונס
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר | |
| אל-אהלי ניצחה 1-4 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2002 | רג'א קזבלנקה
|
0–0 | א-זמאלכ
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה |
| א-זמאלכ
|
1–0 | רג'א קזבלנקה
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר | |
| א-זמאלכ ניצחה 0-1 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2003 |  אנימבה
|
2–0 | א-איסמאעילי
|
האצטדיון הבינלאומי אנימבה, אבה |
| א-איסמאעילי
|
1–0 | אנימבה
|
אצטדיון איסמאעיליה, אסמאעיליה | |
| אנימבה ניצחה 1-2 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2004 | אטואל דו סאהל
|
2–1 | אנימבה
|
סטאד אולימפיק דה סוסה, סוסה |
| אנימבה
|
1–0 ה 3-5 פ |
אטואל דו סאהל
|
האצטדיון הבינלאומי אנימבה, אבה | |
| אנימבה ניצחה 3-5 בדו-קרב פנדלים וזכתה בגביע, לאחר שבסיכום שני המשחקים והארכה היה תיקו מוחלט 2-2 | ||||
| 2005 | אטואל דו סאהל
|
0–0 | אל-אהלי
|
סטאד אולימפיק דה סוסה, סוסה |
| אל-אהלי
|
3–0 | אטואל דו סאהל
|
אצטדיון האקדמיה הצבאית, קהיר | |
| אל-אהלי ניצחה 0-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2006 | אל-אהלי
|
1–1 | מ.ס. ספקסיאן
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר |
| מ.ס. ספקסיאן
|
0–1 | אל-אהלי
|
אצטדיון ה-14 בינואר, ראדס | |
| אל-אהלי ניצחה 1-2 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2007 | אטואל דו סאהל
|
0–0 | אל-אהלי
|
סטאד אולימפיק דה סוסה, סוסה |
| אל-אהלי
|
1–3 | אטואל דו סאהל
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר | |
| אטואל דו סאהל ניצחה 1-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2008 | אל-אהלי
|
2–0 |  קוטון ספורט
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר |
| קוטון ספורט
|
2–2 | אל-אהלי
|
אצטדיון רומדה אדיג'ה, גארואה | |
| אל-אהלי ניצחה 2-4 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2009 | הארטלנד
|
2–1 |  TP מזמבה
|
אצטדיון דן אניאם, אוורי |
| TP מזמבה
|
1–0 | הארטלנד
|
אצטדיון פרדריק קיבאסה מלימבה, לובומבאשי | |
| מזמבה ניצחה בזכות חוק יתרון שערי חוץ לאחר שבסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה שיווויון 2-2 | ||||
| 2010 | TP מזמבה
|
5–0 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון פרדריק קיבאסה מלימבה, לובומבאשי |
| אספרנסה דה תוניס
|
1–1 | TP מזמבה
|
אצטדיון ה-14 בינואר, ראדס | |
| מזמבה ניצחה 1-6 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2011 | וידאד קזבלנקה
|
0–0 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה |
| אספרנסה דה תוניס
|
1–0 | וידאד קזבלנקה
|
אצטדיון ה-14 בינואר, ראדס | |
| אספרנסה דה תוניס ניצחה 0-1 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2012 | אל-אהלי
|
1–1 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון בורג' אל-עראב, אלכסנדריה |
| אספרנסה דה תוניס
|
1–2 | אל-אהלי
|
סטאד אולימפיק דה ראדס, ראדס | |
| אל-אהלי ניצחה 2-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2013 | אורלנדו פירטס
|
1–1 | אל-אהלי
|
אצטדיון אורלנדו, סווטו |
| אל-אהלי
|
2–0 | אורלנדו פירטס
|
אצטדיון עוסמאן אחמד עוסמאן, קהיר | |
| אל-אהלי ניצחה 1-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2014 | ויטה קלאב
|
1–1 |  ES סטיף
|
סטאד טטה רפאל, קינשאסה |
| ES סטיף
|
2–2 | ויטה קלאב
|
אצטדיון מוסטפא צ'אקר, בלידה | |
| סטיף ניצחה בזכות חוק יתרון שערי חוץ לאחר שבסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה שוויון 3-3 | ||||
| 2015 | יו.אס.אמ. אלג'יר
|
1–2 | TP מזמבה
|
אצטדיון עומאר חמאדי, אלג'יר |
| TP מזמבה
|
2–0 | יו.אס.אמ. אלג'יר
|
אצטדיון פרדריק קיבאסה מלימבה, לובומבאשי | |
| מזמבה ניצחה 1-4 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2016 | ממלודי סאנדאונס
|
3–0 | א-זמאלכ
|
אצטדיון לוקאס מסטרפיס מוריפ, פרטוריה |
| א-זמאלכ
|
1–0 | ממלודי סאנדאונס
|
אצטדיון בורג' אל-עראב, אלכסנדריה | |
| ממלודי סאנדאונס ניצחה 1-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2017 | אל-אהלי
|
1–1 | וידאד קזבלנקה
|
אצטדיון בורג' אל-עראב, אלכסנדריה |
| וידאד קזבלנקה
|
1–0 | אל-אהלי
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה | |
| וידאד קזבלנקה ניצחה 1-2 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2018 | אל-אהלי
|
3–1 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון בורג' אל-עראב, אלכסנדריה |
| אספרנסה דה תוניס
|
3–0 | אל-אהלי
|
סטאד אולימפיק דה ראדס, ראדס | |
| אספרנסה דה תוניס ניצחה 3-4 בסיכום שני המשחקים וזכתה בגביע | ||||
| 2018/2019 | וידאד קזבלנקה
|
1–1 | אספרנסה דה תוניס
|
אצטדיון בורג' אל-עראב, אלכסנדריה |
| אספרנסה דה תוניס
|
טכני[9] | וידאד קזבלנקה
|
סטאד אולימפיק דה ראדס, ראדס | |
| אספרנסה דה תוניס ניצחה טכנית לאחר שוידאד קזבלנקה נטשה את משחק הגומלין. | ||||
| החל מעונה זו החליטה CAF שהגמר יתבצע במשחק אחד בלבד ולא בצמד מפגשים. | ||||
| שנה | קבוצת בית | תוצאה | קבוצת חוץ | מיקום |
| 2019/2020 | אל-אהלי
|
2–1 | אל-אהלי
|
האצטדיון הבינלאומי קהיר, קהיר[10] |
| 2020/2021 | אל-אהלי
|
3–0 | קייזר צ'יפס
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה |
| 2021/2022 | וידאד קזבלנקה
|
2–0 | אל-אהלי
|
אצטדיון מוחמד החמישי, קזבלנקה |
| 2022/2023 | אל-אהלי | 1-2 במשחק הראשון לאל-אהלי
ו- 1-1 במשחק הגומלין אל-אהלי ניצחה בסיכום שני המשחקים 2-3 וזכתה בליגת האלופות האפריקאית. |
וידאד קזבלנקה | האצטדיון הבין-לאומי קהיר, קהיר אירח את המשחק הראשון
ואצטדיון סטאד מוחמד החמישי אירח את משחק הגומלין. |
| 2023/2024 | אל-אהלי | 0-0 במשחק הראשון
ו- 0-1 לאל-אהלי במשחק הגומלין. אל-אהלי ניצחה בסיכום שני המשחקים 0-1 וזכתה בליגת האלופות האפריקאית. |
אספרנסה דה תוניס | האצטדיון האולימפי בראדס אירח את המשחק הראשון והאצטדיון הבין-לאומי קהיר אירח את משחק הגומלין. |
זכיות במפעל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות לפי קבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז קם מפעל האלופות באפריקה, בכל תצורותיו, זכו במפעל 26 קבוצות שונות כאשר אל-אהלי זכתה במספר האליפויות הרב ביותר במפעל.[11]
| קבוצה | זכיות | סגנויות | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| אל-אהלי
|
12 | 5 | 1982, 1987, 2001, 2005, 2006, 2008, 2012, 2013, 2019/2020, 2020/2021, 2022/2023, 2023/2024 |
| א-זמאלכ
|
5 | 3 | 1984, 1986, 1993, 1996, 2002 |
| TP מזמבה
|
5 | 2 | 1967, 1968, 2009, 2010, 2015 |
| אספרנסה דה תוניס
|
4 | 5 | 1994, 2011, 2018, 2018/2019, 2023/2024 |
 אפיה
|
3 | 2 | 1972, 1975, 1977 |
| וידאד קזבלנקה
|
3 | 3 | 1992, 2017, 2022/2023 |
| רג'א קזבלנקה
|
3 | 1 | 1989, 1997, 1999 |
| קאנון יאונדה
|
3 | – | 1971, 1978, 1980 |
| אסאנטה קוטוקו
|
2 | 5 | 1970, 1983 |
| JS קביליה
|
2 | – | 1981, 1990 |
| אנימבה
|
2 | – | 2003, 2004 |
| ES סטיף
|
2 | – | 1988, 2014 |
| ויטה קלאב
|
1 | 2 | 1973 |
| הארטס אוף אוק
|
1 | 2 | 2000 |
| אטואל דו סאהל
|
1 | 2 | 2007 |
| א-איסמאעילי
|
1 | 1 | 1969 |
| אורלנדו פירטס
|
1 | 1 | 1995 |
| א.ס.א.ק. מימוסאס
|
1 | 1 | 1998 |
| ממלודי סאנדאונס
|
1 | 1 | 2016 |
| אוריאקס דואלה
|
1 | – | 1964/1965 |
| סטאד ד'אביג'אן
|
1 | – | 1966 |
 קארה ברזוויל
|
1 | – | 1974 |
| MC אלג'יר
|
1 | – | 1976 |
| אוניון דואלה
|
1 | – | 1979 |
| פאר רבאט
|
1 | – | 1985 |
| קלאב אפריקן
|
1 | – | 1991 |
| איי.אס. בילימה
|
– | 2 | |
 אל-הילאל קלאב
|
– | 2 | |
| שוטינג סטארס
|
– | 2 | |
| הארטלנד
|
– | 2 | |
 סטאד מאליאן
|
– | 1 | |
| ריאל במקו
|
– | 1 | |
 אטויל פילאנטה
|
– | 1 | |
 סימבה
|
– | 1 | |
| גאזל אל-מחאלה
|
– | 1 | |
| אנוגו ריינג'רס
|
– | 1 | |
| אפריקה ספורטס
|
– | 1 | |
| MC אוראן
|
– | 1 | |
 נקאנה רד דווילס
|
– | 1 | |
| מ.ס. וילה
|
– | 1 | |
| אובואסי גולדפילדס
|
– | 1 | |
| דינמוס
|
– | 1 | |
| מ.ס. ספקסיאן
|
– | 1 | |
| קוטון ספורט
|
– | 1 | |
| יו.אס.אמ. אלג'יר
|
– | 1 | |
| קייזר צ'יפס
|
– | 1 |
זכיות לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז קם מפעל האלופות באפריקה, בכל תצורותיו, זכו במפעל קבוצות מ-12 מדינות אפריקאיות שונות כאשר מדינת מצרים היא שיאנית הזכיות במפעל נכון ל-2020.
| קבוצה | זכיות | סגנויות |
|---|---|---|
| מצרים
|
16 | 10 |
| מרוקו
|
7 | 3 |
| תוניסיה
|
6 | 7 |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
|
6 | 6 |
| אלג'יריה
|
5 | 2 |
| קמרון
|
5 | 1 |
| גאנה
|
3 | 8 |
| גינאה
|
3 | 2 |
| ניגריה
|
2 | 5 |
| חוף השנהב
|
2 | 2 |
| דרום אפריקה
|
2 | 3 |
| הרפובליקה של קונגו
|
1 | – |
| מאלי
|
– | 2 |
| אוגנדה
|
– | 2 |
| סודאן
|
– | 2 |
| טוגו
|
– | 1 |
| זמביה
|
– | 1 |
| זימבבואה
|
– | 1 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת האלופות האפריקאית
ליגת האלופות האפריקאית, ברשת החברתית פייסבוק
ליגת האלופות האפריקאית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליגת האלופות האפריקאית, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.cafonline.com/en-US/NewsCenter/News/NewsDetails?id=z5SPEjKTyig8WgDEfOXGfg%3d%3d פרטים נוספים אודות הסכם החסות עם חברת "טוטאל"
- ^ http://www.sportspromedia.com/news/orange_renews_with_caf פרטים נוספים אודות הסכם החסות עם חברת אורנג'
- ^ http://admin.cafonline.com/en-us/competitions/21steditionoftotalcafchampionsleague/about/Background פרטים נוספים אודות רקע וחוקי המפעל
- ^ http://www.rsssf.com/tablesa/af1.html פרטים נוספים וסטטיסטיקות נוספות על אלופות המפעל
- ^ http://www.rsssf.com/tablesa/afrrank03.html פרטים נוספים אודות חוקי חלוקת הנקודות ל-12 המדינות המובילות בענף
- ^ http://admin.cafonline.com/Portals/0/Regulations%20and%20Official%20Documents/Competitions%20Regulation/CL%20English%20-%20Sep%20new.%202016.pdf המסמך המלא לחוקי ותקנות המפעל
- ^ http://www.cafonline.com/Portals/0/AAG%20MEN/Prize%20money%20Eng.pdf המסמך הרשמי לחלוקת כספי הזכייה
- ^ בעונה זו הוחלט על התעלמות מיחסי השערים ורק מספר הנקודות/ניצחונות קבע, לכן התקיים משחק גמר נוסף לקביעת האלופה
- ^ בדקה ה-59, וואליד אל כרתי הבקיע גול לזכות וידאד קזבלנקה שנפסל עקב נבדל לטענת הקוון. עכב כשל במערכת הVAR, האירוע לא יכל להיבדק שנית על ידי צוות השיפוט. באמונתם כי הגול חוקי - החליטו שחקני וידאד קזבלנקה למחות על פסילת השער והמשחק הופסק (אך שעון המשחק המשיך). בדקה ה-80 נפסק כי וידאד פרשה מהמשחק באופן טכני, וניתן ניצחון לאספרנסה דה תוניס, מה שנתן לה את תואר ליגת האלופות לעונה זו.
- ^ המשחק התקיים בדלתיים סגורות, ללא קהל, עקב התפשטות מגפת הקורונה לאפריקה.
- ^ http://www.rsssf.com/tablesa/af1.html פרטים נוספים וסטטיסטיקות נוספות על אלופות המפעל
| תחרויות כדורגל באפריקה (CAF) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפעלי הווה |
| ||||||||||||
| מפעלי עבר | גביע מוחמד החמישי • גביע אפריקה למחזיקות גביע • גביע CAF • האליפות האפרו-אסיאתית • הגביע האפרו-אסיאתי • גביע מרידיאן | ||||||||||||