גבול

חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל–מצרים, 2005

בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו. אספקט גאוגרפי של אזור, יוצר גבול גאוגרפי, או גבול טבעי. לדוגמה גבול ימי, גבול אקלימי וגבול טופוגרפי קרוי גבול טבעי. משתמשים במונח "גבול מדיני" כדי לסמן הפרדה בין מדינות, אך גם לציין "גבול עירוני" להפרדה בין ערים באותה מדינה, גבול מחוזי להפרדה בין מחוזות שלטון מחוזות וגבול אף קיים בין חצרות בתים. להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. גבול המפריד בין מדינות נקרא לעיתים גבול בין-לאומי.

גבול מדיני

מתאר הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון באזור הר חרמון.
הקו הכחול בין ישראל ולבנון, נקבע על ידי האו"ם בשנת 2000 – מצוין בכוכבית שחורה
קו קדמי ישראלי של קווי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית כחולה
קו קדמי סורי של קווי הפרדת הכוחות בין ישראל וסוריה 1974 – מצוין בכוכבית אדומה

כאשר גבול מוסדר בין מדינות כתוצאה מהסכם שלום הוא נקרא גבול מוסכם. שינויי גבול יכולים להיקבע על ידי התיישבות מדינית בשטח שאין עליו ריבונות של מדינה כלשהי, מה שמעביר שטח זה לריבונותה של המדינה המיישבת. נוסף על כך, שינויי גבול יכולים להיווצר על ידי קניית שטחים או כיבושם ממדינה אחרת; מה שמביא ליצירת הסכם גבולות חדש. הגבול המדיני קובע את תחום הריבונות של המדינה ואת תחום השיפוט שלה. אין מדינה רשאית לשנות את גבולה עם מדינה אחרת אלא בצורת הסכם משפטי מסודר.

סכסוכי גבול

ערך מורחב – מחלוקת טריטוריאלית

לעיתים מיקומו המדויק של קו הגבול שנוי במחלוקת. במקרים קיצוניים גורמת מחלוקת זו לעימות מזוין ולעיתים ארוך-טווח. סכסוך הגבולות בין בוליביה ופרגוואי על השליטה באזור הצ'אקו התפתח בשנת 1932 למלחמת הצ'אקו. במלחמה שפרצה בשנת 1998 בין אתיופיה לאריתריאה בעקבות סכסוך גבול ביניהן נהרגו אלפי חיילים משני הצדדים. כיום^{[דרושה הבהרה]} מצויים כ-80 סכסוכי גבול בפועל אך רק לעיתים רחוקות הם מתפתחים לעימות צבאי אלים.

אמצעים דיפלומטיים לקביעת הגבול

אזור גדר המערכת שבגבול ישראל-לבנון

גבול מדיני נקבע בהסכם שלום בין שתי המדינות, או בהסכמים נחותים ממנו, שבהם נקבע הגבול למעשה, כגון הסכם שביתת נשק או הפסקת אש. הגבולות הנוכחיים של ישראל עם מצרים וירדן נקבעו בהסכמי השלום עם מדינות אלה, ואילו בתום מלחמת העצמאות נקבעו גבולות אלה בהסכמי שביתת הנשק. עד לחתימת הסכמי שביתת הנשק היה הגבול קו הפסקת האש. בחוזה ורסאי שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבעו גבולותיה של גרמניה.

פעמים אחרות נכפה הגבול בהחלטה של חבר הלאומים או של האו"ם. בדרך זו נקבע בשנת 1921 קו הגבול בין יוגוסלביה לאלבניה, לשם סיום סכסוכי הגבול בין שתי מדינות אלה.

טופוגרפיה של הגבול

גבול טבעי הוא גבול של אזור בעל מאפיינים פיזיים (טבעיים) ללא התערבות האדם. לעיתים הגבול הזה מסומן ומוגן באופן סמלי בלבד - גבול ירוק - עקב כך שאין מצב לוחמה בין המדינות שמעברי הגבול. לעיתים משתמשים באלמנט גאוגרפי פיזי, כמו נהר או שרשרת הרים כדי לסמן בהם קו גבול. לדוגמה, הגבול בין ישראל לירדן, עובר בחלקו לאורך נהר הירדן. הנהר אורוגוואי משמש בחלקו העליון גבול בין ארגנטינה לברזיל ומורד הנהר משמש גבול בין ארגנטינה לאורוגוואי. נהר סנט לורנס משמש בחלקו גבול בין ארצות הברית לקנדה ואילו נהר הריו גרנדה משמש כגבול בין מקסיקו לארצות הברית. רכס הרי הפירינאים משמש גבול בין צרפת לספרד, ורכס ראש הנקרה משמש כחלק מגבול ישראל - לבנון.

פעמים אחרות נקבע הכל גבול מדיני נקבע על ידי אדם. לעיתים נקבע קו גבול לאורך מעלות אורך או רוחב גאוגרפי - גבול מצרים לוב נמשך בעיקרו לאורך קו האורך 25 מזרח וגבולה עם סודאן עובר לאורך קו הרוחב 22 צפון. לעיתים נקבע קו הגבול כקו ישר בין שתי נקודות. חלק ניכר מקו הגבול בין ישראל למצרים, למשל, עובר באזור שאין בו עצמים גאוגרפיים בולטים, ולכן נמתח הגבול בעיקרו בקו ישר שעובר בין חוף הים התיכון בסמוך לרפיח לחוף מפרץ אילת בסמוך לטאבה. גבול קנדה-ארצות הברית, אשר נקבע באמצע המאה ה-19, נמשך בחלקו בקו ישר לאורך קו הרוחב ה-49, ללא התחשבות בתוואים טופוגרפיים כלשהם.

במקרים קיצוניים עובר קו הגבול בתוך עיר, תוך שהוא מפריד בין יושביה. דוגמה מפורסמת לכך הוא הגבול בין מזרח גרמניה ומערב גרמניה, שעבר בין שני חלקי ברלין מסיום מלחמת העולם השנייה (1945) ועד איחוד גרמניה (1990), שלשם מניעת חצייתו הוקמה חומת ברלין. כך גם הגבול החוצה, דרך העיר ניקוסיה, בין קפריסין לבין קפריסין הצפונית, הטורקית. דוגמאות ישראליות הן רפיח (משנת 1982, עת השלימה ישראל את נסיגתה מחצי האי סיני, עד הנסיגה מרצועת עזה ב-2005), ירושלים (מחתימת הסכם שביתת הנשק עם ירדן ב-1949 ועד איחוד העיר וסיפוחה למדינת ישראל ב-1967), וע'ג'ר (משנת 2000, עם סיום השהות ברצועת הביטחון וההתבססות לאורך הקו הכחול).

גבול שטח השיפוט

גבול שטח שיפוט הוא מונח שיכול לשמש להגדרת גבולות פנימיים וחיצוניים של שטח שיפוט של ישות ריבונית.

ערך מורחב – פקודת שטח השיפוט והסמכויות

פקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 נחקקה ב-16 בספטמבר 1948 על ידי מועצת המדינה הזמנית, ופורסמה ב-22 בספטמבר 1948 במהלך מלחמת העצמאות והחילה את המשפט הישראלי גם על שטחי ארץ ישראל שבשליטת מדינת ישראל ונמצאים מעבר לגבולות תוכנית החלוקה. לפקודה ניתן תוקף למפרע, החל מיום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יומה הראשון של מדינת ישראל.

ערך מורחב – תחום שיפוט (רשות מקומית)

גבול שטח השיפוט קובע את תחומה של רשות מקומית: עיר, מועצה מקומית וכו'. לגבול זה יש חשיבות בכל הנוגע לתחומי אחריותה של הרשות המקומית: תכנון עירוני, היתריי בניה, אספקת מים, ניקיון, תחזוקת כבישים וכו'.

ראו גם

• מעבר גבול
• מחלוקת טריטוריאלית (סכסוך גבול)
• גבולות מדינת ישראל

לקריאה נוספת

• פרופסור משה ברור, "גבול", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 5), הוצאת יבנה, תשס"א
• ערן רזין, ערן ואנה (2000), הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים: דמוקרטיה מקומית לעומת "שליטה מלמעלה", מכון פלורסהיימר לחקר מדיניות, ירושלים.
• ישי בלנק, (2003), "מקומו של ה"מקומי": משפט השלטון המקומי, ביזור ואי-שוויון מרחבי בישראל", משפטים, כרך לד (2) 197.

קישורים חיצוניים

• קו גבול מצגת וידאו של ד"ר אורי שיינס, בערוץ האקדמי מייסודה של אוניברסיטת חיפה
• גבולות, דף שער בספרייה הלאומית