גבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן
 | |||
| מעבר הגבול אל וג'אג'ה מכיוון עומאן | |||
| |||
| אורך כולל | 609 ק"מ | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | 22 ביוני 2002 | ||
| מספר מעברי גבול | 6 | ||
| מובלעת מוסנדם | |||
| כיוון | צפון-מערב - דרום-מזרח | ||
| תחום | המפרץ הפרסי - מפרץ עומאן | ||
| מובלעת מדחא | |||
| תחום | מובלעת - מדחא | ||
| המקטע הדרומי | |||
| כיוון | צפון - דרום | ||
| תחום | מפרץ עומאן - משולש הגבולות איחוד האמירויות-עומאן-ערב הסעודית | ||
|
(למפת איחוד האמירויות הערביות רגילה)  איחוד האמירויות הערביות | |||
| מפת איחוד האמירויות הערביות עם הגבול עם עומאן | |||
גבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן (בערבית: الحدود بين عمان والإمارات العربية المتحدة) הוא הגבול בין איחוד האמירויות הערביות ובין עומאן. הגבול מחולק לשלושה מקטעים בלתי רציפים ואורכו מסתכם ב-609 ק"מ.[1]
תוואי הגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקטע הצפוני (מובלעת מוסנדם)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקטע הצפוני של הגבול מפריד בין מובלעת מוסנדם שהיא שטח עומאני לבין האמירויות פוג'יירה וראס אל-ח'ימה שבשטחי איחוד האמירויות. חצי אי זה שולט על מצר הורמוז האסטרטגי. קו הגבול במקטע זה כולל סדרה של קווים בלתי סדירים שמשתרעים על שטחים הרריים בין חוף המפרץ הפרסי במערב לבין חוף מפרץ עומאן במזרח.
המקטע האמצעי (מובלעת מדחא)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקטע האמצעי של הגבול הוא הגבול בין מדחא, שהיא מובלעת עומאנית בתוך שטח איחוד האמירויות הערביות, שבתורה כוללת בשטחה את מובלעת נחווה, ששייכת לאמירות שארג'ה שבאיחוד האמירויות. כלומר, מיקומה של נחווה הוא מצב נדיר של מובלעת בתוך מובלעת. זהו המקטע היחידי בגבול בין שתי המדינות שלא פרוש לאורכו שום מחסום ולא קיים מעבר גבול בין מדחא, נחווה ושאר שטחי איחוד האמירויות.[2]
המקטע הדרומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקטע הדרומי של הגבול, והארוך ביותר לאין שיעור מבין שלושת המקטעים, משתרע ממפרץ עומאן בצפון, דרומית מעט מהעיר קאלבה שבאמירות שארג'ה. לאחר מכן הוא ממשיך לתוככי הארץ בכיוון כללי לדרום-מערב בסדרה של קווים בלתי סדירים, יוצר צורה של קשת כך שאזור חטא ייכלל בשטח האמירויות. לאחר מכן ממשיך הגבול שוב בכיוון דרום-מערב עד למשולש הגבולות עומאן-איחוד האמירויות-ערב הסעודית, תוך כדי עקיפת העיר אל-עין מכיוון דרום-מזרח כך ששטחה נכלל בתחום האמירויות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-19 חתמה בריטניה על מספר הסכמי חסות עם שבע אמירויות בשטח שנודע אז בשם חוף שביתת הנשק. לבריטים הייתה גם שליטה על עומאן באמצעות הסולטאן שלה.[3] הגבולות בחלק זה של חצי האי ערב נותרו בלתי ברורים. באופן תאורטי, חילקו בריטניה והאימפריה העות'מאנית את שטחי ההשפעה שלהן בחצי האי באמצעות מה שנקרא "הקו הכחול" שנקבע באמנה האנגלו-עות'מאנית (אנ') של 1913 ו"הקו הסגול" (אנ') שעליו הוסכם ב-1914. אף על פי כן, הסכמים אלו בוטלו בעקבות נפילת האימפריה העות'מאנית עם תום מלחמת העולם הראשונה.[4]
מובלעות מדחא ונחווה נוצרו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 בעקבות מחלוקת על הבעלות על האזור בין עומן והאמירים המקומיים, שיושבה בהצבעה של זקני הכפר.[5] הגבולות הסופיים של המובלעות נקבעו ב-1969.[6]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 מינתה בריטניה את ג'וליאן ווקר למדוד באופן מדויק יותר את הגבולות בין חוף שביתת הנשק לבין עומאן.[7] על כל פנים, ב-1971, כאשר קיבלו שטחי חוף שביתת הנשק את עצמאותם כאיחוד האמירויות הערביות, נותר רוב תוואי הגבול בלתי מסומן, וכתוצאה מכך נוצרו כמה מחלוקות. המחלוקת על מקטע הגבול של ראס אל-ח'ימה יושבה ב-1979 לאחר שהיא צצה בשנים 1977–1978 בעקבות גילוי נפט באזור.[7][8] במהלך שנות ה-80 וה-90 התחממו היחסים בין שתי המדינות, וכתוצאה מכך נחתם ב-1999 הסכם גבולות בנוגע למקטע הדרומי של הגבול, שבעקבותיו אושרר תיחום הגבול המלא באבו דאבי ב-22 ביוני 2002.[8]
גדר הגבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 הודיע איחוד האמירויות על כוונתו להקים גדר לאורך תוואי הגבול, למעט מובלעות מדחא ונחווה, במסגרת מאמץ לחסום את השטף של הגירה בלתי חוקית, סמים וגורמי טרור. הגדר היא גדר תיל בגובה של ארבעה מטרים.
ב-2003 הנהיגה עומאן גביית היטל יציאה בחציית הגבול. ביולי 2004 ביצעו שתי המדינות במשותף מבצע דיכוי מתואם בן שלושה ימים באל-בוריימי ובסביבתה ועצרו כאלף מהגרים בלתי חוקיים.[9]
מעברי גבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מקטע הגבול הצפוני של מוסנדם פועלים שני מעברי גבול (טיבאט ודיבה).[10] במקטע הדרומי קיימים ארבעה מעברי גבול (האטה/אל וג'אג'ה, הילי, ג'בל חפית וחתמאת מלחה).[11] על מקטע הגבול של מובלעות מדחא ונחווה לא קיימים מעברי גבול ואין ביקורת גבולות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ CIA World Factbook – Oman
- ^ "Oman". geosite.jankrogh.com.
- ^ Dr Francis Owtram (11 December 2014). "A Close Relationship: Britain and Oman Since 1750". QDL. 2014.
- ^ Richard Schofield (31 March 1999), Negotiating the Saudi-Yemeni international boundary, Al-Bab
- ^ "Madha village's pledge of allegiance changed the map forever". The National.
- ^ Frank Jacobs, The Mysterious Enclave Complex of Madha and Nahwa, Big Think, July 23, 2010.
- ^ 1 2 "Arabian Boundary Disputes - Cambridge Archive Editions". Archiveeditions.co.uk. Archived from the original on 2008-04-23.
- ^ 1 2 Marc Valeri, Oman: Politics and Society in the Qaboos State, C Hurst and Co, 2009, pp. 76-77
- ^ Marc VALERI, So Close, So Far. National Identity and Political Legitimacy in UAE-Oman Border Cities, 2017, University of Exeter, p.19.
- ^ Tony Walsh, Diana Darke, Oman Bradt Travel Guides, 2016, pp. 171-172.
- ^ Tony Walsh, Diana Darke, Oman Bradt Travel Guides, 2016, p. 46.