גאורגי קוסטוב
 | |||
| גאורגי קוסטוב | |||
| לידה |
21 באוקטובר 1915 וארנה, ממלכת בולגריה  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1995 (בגיל 79 בערך) וארנה, בולגריה | ||
| מדינה |
בולגריה | ||
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית הבולגרית | ||
| |||
  | |||
גאורגי בוגדאנוב קוסטוב (בבולגרית: Георги Богданов Костов; 21 באוקטובר 1915, וארנה, ממלכת בולגריה – 1995, וארנה, בולגריה) היה דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי אשר בין השנים 1952–1956 כיהן כמיופה הכח הראשון בצירות של בולגריה בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאורגי קוסטוב נולד בווארנה. הוריו היו פליטי מלחמות הבלקן מתראקיה המערבית. מ-1934 נמנה עם חברי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה וכיהן כמזכיר ליגת הנוער העובד בווארנה (אנ'). במהלך מלחמת העולם השנייה בין השנים 1941–1943 היה אסיר פוליטי ונכלא במחנה הריכוז גונדה וודה.[1]
ב-1944, לאחר הפיכת חזית המולדת בבולגריה ועליית שלטון פרו-קומונסטי מונה קוסטוב למפקד המשטרה בווארנה, ובהמשך למנהל אזורי מטעם משרד הפנים הבולגרי. ב-29 בנובמבר 1948 הכירה ממשלת בולגריה בראשותו של גאורגי דימיטרוב במדינת ישראל, וב-4 בדצמבר כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ב-1952 נפתחה צירות בולגרית בתל אביב, קוסטוב מונה למיופה הכח הראשון של בולגריה בישראל וכיהן בתפקידו עד 1956. כמו כן כיהן כשגריר לא תושב של בולגריה בטורקיה. בין השנים 1956–1957 כיהן כראש עיריית וארנה.[2]
בין השנים 1958–1959 כיהן כקונסול דיפלומטי בשגרירות בולגריה במוסקבה, בין השנים 1958–1961 כיהן כשגריר בולגריה לקוריאה הצפונית, בין השנים 1963–1969 כיהן כשגריר בולגריה ברומניה, ובין השנים 1971–1973 כיהן כשגריר בולגריה בפולין. בין השנים 1966–1976 כיהן כחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של בולגריה.[1][2]
גאורגי קוסטוב הלך לעולמו ב-1995 בווארנה.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 גאורגי קוסטוב ביוגרפיה, באתר archive.org (בבולגרית)
- ^ 1 2 3 גאורגי קוסטוב, באתר varna.bg (בבולגרית)