גאורגי אטנסוב (מלחין)

**גאורגי אטנסוב**
**Георги Георгиев Атанасов**
לידה	6 במאי 1882; פלובדיב, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית
פטירה	17 בנובמבר 1931 (בגיל 49); גרדה ריביירה, ממלכת איטליה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי של סופיה
מוקד פעילות	ממלכת בולגריה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון למוזיקה על שם רוסיני בפזארו
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	בולגרית

ערך זה עוסק במלחין קלאסי בולגרי שפעל במאה ה-20. אם התכוונתם לפוליטיקאי אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה, ראו גאורגי אטנסוב.

גאורגי גאורגייב אטנסוב (בבולגרית: Георги Георгиев Атанасов;‏ 6 במאי 1882 – 17 בנובמבר 1931) היה מלחין בולגרי, אשר נמנה עם בולטי מלחיני האופרה של בולגריה המודרנית.

קורות חייו

אטנסוב נולד בפלובדיב. הוא יצא ללימודי מוזיקה בבוקרשט, בין 1901–1903 למד הלחנה אצל פייטרו מסקאני ב"קונסרבטוריון על שם רוסיני" בפזארו (אנ'), וזכה לדיפלומת מאסטרו. אטנסוב השתמש בכינוי מאסטרו כהקדמה לשמו לאורך הקריירה שלו.^[1]

לאחר תום לימודיו, שב לסופיה וניצח על מספר תזמורות ומקהלות צבאיות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ערך אטנסוב סדרת קונצרטים ברחבי בולגריה, אשר הכנסותיהם היו קודש לבתי חולים, בתי יתומים ולמשפחות פצועים. בקונצרטים אלו שיתף אטנסוב את מקהלת צדיקוב בניצוחו של משה צדיקוב, וחלק מהקונצרטים היו בחסות אלאונורה מרויס-קוסטריץ, מלכת בולגריה.^[2]

בין השנים 1922–1923 כיהן כמנצח הראשי של האופרה והבלט הלאומיים בסופיה. לאורך הקריירה כתב שבע אופרות.^[3]

אטנסוב סבל מסוכרת ומצבו החמיר. הוא יצא לטיפולים רפואיים באיטליה ושם הלך לעולמו. הוא נקבר באיטליה, וב-1937 הועברו עצמותיו לקבורה בבית הקברות המרכזי שבעיר. רכס אטנסוב באנטארקטיקה נקרא על שמו.

מדיה וקבצים בנושא גאורגי אטנסוב בוויקישיתוף

^ גאורגי אטנסוב, באתר ucis.pitt.edu (באנגלית).
^ מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, בתוך: א.חן ציון, מוני שלום (עורכים), ליובלה של מקהלת הפועלים על שם משה צדיקוב, המחלקה לתרבות של ההסתדרות הכללית, הוצאת אחדות, 1959, עמודים 18, 36–38.
^ גאורגי אטנסוב, באתר opera.stanford.edu (באנגלית).