גאוסופיה

גאוסופיה (באנגלית: Geosophy) הוא תחום מדעי בהתהוות שהתפתח מתוך הגאוגרפיה האנושית ועוסק בקשר בין טריטוריה גאוגרפית ספציפית לבין המרקם התרבותי חברתי אנושי שנוצר בה. הגאוסופיה בוחנת את ההשפעה ההדדית בין המקום ליושביו ולהפך (בדומה למושג 'כרונוטופ' בספרות, או המושג 'רוח המקום' או 'spirit of the place'). הגאוסופיה מתבססת על ההנחה, כי למרחב גאוגרפי או טריטוריה, קיימים מאפיינים שאינם טכניים בלבד כגון קו אורך, קו רוחב, טופוגרפיה או הרכב קרקע וצמחייה, וכי קיימים מאפיינים מהותיים נוספים. הגיאוסופיה טוענת כי ישנן תופעות שאינן ניתנות להסבר בכלים מדעיים טכניים ואמפיריים מקובלים. לדוגמה הרתחת מים ל-100 מעלות בניו יורק שונה מהרתחת מים ל-100 מעלות בירושלים.

גם בעבר נדונו ההשפעות ההדדיות בין המקום הגאוגרפי ליושביו. חז"ל עסקו בזיקה בין המתגורר למקומו - "חן המקום על יושביו", וכתבו על הפסוק 'ויצא יעקב מבאר שבע', כי ביציאת הצדיק מהעיר- 'פנה זיוה פנה הדרה (של העיר)'. גם חתן פרס נובל אליאס קנטי כתב בהרחבה בספרו 'ההמון והכוח', על הקשר בין הלאום-העם היושב בטריטוריה מסוימת, לבין הטריטוריה ומאפייני הטריטוריה עליה הוא יושב. כך כתב למשל על השפעת ה'יער הגרמני' האנכי או 'עצי היער', על אופיו ה'ישר' של העם הגרמני ועוד.

תולדות הגאוסופיה והגדרתה

הגיאוסופיה היא מושג שהציע ג'יי קיי רייט בשנת 1947. המילה היא חיבור של "גיאו" ("כדור הארץ" ביוונית) ו-"סופיה" ("חוכמה" ביוונית). רייט הגדיר זאת כך: "הגאוסופיה ... היא חקר הידע הגאוגרפי מכל נקודות המבט. היחס בין גאוסופיה לגאוגרפיה כמו כמו היחס בין היסטוריוגרפיה להיסטוריה; היא עוסקת בטבע ובביטוי של הידע הגאוגרפי בעבר ובהווה - עם מה שויטלסי כינה "החוש האנושי של המרחב הארצי". בכך היא מתרחבת מעבר לגרעין הידע המדעי הגאוגרפי השיטתי כפי שהוגדר על ידי גאוגרפים, ולוקחת בחשבון רעיונות גאוגרפיים, נכונים או שגויים, של אנשים משלל תחומי החיים - חקלאים ודייגים, יזמים ומשוררים, סופרים וציירים, בדואים והוטנטוטים - ומשום כך היא קשורה בתפיסות סובייקטיביות" (רייט 1947).

הגדרת מושג גיאוסופיה מתבארת לעיתים כך: "חקר העולם כפי שאנשים חווים אותו ומדמיינים אותו". (McGreevy 1987)", או "מערכות של אמונות הקושרות אינטראקציה אנושית עם הסביבה הארצית." (אינס פארק 1995).

הגיאוסופיה משמשת לעיתים כמילה נרדפת לחקר המסתורין של כדור הארץ. כך מתורגם לאנגלית הפסוק בתהלים "אשר בידו מחקרי ארץ"- 'hidden secret of the land'. הגיאוסופיה היא מתודה המנוגדת לכאורה למדע האמפירי לפיו הניסוי איננו תלוי מקום וכי לניסוי מדעי או תופעה מדעית במקומות שונים תוצאה או מהות זהה.

הגיאוסופיה היא למעשה בבסיס התובנה של היתכנות ויצירת 'מקום קדוש' או 'מקדש'.

ההשקה לענפי מחקר גאוגרפיים נוספים

הגיאוסופיה נושקת לענפי מדע גאוגרפיים מתפתחים כמו 'נוף-תרבות' (Landscape Cultural) או 'גאוגרפיה היסטורית'. הגאוגרפיה ההיסטורית היא עוד ענף שהתפתח כשדה מחקר עצמאי, ענף משנה של הגאוגרפיה המודרנית, החל מהרבע השני של המאה העשרים. במסגרתה של הגאוגרפיה ההיסטורית מתפתח גם חקר הנוף התרבותי, כלומר לימוד נופי עבר שעוצבו או הושפעו בידי האדם, בכלים ובשיטות הלקוחים משתי הדיסציפלינות - הגאוגרפית וההיסטורית. בתהליך הבניית הידע המשותף לגאוגרפיה והיסטוריה, מתברר כי הבנת משמעותם של נופים אלה הלכה והשתנתה והתרחבה, והגדרתם השתנתה, ועברה בהדרגה מלימוד הנוף הפיזי, הריאלי, של מקומות, אזורים ותקופות היסטוריות, לבחינת השפעתו של האדם ותרבותו על הנוף, ולמחקר שחיפש גם משמעויות אנושיות – תרבותיות, ערכיות וסמליות, רחבות הרבה יותר, כחלק אינטגרלי בהבנת הנוף. שינוי זה נבע משינויי פרדיגמות וגישות שעברה הגאוגרפיה ההיסטורית, כחלק ממדע הגאוגרפיה כולו. שינוי זה מקביל למושג המחודש הקובע את העת החדשה כתקופה גאולוגית חדשה -'אנתרופוקן', מושג המעצים את הקשר בין האדם לטריטוריה שלו, בעיקר מבחינת עוצמת השינוי הנגרמת למרחב הטריטוריאלי, על ידי המסיביות של הפעילות האנושית על קרום כדור הארץ בעת החדשה.

הגיאוסופיה משיקה לערכים גאוגרפיים נוספים בהתפתחות של ה'גאוגרפיה האנושית' (שעדיין חסרי מקבילות בשפה העברית) כמו: Bioregionalism(אנ'), Common Ground(אנ'), Cultural landscape(אנ'), Cultural region(אנ'), Deep map(אנ') , Genius loci(אנ'), Nature writing(אנ'), Parochialism(אנ'), Psychogeography(אנ'), Topophilia(אנ')

גאוסופיה בישראל

מחקרים חדשים עוסקים בתפיסות ההוליסטיות של הציבור בתקופות שונות את הארץ. ייחוס קדושה לאתרים, קשר מהותני בין תושבי הארץ לארץ עצמה, ייחוס תכונות אופי לארץ, פרסוניפיקציה של אתרים ותצורות נוף ועוד.

לקריאה נוספת

• אמנון להב, ההיסטוריוגרפיה של המושג "נוף תרבותי"(Landscape Cultural) בגאוגרפיה ההיסטורית, והדגמתו במקרה חקר: שדרת הדקלים במשמר העמק, עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה", אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, אפריל 2013.
• שמעיה כרמל, תפיסות גאוגרפיות הוליסטיות בפרשנות חז"ל לברכות יעקב בבראשית פרק מ"ט, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, מרץ 2019.

• McGreevy, P., Imagining the future at Niagara Falls, Annals of the Association of American Geographers 77 (1), 1987, עמ' 48–62
• Wright, J.K., Terrae Incognitae: The Place of Imagination in Geography, Annals of the Association of American Geographers 37 (1), 1947, עמ' 1–15