גאוגרפיה של פינלנד
יבשת | אירופה |
---|---|
קואורדינטות | 65°N 27°E / 65°N 27°E |
שטח | |
דירוג שטח | 66 |
שטח | 338,145 קמ"ר |
אדמה | 303,815 קמ"ר (89.85%) |
מים | 34,330 קמ"ר (10.15%) |
גובה | |
הנקודה הנמוכה | 0 מטר (הים הבלטי) |
גובה ממוצע | 164 מטר |
הנקודה הגבוהה | 1,328 מטר (הלטי) |
מידע נוסף | |
אורך קו החוף | 1,250 ק"מ |
אורך הגבולות | 2,563 ק"מ |
מדינות גובלות | שוודיה, נורווגיה, רוסיה |
הגאוגרפיה של פינלנד שונה מזו של ארצות נורדיות אחרות. פינלנד גובלת בים הבלטי, במפרץ הבוטני ובמפרץ הפיני, והיא המדינה הצפונית ביותר ביבשת האירופאית. אמנם ישנן מדינות המגיעות צפונה ממנה, אך פינלנד כולה משתרעת מעל קו הרוחב של 60 מעלות צפון, וכמעט רבע משטחה נמצא מצפון לחוג הארקטי.
גאולוגיה ותצורות נוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחה הכולל של פינלנד הוא 338,144 קמ"ר. פינלנד היא המדינה השמינית בגודלה באירופה, אחרי רוסיה, אוקראינה, צרפת, ספרד, שוודיה וגרמניה. מתוך שטח זה 10% מכוסים מים, 69% מיוערים, 8% מהווים אדמת חקלאות ו-13% אחרים.
ההשפעות הבולטות ביותר על הגאוגרפיה של פינלנד היו הקרחונים היבשתיים ששפשפו ופיסלו בשטח הפנים של המדינה. כאשר הקרחונים נסוגו לפני כ-10,000 שנים, השאירו מאחוריהם מוֹרֶנות (תצורת נוף שהיא תוצאה של סחיפת גושי אדמה), תלי-קרח ותלוליות גְּרֹפֶת. סימנים נוספים להימצאותם של הקרחונים בעבר כוללים את אלפי האגמים שלקחו חלק בהיווצרותם בחלקה הדרומי של המדינה. עוצמת הקרח הנע העמיקה את קרקעית האגמים, ומים מומסים עזרו במילואם. נסיגת הקרחונים כה טריה (לפי מונחים גאולוגיים) עד כי דפוסי ניקוז מודרניים מבוססים בקושי. כיוון התקדמות הקרחונים ונסיגתם קובעים את הערכות האגמים והזרמים לכיוון כללי של צפון-מזרח עד דרום-מערב. שני רכסי הסלפאוסלקה (Salpausselkä), המקבילים זה לזה וביניהם מרחק של כ-25 ק"מ, הם המוֹרֶנות הסופיות. הם מתנשאים עד לגובה של כ-200 מטרים, הנקודה הגבוהה ביותר בדרום פינלנד.
צורתה של פינלנד מזכירה אדם בעל זרוע אחת. ישנה הקבלה בין צורה זו לבין הפרסוניפיקציה הלאומית של פינלנד - Finnish Maiden (בפינית- Soumi-neito) - והארץ כולה מכונה לעיתים בשפה הפינית בשמה של הגבירה. עניין זה מופיע גם בהקשר הרשמי - השטח שסביב Enontekiö בחלקה הצפון-מערבי של הארץ, בין שוודיה ונורווגיה, נקרא לעיתים "הזרוע" (käsivarsi). לאחר מלחמת ההמשך פינלנד ויתרה על חלקי אדמה נרחבים לטובת רוסיה, בהסכם שביתת הנשק של מוסקבה בשנת 1944, ונאמר על הדמות כי איבדה את זרועה האחרת כמו גם מכפלת מ"חצאיתה".
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קווי הרוחב מהווים את ההשפעה המרכזית על אקלימה של פינלנד. בגלל מיקומה הצפוני, החורף הוא העונה הארוכה ביותר. בממוצע, החורף נמשך מתחילת דצמבר עד אמצע מרץ באזור דרום-מערב ובארכיפלג, ומתחילת אוקטובר עד תחילת מאי באזור לפלנד. משמעות הדבר היא שהאזורים הדרומיים יותר של המדינה מכוסים בשלג במשך כ-4 חודשים מהשנה, והאזורים הצפוניים - כ-7 חודשים מהשנה. עונת החורף הארוכה גורמת לכמחצית מהמשקעים (500-600 מ"מ) בצפון לעטות צורת שלג. בדרום, כמות המשקעים נעה בין 600 ל-700 מ"מ בשנה. בדרום, כמו בצפון, המשקעים יורדים לאורך כל השנה, אך כמות השלג בו קטנה יותר.
האוקיינוס האטלנטי ממערב ויבשת אירואסיה במזרח הם שני גורמים הפועלים יחד לקביעת האקלים בפינלנד. מימיו החמים של זרם הגולף וזרם האוקיינוס האטלנטי, אשר מחממים את נורווגיה ושוודיה, מחממים גם את פינלנד. רוחות מערביות מביאות עימן זרמי אוויר חם לאזורים הבלטיים ולחופי המדינה, ובכך ממתנות את הטמפרטורות בחורף, בעיקר בדרום. רוחות אלו, בהשפעתן גם על עננים, מקטינות את כמות השמש המגיעה בקיץ. בניגוד לכך, מערכת הלחץ הגבוה שנמצאת מעל היבשת האירואסייתית מנטרלת את ההשפעות הימיות על האקלים בפינלנד וגורמת לחורפים קשים ולטמפרטורות גבוהות לעיתים בקיץ.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה בפינלנד היא C° 37.2 (ליפרי, יולי 2010). הטמפרטורה הנמוכה ביותר היא C° 51.5− (קיטילה, ינואר 1999).
הטמפרטורות השנתיות הממוצעות גבוהות יחסית באזור הדרומי -
C° 5 עד C° 7.5, עם חורף מתון וקיץ חמים. באזור הצפון-מזרחי של לפלנד הן נעות מ-C° 0 ל-C° 4−.
שטח וגבולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח
- שטח כולל: 337,030 קמ"ר
- יבשה: 305,470 קמ"ר
- מים: 31,560 קמ"ר
גבולות יבשתיים וימיים
- אורך כולל של גבולות יבשתיים: 2,628 ק"מ
- מדינות שכנות: נורווגיה 729 ק"מ, שוודיה 586 ק"מ, רוסיה 1,313 ק"מ
- קו החוף: 1,126 (לא כולל איים וקוי חוף מקוטעים)
- ים טריטוריאלי: 12 מיילים ימיים (22.2 ק"מ), 3 מיילים ימיים (5.56 ק"מ) במפרץ של פינלנד
שיאי גבהים
- הנקודה הנמוכה ביותר: הים הבלטי 0 מטרים
- הנקודה הגבוהה ביותר: הלטיטונטורי (Haltitunturi) גובה של 1,328 מטרים
משאבי טבע וניצול השטח
[עריכת קוד מקור | עריכה]משאבים טבעיים: עץ, נחושת, אבץ, עפרת ברזל, כסף
ניצול השטח (נכון לשנת 1993):
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]