גאבור סאבו
לידה |
2 בינואר 1927 שארושפטק, הונגריה ![]() |
---|---|
פטירה |
13 בדצמבר 1996 (בגיל 69) דברצן, הונגריה ![]() |
מקום קבורה |
Debreceni köztemető ![]() |
לימודי רפואה |
Medical University of Debrecen ![]() |
תפקידים |
ביולוג, רופא ![]() |
פרסים והוקרה |
János Csere Apáczai Prize (1987) ![]() |
![]() ![]() |
גאבור סאבו (בהונגרית: Szabó Gábor; שארושפטק, 2 בינואר 1927 – דברצן, 14 בדצמבר 1996) היה רופא (MD) וביולוג יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (נספח: 1973, רגיל: 1982). קנדידט למדעי הרפואה (1956), דוקטור למדעי הרפואה (PHD) (1971).
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאבור סאבו נולד במשפחה יהודית כבנם של דיולה סאבו, רופא מחוזי ושל פרידה שוורץ.[1] ב-1944 סיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות במחלקה לאנגלית של הקולג' הקלוויניסטי בשארושפטק. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא ומשפחתו גורשו למחנה הריכוז והשמדה אושוויץ. הוריו ואחיו נרצחו שם. הוא שהה שלושה עשר חודשים במחנות ריכוז שונים, שרד ושוחרר בדרזדן ב-10 במאי 1945 על ידי כוחות צבא ארצות הברית. אחרי שחזר הביתה נרשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת דברצן (DOTE), שם למד בין 1945 לבין 1951.[2] בין 1948 לבין 1951, היה מדגים ועוזר במכון לרוקחות של האוניברסיטה למדעי הרפואה בדברצן. מ-1951 עסק בגנטיקה של חיידקים. בין השנים 1951-1956 עבד כאספירנט במחלקה לרוקחות של DOTE במחלקה לאנטיביוטיקה (אספירנט הוא מקבל מלגה שעובד על השגת תואר קנדידט (דוקטורט קטן) במדע. לאחר השגת הדיפלומה אוניברסיטאית וכמה שנות התמחות, יקבל מלגה ובלי תלות בעבודתו האחרת, ויוכל להקדיש את זמנו להמשך השכלה המדעית שלו, במחקר ובהכנת עבודת הדוקטורט שלו. לאחר שלוש שנים, עליו להגן על עבודת הגמר בפני ועדה אקדמית).
- ב-1956 היה במוסקבה בביור לימודי.
- בין 1956 לבין 1963, הוא היה פרופסור חבר באוניברסיטה במחלקה ובמכון לביולוגיה של DOTE.
- ב-1959 היה חוקר אורח בקיימברידג'.
- בין השנים 1963-1993 עבד כמנהל המכון לביולוגיה.
- הוא היה פרופסור מן המניין באוניברסיטה בין 1963 לבין 1996.
- בין 1963 ל-1966 הוא היה סגן רקטור ב-DOTE.
- ב-1964 למד במכון לגנטיקה אנושית בקופנהגן.
- בין 1971 לבין 1972 היה חוקר אורח באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.
- בין 1973 לבין 1979 היה רקטור של DOTE.
- בין 1987 ל-בין 1991 עבד כיועץ מדעי של המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי.
- בין 1990 לבין 1993, היה נשיא הוועדה האקדמית של דברצן. הוא היה חבר באקדמיה אירופה (Academia Europaea) משנת 1990.
סאבו ארגן את הוראת הגנטיקה הכללית והרפואית, ביולוגיה רפואית באוניברסיטה. סאבו היה:
- המייסד והנשיא של איגוד הגנטיקה ההונגרי.
- נשיא הכבוד של האגודה ההונגרית לגנטיקה של האדם.
- חבר בוועדת הגנטיקה של האקדמיה ההונגרית למדעים.
- חבר בוועדת המערכת של Acta Biologica.
תחום המחקר שלו היה תפקיד האנטיביוטיקה (סטרפטומיצין) בחיי המיקרואורגניזמים המייצרים אותם, מוטציה, התפתחות אינדיבידואלית, טרנספורמציה גנטית של אורגניזמים גבוהים עם DNA חיצוני.
סאבו מחברם של 150 פרסומים, ספר לימוד בביולוגיה רפואית אוניברסיטאית (1970) ומחבר שותף של מספר רב של חוברות באוניברסיטה לגנטיקה וביולוגיה.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1951 הוא התחתן עם איבויה שֵרָה. נולדו להם שני בנים: גאבור (1953) ושאנדור (1957).
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Új módszer a mikroorganizmusok által termelt hatóanyagok biológiai kutatására. Kísérletes Orvostudomány (1953)
- Streptomyces griseus streptomycin iránti resistentiája és antibiotikum termelése (Debrecen, 1955)
- Studies on the Resistence to Streptomycin of Streptomyces griseus. Acta Biologica; Group-wise Growth of Streptomyces in a Medium Containing Streptomycin. Archiv für Mikrobiologie (1957)
- Az antibiotikumok szerepe a természetben (Orvostovábbképzés, 1964)
- A New Component from the Cell Wall of Streptomyces griseus. Acta Microbiologica; A differenciálódás tanulmányozása mikroorganizmusokon. MTA Biológiai Tudományok Osztálya Közleményei (1967)
- Change of Resistence to Lysozime and Ultrasonic Disintegration of the Mycelium of Streptomyces griseus under the Influence of Chelating Agents and Polyvalent Cations. Canadian Journal of Microbiology (1967)
- Differenciálódás celluláris szinten. In: A genetika biokémiai problémái (Budapest, 1969)
- Orvosi biológia (Budapest, 1970)
- Streptomyces griseus differenciálódását befolyásoló anyag izolálása és hatásmódjának tanulmányozása (Debrecen, 1970)
- Az antibiotikumok biológiai szerepe. In: Antibiotikumok és vírusok biológiája (Budapest, 1978)
- Autoregulators of Secondary Metabolite-ProducingStreptomyces. In: Microbial Physiology and Manufacturing Industry (Budapest, 1988)
- Összes műveinek jegyzéke a Magyar Tudományos Művek Tárában: https://m2.mtmt.hu/gui2/?type=authors&mode=browse&sel=10079417
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1965, 1976)
- מדליית זיכרון פרו אוניברסיטאית (Pro Universitate) (1976)
- פרס אישטוואן ווספרמי (1977)
- לעבודה מצטיינת (1979)
- עובד מצטיין של אוניברסיטת דבקצן(1980)
- פרס אפצאי צ'רה יאנוש (1987)
- מדליית הזיכרון אטומקי (1987)
- פרס אישטוואן בוצ'קאי (מעיר המחוז דברצן) (1993)
- מדליית Pro Scientia Memorial (הוועדה האזורת של MTA) (1996)
- אזרחות כבוד של דברצן (1996)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Kapusz–Petrovics–Vásárhelyi: תשעים שנות חינוך רפואי בדברצן. מהדורה שלישית מתוקנת (דברצן, 2008)
- György Bot, Nándor Kapusz: שמונים שנות השכלה רפואית בדברצן. היסטוריה של מכונים ומרפאות, ביוגרפיות של הפרופסורים שלה: 1918-1998. דברצן, האוניברסיטה הרפואית של דברצן, 1998.
- אנדראש גרגיי : לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
- מי זה מי הונגרי 1990. ביוגרפיות של יותר מ-6,000 הונגרים חיים. עורך ראשי: פטר הרמן, עורכת: מריה מרקוצי. בודפשט, Láng Kiadó–TEXOFT Kft., 1990.
- אלמנך אקדמי הונגרי מדעי לשנה ... בודפשט, האקדמיה ההונגרית למדעים, 1861-1918, 1921, 1924-1943. 77 יחידות. - 1973, 1986, 1991, 1997, 2001.
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים 1825-2002. מחברים: לאסלו מרקו, קורנליה בורוץ', מרגיט באלוג. בודפשט, מרכז המחקר החברתי של MTA, 2003.
- מי זה מי במדע וטכנולוגיה? עריכה: אמיל סלוקה, לאסלו שניידר. בודפשט, מרכז מידע טכני וספרייה לאומית, 1988.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הונגרי ובינלאומי מי זה מי 1996, ביוגראף, 1997.
- גאבור סאבו ביוגרפיה מפורטת
- Nevpont.hu (נקודת שם)
- המכון למורשת לאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a sárospataki polgári házassági akv. 69/1922. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-20.
- ^ Orosz László: Szabó Gábor – Megemlékezés (1997) Magyar Tudomány – A MTA folyóirata Online elérhető