גאבור דבצ'רי

גאבור דבצ'רי
Devecseri Gábor
לידה	27 בפברואר 1917; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	31 ביולי 1971 (בגיל 54); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד
שפות היצירה	יוונית, פרסית, צרפתית, הונגרית
בן או בת זוג	קלרה הוסאר (1941–1971)
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1953); פרס אטילה יוז'ף (1952); פרס באומגרטן (1939); פרס אטילה יוז'ף (1950); פרס באומגרטן (1946) ;
חתימה

גאבור דבצ'רי (בהונגרית: Devecseri Gábor;‏ 27 בפברואר 1917, בודפשט – 31 ביולי 1971, בודפשט) היה משורר, סופר, מתרגם ספרותי, פילולוג קלאסי יהודי-הונגרי שזה בפרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל), זכה פעמיים בפרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי הגבוה בהונגריה) ופעמיים בפרס באומגרטן. הקוראים ההונגריים של היום יכולים להכיר את רוב היצירות הקלאסיות של העת העתיקה האירופית - כולל האיליאדה והאודיסאה - בתרגומו המודרני והמהנה של גאבור דבצ'רי.

"כמשורר היה ממצטייני "הדור השלישי" של כתב העת הספרותי ואמנותי ניוגט; בתור מלומד, היה המכובד הבינלאומי של הפילולוגיה הקלאסית ההונגרית; כמתרגם ספרותי, כמתורגמן של התרבות העתיקה, הוא ראשון ללא מתחרים בספרות ההונגרית של המאות הראשונות" גזה הגדוש

קורות חיים

גאבור דבצ'רי נולד במשפחה יהודית, בנם של פקיד הבנק אמיל דבצ'רי ושל זמרת האופרה, הסופרת והמתרגמת ארזיבט גוטי (בתו של שומה גוטי).^[1] הוא השלים את לימודיו בבודפשט. התחיל כילד פלא, היה רק בן חמש עשרה כאשר הכרך הראשון שלו המשותף עם גאבור קארינתי פורסם עם הקדמה מאת זולטאן שומיו. ספר השירים העצמאי הראשון שלו היה "הים המבדר" (A mulatságos tenger) (1936). הבנתו את העת העתיקה הייתה מקארוי קרניי ההיסטוריון והפילולוג שעשה עליו רושם עמוק ביחד עם משחקי השפה של דז'ה קוסטולאני, כמו כן השפיעו עליו גם אנטאל סרב ומיהאי באביץ'.

ב-1938 הוא תרגם ופרסם את כל שירי גאיוס ולריוס קאטולוס עם הקדמה מאת קארוי קרניי, ולאחר מכן נקלע לוויכוח סוער עם יאנוש צ'נגרי, הפילולוג הקלאסי הנודע. ב-1939 סיים את לימודיו במחלקה ליוונית-לטינית של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), הוא כבר נחשב כבן הדור השלישי של כתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט עם שיריו שפורסמו גם בכתב העת וב"ספ סו" -שפירושו "מילה יפה" - (Szép Szó). בשנת 1941 סיים את הדוקטורט שלו בעבודת דוקטורט בשם : "תודעה אמנותית בשירת קאלימאכוס". באותה שנה התחתן עם קלרה הוסאר, במאית אופרה, מלחינה, מנצחת, מתרגמת. בשנת 1942 קיבל תעודת הוראה. הוא הצליח בדרך כלשהי לקבל פטור או להתחמק (אולי באמצעות קשריו) הן מלקיחתו למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) והן מגירוש למחנות הריכוז. מ-1942 עד 1945 היה הספרן של ספריית באומגרטן (Baumgarten Könyvtár). בזה אחר זה הופיעו תרגומיו ליצירותיהם של טיטוס מאקיוס פלאוטוס, אפלטון, הרודוטוס ועוד. לרבות ליסיסטרטה של אריסטופנס (1943).

ב-1945 פרסם את ספר החיבורים שלו, "קוסטולאני החי", ואת ספר השירים השנון והמקורי שנכתב לילדים, "מורה דרך בגן החיות".

לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945 לימד את תולדות הספרות במחלקה היוונית של אוניברסיטת בודפשט למדע (אוניברסיטת אטווש לוראנד) ואת תולדות האמנות באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. במהלך השלמת הדיקטטורה הסטליניסטית, הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית (MKP) (מפלגת העובדים ההונגרית - MDP מיוני 1948) והפך לאחת הדמויות המובילות במדיניות הספרותית החדשה בהנחיית יוז'ף רוואי ומארטון הורבאט (במקור שילר). בין השנים 1948–1954 לימד ספרות בדרגת סגן קולונל באקדמיה לקצינים של צבא העם ההונגרי. בשנים 1953–1956, היה העורך של כתב העת הספרותי והאמנותי בשם "צבא העם למען ארצנו החופשית" (Néphadsereg Szabad Hazánkért). בין היתר, פורסמו שיריו, מחקריו ותרגומיו שפיארו את סטלין, ראקושי ואת הניהול המתוכנן במגוון רחב של כתבי עת, אנתולוגיות וכרכים עצמאיים. הודות לחוש הצורה יוצא הדופן שלו, הוא הצליח להתחרות בכל דבר, הוא הכין את התרגום ההונגרי המודרני של האודיסאה (1947) והאיליאדה (1952), תרגם את המזמורים ההומריים, ואפילו את כל הזיכרונות ששרדו מהתקופה ההומרית ובכך שינה מהיסוד את חווית העת העתיקה בספרות ההונגרית; עבודתו זכתה בפרס קושוט בשנת 1953.

הוא צידד במרד ההונגרי (נקראת בהונגריה "המהפכה של 1956") באופן אישי וגם ביצירותיו,^[2] הוא לא הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP), שנוסדה ב-4 בנובמבר 1956. לאחר דיכוי המהפכה, תוך שהוא מרחיק את עצמו מהחיים הציבוריים, הוא חי משיריו, ממחקרי סדנאות, מסיפורי מסע ומכתביו האוטוביוגרפיים. הוא כתב דרמה על אודיסאוס והשלים את סדרת התרגומים של קאטולוס. הוא גם שלט בשפה הפרסית למען תרגומים מהספרות הפרסית. דבצ'רי נפטר ב-1971 בבודפשט. במהלך מחלתו הארוכה, אפילו במיטתו בבית החולים, כתב - על היתרונות של דיסקצית הבטן.

חברויות, פרסים, עיטורים

פרס באומגרטן (1939, 1946)
מ-1949 עד 1951 היה המזכיר הכללי של אגודת הסופרים ההונגרים
פרס אטילה יוז'ף (1950, 1952)
פרס קושוט (1953) (על תרגומו של הומרוס)
עיטור הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1955)
עיטור מסדר הצטיינות העמל דרג זהב (1970)

יצירותיו, פרסומים

Magyar Rádió Online יצירה של המחבר, בביצוע שלו
שירים מאת גאבור דבצ'רי, גאבור קארינתי ; הקדמה זולטאן שומיו; Forum Ny., בודפשט, 1932
הים המצחיק, שיר, 1936
גאבור דבצ'רי: "תרגום" של פרנסואה ויון, ניוגט t 1937. מס' 11
לחברים שלי, שיר, 1939
תודעה אמנותית בשירת קלימכוס, מחקר, 1941
סוחר חיות מזויף, או ניצחון האהבה האמיתית. קומדיה בחרוזים המיועדת לטקסט של אופרה קומית ; Vajna-Bokor, Bp., 1942
דה אמור, שיר, מסות, 1943
מורה דרך לגן החיות, שיר לילדים, 1945 [5. מהדורה מתוקנת 1994]
מרגרט איילנד אלגיה (בודפשט, 1945)
קוסטולאני החי, מונוגרפיה קטנה, 1945
אלגיית האי מרגיט, שיר, 1945
בודפשט, עיר אגדות, מחקר, שיר, 1946
מכתב מההר. שירים נבחרים ; הונגריה, בודפשט, 1946
האור מתפשט (בודפשט, 1950)
עיר פיות בודפשט (מחקר ושירים, בודפשט, 1946)
שומר הגבול המתנדב, שיר סיפורי, 1951
מראה העתיד (שירים, בודפשט, 1954)
שלושה שבועות זה שנה. יומן מסע שירים מברית המועצות. 27 בנובמבר 1954 - 21 בדצמבר 1955
סדנה וקסם (1959) (יומן מסע)
תלמיד אנסלמוס, טקסט אופרה פסוק, 1957* סדנה וקסם, לימוד יווני-רומי, 1959
מסע הומרי. יומן מסע ליוון, 1961
כל שירי הוראטיוס, עורך. [עם István Borzsák], 1961
אהבותיו של אודיסאוס (מחזה ושירים, בודפשט, 1964)
האלים של לאג'מאנוש (זכרונות, בודפשט, 1967)
רק כל כך הרבה חום (שירים, בודפשט, 1968)
צרצרי אפידאורוס, דברו. יומן מסע יווני [צילום: Károly Gink], 1969
איתקה, שיר [צילום: קארוי גינק], 1969
עצים ישנים, שיר [תמונה ארנו וג'דה], 1969
מדריך להומרוס, מחקר, 1970
וריאציות. המרירות, השינויים והאושר הסופי של חמור הכותנה, שיר [ציור: קארוי רייך], 1970
אלמנך בלטון. שירים מאת שאנדור צ'ורי וגבור דבצ'רי על אגם בלטון ; מרכז המידע של המוזיאון – מנהלת המוזיאון של מחוז וספרם, וספרם, 1970
שור בוכה (בודפשט, 1971)
האלה העירומה ומגדת העתידות העיוורת (רומן בודפשט, 1972)
בהפרכת ארעיות (שירים נטושים, בודפשט, 1972)
הזמן טס (שירים נבחרים, בודפשט, 1972)
היתרונות של לפרוטומיה, זיכרונות, שיר [עריכת יאנוש ויינה], 1974
שירים אסופים (בודפשט, 1974)
מהדורה אסופה של יצירותיו (בודפשט, 1977)

אלי לג'מאניוש. מאמרים אסופים, 1979
ככר ההתעמלות ; Magvető, Bp., 1984
De amore, סיפור [עורכת קלרה הוסאר], 1993
העבר הצלוב. ניצוץ במנוע הבתולי ; Publio, Hédervár, 2014

רדיו הונגרי

אגון קמן - גאבור דבצ'רי: מחזה רדיו "טיול בגן החיות" (1948)
אגון קמן - גאבור דבצ'רי: "טיול בגן החיות" מחזמר ומחזה בחרוזים (1950). מנצח: טמאש בלום

תרגומיו

הודות לגאבור דבצ'רי תורגמו להונגרית מודרנית המטמורפוזות של אובידיוס, ספר המלכים של פירדוסי, הגרסה ההונגרית של כשלושה תריסרי דרמות עתיקות (אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופאנס, מנאנדרוס, פלאוטוס) ומאות יצירות ליריות (כולל חייו השלמים של קאטולוס). כמעט אלף שירים, דרמות ורומנים של 89 סופרים זרים תורגמו על ידו להונגרית.

Homérosz: Odüsszeia
Homérosz: Iliasz
A világirodalom szerelmes verseiből
Anakreón versei. Anakreóni dalok (1962)
Firdauszí: Királyok könyve (1959)
Ovidius: Átváltozások (1964)
Fohász a múzsákhoz – Tíz ógörög költő
N. Morland: Az árny-gyilkos, bűnügyi r., 1936
Catullus összes költeményei, 1938
Homérosi himnuszok Herméshez, Dionysoshoz, 1939
Homérosi himnuszok Aphroditéhez, az Istenanyákhoz, Hestiához, a Naphoz és a Holdhoz, 1941
Plautus: A hetvenkedő katona. Három ezüst. Vígjátékok, 1942
Aristophanes: Lysistrate. Vígjáték, 1943
Hérodotos: Kyros és Kroisos története, 1943
Kallimachos himnuszai, 1943
Steffen Albert válogatott versei, 1943
R. L. Stevenson: A kincses sziget, ifj. r., 1943
Platón: Sokrates [későbbi kiadásokban Szókratész] védőbeszéde, 1944
A. A. Milne: Hatévesek lettünk, gyv., 1945
Görög versek [Trencsényi Waldapfel Imrével], 1947
Homérosz: Odysseia. [későbbi kiadásokban Odüsszeia], 1947
Homéroszi himnuszok, teljes kiad., 1948
Homérosz: Iliasz, eposz, 1952
M. Iszakovszkij: Válogatott versek, 1954
Szophoklész: Élektra, tragédia, 1956
Firdauszi: Királyok könyve, eposz, 1959
Shakespeare: A windsori víg nők, vígjáték, 1959
Euripidész: Iphigeneia Auliszban, tragédia, 1960
Euripidész: Iphigeneia a taurosok között, tragédia, 1961
R. Bradford: Ádám apánk és gyermekei. Szatirikus mesék felnőtteknek [Majoros Istvánnal], 1961
Plautus-Terentius: Római vígjátékok [Kárpáty Csillával], 1961
Anakreón versei. Anakreóni dalok. Töredékek, 1962
Aiszkhülosz drámái, 1962
Ovidius: Átváltozások, költemény-ciklus, 1964
Görög drámák [Arany Jánossal, Trencsényi Waldapfel Imrével], 1965* Catullus összes versei, 1967
Euripidész: Bakkhánsnők, tragédia, 1968
Menandros: Epitrepontes. Ítéletkérők, komédia, 1971
Homérosz: Iliasz. Odüsszeia. Homéroszi költemények, 1974
Plautus vígjátékai, I-II. [s. a. r. Szilágyi János György], 1977
Arany lant, műford. I-II. [vál., szerk. Somlyó György], 1979
Szophoklész drámái [D. G. és Babits Mihály], 1979
Görög tragédiák, 1980
Görög komédiák, 1982
Aiszkhülosz: Oreszteia. Áldozatvivők. Eumeniszek, d., Szentendre, 1994

על גאבור דבצ'רי

Hegedüs Géza: A Magyar irodalom arcképcsarnoka
Az 1956-os forradalom és szabadságharc története
A Dunánál: Magyarok 20. században (1918-2000), Irodalomtörténet, Veres András: Államosított irodalom
Rónay László: D. G. alkotásai és vallomásai tükrében (Arcok és vallomások, Bp., 1979)
Erki Edit: Az Élet és Irodalom látogatása D. G.-nál (Élet és Irod., 1968)
Angyal Endre: Emléksorok D. G.-ról (Életünk, 1971. 5. sz.); Karinthy Ferenc: Istenek gyermeke (Kortárs, 1971. 10. sz.)
Keresztury Dezső: D. G. sírjánál (Kortárs, 1971. 10. sz.)
Búcsú D. G.-tól: Szilágyi J. György, Somlyó György, Hubay Miklós, Boldizsár Iván írásai (Élet és Irod., 1971. 32. sz.)
Falus Róbert: Menandros és Mozart varázsa (Nagyvilág, 1972. 7. sz.)
Ortutay Gyula: Devecseri Gábor emlékezete; Nyomdaipari Grafikai Vállalat, Bp., 1972
Abody Béla: D. G. (Félidő, Bp., 1973)
Ortutay Gyula: D. G. (Fényes tiszta árnyak, Bp., 1973)
Pesti Ernő: D. G. bibliográfia (Bp., 1976)
Ungvári Tamás: Monotroposz (Kortárs, 10. sz.)
Rónay László: Az istenek kegyeltje (Kortárs, 1977. 5. sz.).
Hegedüs Géza: In memoriam (vers, Ország Világ, 1971. 32. sz.)
Weöres Sándor: In memoriam D. (vers, Egybegyűjtött versek, Bp., 1975)
Keresztury Dezső: Vázlatok egy költő arcképéhez (Jelenkor, 1972. 8. sz.)
Lakatos István: D. Homéroszának hátlapjára (vers, Egy szenvedély képei, Bp., 1972)
Takáts Gyula: Bacchus és Devecseri (vers, Sós forrás, Bp., 1973)
Vihar Béla: A fuvoláshoz. D. G. emlékének (vers, Egy katona megy a hóban, Bp., 1978)
A mulandóság cáfolata. Vinkler László rajzai Devecseri Gábor verseihez; összeáll. Tandi Lajos; Szegedi Nyomda, Szeged, 1982
Devecseri Gábor könyvtárának katalógusa; katalógusszerk. Tóthné Király Katalin; BDTF, Szombathely, 1992 (Series bibliothecae Berzsenyi Dániel Tanárképző Főiskola)
Imátlan ima. Kortársak Devecseri Gábor emlékére; szerk. Maróti István; Petőfi Irodalmi Múzeum, Bp., 2001

תמונות

לקריאה נוספת

Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Elektronikus Periodika Archívum és Adatbázis Nyugat, stb.
MEK (Magyar Elektronikus Könyvtár) Művek, fordítások, életrajzok, stb.
גאבור דבצ'רי ב-PORT.hu (בהונגרית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאבור דבצ'רי בוויקישיתוף

גאבור דבצ'רי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[1] A szülők házassága BP. VII. 587/1916. 1916. május 31.

[2] ttp://www.mek.oszk.hu/04000/04056/html/roplap/pdf/roplap1956_0057.pdf

[1]

[2]