בלפור היה חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה השמרנית מ-1885. מ-1895 כיהן כמזכיר האחראי על אירלנד, ב-1900 עבר לתפקיד נשיא מועצת המסחר, וב-1905 היה נשיא המועצה האחראית על הממשל המקומי וגם מונה למועצה המלכותית. ב-1906 פרש מהפרלמנט, וכיהן במספר תפקידים, בהם יושב ראש ועדת קיימברידג' באוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד. קיבל תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1930 קיבל את התואר "הדוכס השני מבלפור" לאחר מות אחיו ארתור.
נישא ב-1887 לבטי בולוור-לייטון, ונולדו להם שישה ילדים, בהם איב בלפור, מחלוצות תנועת החקלאות האורגנית בבריטניה.