לדלג לתוכן

ג'רג' באלינט (אגרונום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' באלינט
Bálint György
לידה 28 ביולי 1919
ג'נג'ש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 2020 (בגיל 100)
Kistarcsa, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • University of Horticulture and Food Industry (1941)
  • אוניברסיטת גודולו למדעי החקלאות (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (28 ביוני 1994–17 ביוני 1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ברית הדמוקרטים החופשיים עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס SZOT (1988)
  • Award for Hungarian Freedom (2018)
  • אזרחות כבוד (Budapest District XVI, 2020)
  • אזרחות כבוד (Várda, 2019)
  • אזרחות כבוד (ג'נג'ש, 2009)
  • Prima Primissima Prize (2017)
  • אזרחות כבוד של בודפשט (2009)
  • פרס „מולדתי” (2017)
  • עט הזהב (1998)
  • פרס מיהאי טאנצ'יץ' (1990)
  • אזרחות כבוד (19th district of Budapest, 2019)
  • אות מסדר ההצטיינות של הונגריה בדרגת קצין (2005)
  • מסדר העמל
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
balintgazda.hu
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רג' באלינט במקור בראון-Braun,[1] (בהונגרית: Bálint György; ג'נג'ש, 28 ביולי 1919 – קישטרצ'ה, 21 ביוני 2020) היה אגרונום, מהנדס גננות וחקלאות יהודי-הונגרי, סופר, עורך, אישיות תקשורת, עיתונאי, פוליטיקאי. זכה להכרה לאומית בשם "החקלאי בלינט" (Bálint gazda) בתוכניתו הקבועה במגזין הטלוויזיה ההונגרי "אבלאק" (Ablak, בעברית: "חלון"), שרץ במשך 28 שנה.[2] הוא אביו של יאנוש בלינט, אגרונום ומהנדס גננות ודיקן האוניברסיטה בפקולטה לחקלאות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' באלינט נולד במשפחה יהודית בעלת מסורת חקלאית. אביו,[3] איז'ו (איזידור) בראון (שלא היה אביו הביולוגי),[4] היה יזם שדיבר שפות רבות, בעל אמצעים ובעל אחוזה חקלאית, אמו הייתה רוזליה קוך. מנעוריו גדל לאהוב ולדעת חקלאות.[5] היו לו שתי אחיות מבוגרות ממנו, בז'י ולילי. למרות שלא היה לו קשר דם עם אביו, נוצר קשר קרוב ביניהם. כבר כשהיה בן שלוש, נסע עם אביו לשדות. אביו לימד אותו הכול על החווה, כדי שיוכל להמשיך את עיבוד וניהול האחוזה. את אביו הביולוגי, שהיה קצין הוסארים בצבא האוסטרו-הונגרי (זאת למד מאמו במהלך מלחמת העולם השנייה), לא מצא מעולם.[6][7][8]

הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון בעיר הולדתו. בשנת 1933 השתתף בג'מבורי של העיר גדלה בתנועת הצופים.[9] סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בשנת 1937.[4] בגיל 18–20 רכב בתחרויות רכיבה על סוסים ואהב לנהוג במכוניות.[8] בשנת 1941 סיים תואר בהנדסת גננות ב"אקדמיה ההונגרית המלכותית לגננות" בבודפשט.

אביו נפטר בגיל 67, ב-23 ביולי 1942, לאחר מחלה ממושכת. בשלב זה, החוקים (האנטי) יהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) הקשו את החיים על המשפחה ועל מחייתה. בחורף זומן באלינט לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) משם נשלח תחילה למחנה הריכוז מאוטהאוזן ולאחר מכן למחנה הריכוז גונסקירכן. הוא ברח ממחנה זה יחד עם שני חבריו יום לפני שחרור המחנה והם העבירו את הלילה בחזית הגרמנית-אמריקאית בוולס שבאוסטריה. למחרת בבוקר נודע להם משיירה צבאית אמריקאית שהמחנה שוחרר. עם רגליים קפואות ובמשקל של ארבעים ושלושה קילוגרם הוא נשלח לסנטוריום בבאד שאלרבך (בעמק האינבך), שם הציע לו כומר הקהילה של הכפר לקבל עליו את הדת הקתולית.[10] במהלך השואה (1939–1945) הוא איבד את כל משפחתו חוץ מאחיו הגדול. אמו הרעילה את עצמה לפני שהועלתה לרכבת, אחותו הקטנה ובתה מתו במחנה השמדה.[7]

לאחר המלחמה חזר לאחוזתו המשפחתית. הוא התחיל לעסוק בחקלאות בחלקי האחוזה שנותרו שלמים. הוא נרשם לאוניברסיטה ההונגרית למדעי החקלאות בגדלה, שם סיים את לימודיו בשנת 1949 כמהנדס חקלאי (אגרונום). לאחר ההשתלטות הקומוניסטית (1947–1949) איימו עליו במאסר וכל אדמתו הוחרמה.[11]

באלינט פוטר מכמה מקומות עבודה בין השנים 1949–1952 וכמה אנשים ניסו לעזור לו. הוא עבד במשרד החקלאות, ובהמשך הצטרף למכון מחקר כלכלי חקלאי בניהולו של לאיוש דיניש, ראש ממשלת הונגריה לשעבר, ואז התקבל לתקופה קצרה למכון לחקר הגננות שהוקם זה מכבר ליד האקדמיה ההונגרית למדעים. בסוף עבר לקישפשט ועבד כגנן.[11][12] בין השנים 1955–1959 היה האגרונום הראשי של חוות ממשלתיות, ואחר כך הועסק על ידי מנהל חוות המדינה של מחוז פייר כגנן ראשי.[13] בין השנים 1964–1967, היה מומחה במנהל הכללי לביטוח נזקי חקלאות בבודפשט, שם שימש כשמאי שאמד את הנזק האלמנטי בחקלאות באסונות.[14] לאחר מכן, עד לפרישתו בשנת 1981, עבד אצל שני מו"לים ממשלתיים (Hírlapkiadó Vállalat), ושימש שם כעורך הראשי של מדור הגננות וגידול הגפנים בשנים 1969-1981, ובשנים 1970-1981 ערך את כתב העת המדעי של משרד החקלאות והמזון.[15]בשנת 1994 הצטרף ל"ברית הדמוקרטים החופשיים". התמודד בתמיכת המפלגה בבחירות לפרלמנט 1994[16][17] ונבחר לפרלמנט ברשימת מחוז פשט.[18] היה חבר פרלמנט בין השנים 1994 ל-1998, כולל חבר בוועדת החקלאות של הפרלמנט משנת 1994.[19]

באלינט נפטר מדלקת ריאות בערב 21 ביוני 2020[20][21] בגיל 100. הידיעה פורסמה בדף הפייסבוק שלו: "החקלאי באלינט עזב הלילה בשתיקה."[22] לפני מותו, לבקשת משפחתו, נסע להסגר מרצון[23] לבית הנופש שלו בשיופוק, עם אשתו, ואובחן כחולה כבר עם הגעתו. הוא הועבר תחילה לבית החולים המקומי ולאחר מספר ימים לבית החולים בקישטרצ'ה. מאוחר יותר התגלה, כי רק הבדיקה השלישית שלו הראתה שדלקת הריאות שלו נגרמה כנראה על ידי COVID-19.[24][25][26]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מסדר העבודה דרגת זהב
  • מדליית זהב בשל שירות המולדת
  • פרס סוט (1988) (SZOT)
  • פרס מיהאי טאנצ'יץ' (1990)
  • פרס מפעל חיים - עט הזהב של (MÚOSZ) (1998)
  • צלב קצין מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה (2005)
  • פרס הוורד הלבן (2007)
  • אזרח כבוד של ג'נג'ש (2009)
  • אזרח כבוד של בודפשט (2009)
  • פרס למען הומלסים (2009)
  • פרס מולדתי (2017)[27]
  • פרס פרימה פרימיסמה (2017)[28]
  • פרס לחירות ההונגרית (2018)
  • איש השנה החקלאי 2018 - פרס מפעל חיים, המרכז הלאומי למחקר ולחדשנות חקלאית (2019)[29]
  • אזרח כבוד של הומניזם - יום אירופה של (2019)[30]
  • אזרח כבוד של ורדה (2019)
  • אזרח כבוד של טרנבוד (2019)[31]
  • פרס ווסלי - המועצה המדעית של המכללה להכשרת כמרים של יאנוש ווסלי (2019) [32]
  • אזרח כבוד של קישפשט (2019) [33]
  • אזרח כבוד של רובע 16 בבודפשט (2020)[34]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' באלינט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bánáti Anna: 8 dolog, amit nem tudtál Bálint gazdáról, forbes.hu - 2019. szeptember 17.
  2. ^ Kisalföld 65. évfolyam 271. szám - 2010. november 22. (online: adtplus.arcanum.hu)
  3. ^ Iván Júlia: Bálint gazda, az örökifjú százéves – Túlélni, megújulni, embernek maradni, contextus.hu (Bálint György–Bánó András: Bálint gazda, a százéves kertész 17 old. Helikon – 2019) – 2019. október 11.
  4. ^ 1 2 Bolgár Dániel: B. gazda és H. doktor, (Kisvárosi önéletírások felekezeti mintázatai), Aetas 23. évfolyam 3. szám, real.mtak.hu – 2008. (online: adtplus.arcanum.hu)
  5. ^ "Visszaemlékezések » Bálint György".
  6. ^ Elekes Judit: Különös félrelépés után született Bálint György, ripost.hu – 2020. június 29.
  7. ^ 1 2 Elekes Judit: Bálint György megszökött a koncentrációs táborból, ripost - 2020. június 30.
  8. ^ 1 2 Maráczi Tamás, Rajcsányi Gellért: Engem ide köt a magyar föld és a magyar kultúra – a százéves Bálint György a Mandinernek, mandiner.hu – 2019. július 18.
  9. ^ Bálint György. "Amikor én még cserkész voltam" (בהונגרית). Bálint gazda.
  10. ^ Bányai György: A gazda, 168óra 21. évfolyam 9. szám – 2009. február 26. (online: adtplus.arcanum.hu)
  11. ^ 1 2 Ónody-Molnár Dóra: Fiatalúr, jaj de jó, hogy itt van! – Bálint gazda a földről és az újrakezdésekről, az interjú az Egység 126. számában jelent meg; zsido.com – 2020. február 3.
  12. ^ Vajna Tamás: Kisemmizett földbirtokosból lett Bálint György az ország kertésze nekrológ, qubit.hu – 2020. június 22.
  13. ^ Elkészült a móri Ezerjó bormúzeum, Fejér Megyei Hírlap 16. évfolyam 194. szám - 1960. augusztus 17. (online: dtplus.arcanum.hu)
  14. ^ Bálint György: Emlékfoszlányok (Kartenék és a KAWUBB, 58. old.), Kossuth Kiadó, books.google.hu – 2016.
  15. ^ Kertgazdaság, MATARKA Egyesület (Magyar Folyóiratok Tartalomjegyzékeinek Kereshető Adatbázisát Építők Egyesülete) –
  16. ^ Keresztény Gabriella: „Bizalomátmentés” a politikába? Ha Bálint gazda képviselő lesz... , Szabad Föld 50. évfolyam 6. szám - 1994. február 8. (online: adtplus.arcanum.hu)
  17. ^ SZDSZ- küldöttgyűlés, Pest Megyei Hírlap 38. évfolyam 19. szám, library.hungaricana.hu - 1994. január 24.
  18. ^ N.V.: Bálint György: A mezőgazdaság még megmenthető!, Pest Megyei Hírlap 38. évfolyam 141. szám, library.hungaricana.hu - 1994. június 18.
  19. ^ Megválasztották az Országgyűlés bizottságát, Magyar Hírlap 27. évfolyam 150. szám - 1994. június 29. (online: adtplus.arcanum.hu)
  20. ^ Meghalt Bálint gazda. Index.hu. 2020. jún. 21.
  21. ^ Barbara, Thüringer (2020-06-23). "Tüdőgyulladásban halt meg Bálint gazda". Index.hu.
  22. ^ Bálint gazda Facebook-oldala
  23. ^ -KG-: Önkéntes karanténba vonult Bálint gazda a családja kérésére, index.hu – 2020. március 21.
  24. ^ "Siófokon lett rosszul, onnan vitték kórházba – Családja még el tudott búcsúzni Bálint Györgytől". blikk.hu.
  25. ^ "Kiderült: Bálint gazda valóban koronavírus-fertőzött volt". blikk.hu.
  26. ^ "Koronavírus-fertőzött volt a 100 évesen elhunyt Bálint György". 168ora.hu.
  27. ^ Jordán Tamás Hazám-díjat kapott, szinhaz.hu – 2017. november 18.
  28. ^ Átadták az idei Prima Primissima Díjakat – mandiner.hu
  29. ^ NAIK/NAK: Átadták az „Év Agrárembere” díjat, magyarmezogazdasag.hu – 2019. február 8.
  30. ^ Hanti Vilmos, a MEASZ elnöke: A humanizmus díszpolgára, antifasiszta.hu - 2019. február 21.
  31. ^ Minden kertet meg lehet dicsérni – Százéves születésnapján köszöntötte Bálint Györgyöt a Máltai Szeretetszolgálat Tarnabodon, maltai.hu - 2019. május 29.
  32. ^ Wesley-díj, wesley.hu (hozzáférés: 2020. június 22.)
  33. ^ Új díszpolgárai lettek Kispestnek, kispest.info.hu - 2019. június 11.
  34. ^ A 2020. február 12-én (szerdán) 14:00-kor megtartott Budapest Főváros XVI. kerületi Önkormányzat Képviselő-testületének 2. számú ZÁRT ülésén készült jegyzőkönyv kivonata, rendelerszám: 74/2020. (II. 12.) Kt., bp16.hu – 2020. február
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27רג%27_באלינט_(אגרונום)&oldid=39477242"