ג'רלד מור

ג'רלד מור
**Gerald Moore**
לידה	30 ביולי 1899; ווטפורד, הממלכה המאוחדת
פטירה	13 במרץ 1987 (בגיל 87); בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	טורונטו
מקום לימודים	Watford Grammar School for Boys
סוגה	ליד
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	מפקד במסדר האימפריה הבריטית; חבר הקולג' המלכותי למוזיקה; מדליית ולטר וילסון קובלט ;

ג'רלד מור (באנגלית: Gerald Moore)‏ (30 ביולי 1899 - 13 במרץ 1987) היה פסנתרן אנגלי, שנודע ביותר כמלווה לזמרים מפורסמים רבים בביצוע ובהקלטה של לידר.

ביוגרפיה

מור נולד בווטפורד, אבל חלק מהשכלתו המוזיקלית רכש בטורונטו, קנדה. הוא ליווה נגנים ידועי שם, כמו פבלו קזאלס, אבל בעיקר נודע בעבודתו עם זמרים, ביניהם אליזבת שומאן, מגי טייט וקתלין פרייר. מייחסים לו תרומה נכבדה להעלאת קרנו של המלווה מתפקיד כנוע של נותן שירות לזה של שותף שווה ערך למעשה אמנות.

מור גם הרצה וכתב על מוזיקה. הוא פרסם ספר זכרונות, שזכה להתפעלות רבה: Am I Too Loud?: Memoirs of An Accompanist בשנת 1962. הוא פרסם עוד שתי אוטוביוגרפיות: בשנת 1978 Farewell Recital: Further Memoirs ו-Further NMoore (בשנת 1983). עיסוקו בכתיבה נמשך גם לאחר קונצרט הפרידה שלו בשנת 1967, שבו ליווה כמה מן הזמרים ששמו נקשר בשמם במשך שנים רבות: דיטריך פישר-דיסקאו, ויקטוריה דה לוס אנחלס ואליזבת שוורצקופף. מור פרש מהופעות פומביות ב-1967 ומהקלטות ב-1975.

בזכרונותיו כתב מור, ששירותיו לא נדרשו בפסטיבל אלדבורו של בנג'מין בריטן, "כיון שהגאון המכהן שם בכיפה הוא המלווה הדגול בעולם." מור היה שמח איפוא לשמוע, שכאשר מגזין "גראמופון" הזמין בשנת 2006 מלווים נכבדים בני זמננו לנקוב בשם "מקצוען המקצוענים" שלהם, הזוכים במקום ראשון במשותף היו בריטן ומור עצמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רלד מור בוויקישיתוף

ג'רלד מור, באתר ספוטיפיי
ג'רלד מור, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'רלד מור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'רלד מור, באתר Discogs (באנגלית)
ג'רלד מור, באתר Songkick (באנגלית)