לדלג לתוכן

ג'ני גרייבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ני גרייבס
Jenny Graves
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בנובמבר 1941 (בת 82)
אדלייד, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Neil Gemmell עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Ruby Payne-Scott Medal and Lecture (2023)
  • חבר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 2022)
  • Fellow of the Royal Society of Victoria (2020)
  • Prime Minister's Prizes for Science (18 באוקטובר 2017)
  • קצינה במסדר של אוסטרליה (26 בינואר 2010)
  • מדליית והרצאת מקפרלן בורנט (2006)
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2006)
  • מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001)
  • עמיתת האקדמיה האוסטרלית למדעים (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ניפר אן מרשל גרייבס (באנגלית: Jennifer Ann Marshall Graves; נולדה ב-24 בנובמבר 1941) היא גנטיקאית אוסטרלית. היא פרופסור במכון לה טרוב למדע מולקולרי באוניברסיטת לה טרוב (La Trobe) שבאוסטרליה ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.[1]

ראשית חייה וחינוכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייבס נולדה באדלייד שבדרום אוסטרליה ב-1941. היא למדה בבית הספר היסודי הייגייט, אז מכללה פרסביטריאנית לבנות (כיום קולג' סיימור), שניהם באדלייד.[2]

היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת אדלייד ב-1964, ותואר שני ב-1967 על עבודתה על השתקה אפיגנטית של כרומוזום X אחד בחיות כיס ממין נקבה.[3] היא קיבלה דוקטורט בשנת 1971 על עבודתה על שליטה בסינתזת DNA באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[4]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 גרייבס חזרה לאוסטרליה והרצתה על גנטיקה באוניברסיטת לה טרוב, שם הפכה לפרופסור ב-1991.[4] כמורה, היא דוגלת ברעיון שכל נושא הביולוגיה מאוחד על ידי האבולוציה ותומכת בקביעתו של תאודוסיוס דובז'נסקי לפיה "אין היגיון לשום דבר בביולוגיה אלא לאור תאוריית האבולוציה".[5]

גרייבס פרסמה מאמרים רבים בעלי השפעה ותרמה תרומה מכוננת להבנת הארגון, האבולוציה, התפקוד והשימור של הגנום של היונקים. היא ערכה מחקרים על המגוון הגנטי של בעלי חיים אוסטרליים, במיוחד קנגורו, פלטיפוס, שד טסמני ולטאת הדרקון. עבודתה הובילה לתיאוריות על המקור והאבולוציה של כרומוזומי המין האנושיים וקביעת המין, כולל התחזית השנויה במחלוקת שכרומוזום ה-Y האנושי הולך ונעלם.[6] היא גילתה שההשתקה האפיגנטית של כרומוזומי X של יונקים מתרחשת על ידי עיכוב שעתוק, ושעיכוב זה מתווך על ידי מתילציה של DNA. באמצע שנות ה-80, גרייבס השתלבה בפרויקטים בין-לאומיים של מיפוי וריצוף השוואתי של גנים, פעלה להכללת מינים בדרגת קרבה רחוקה בניתוח גנומי השוואתי ויזמה פרויקטים לרצף הגנום של חיות הכיס האוסטרליות והפלטיפוס. בשנת 2001 מונתה לראש היחידה לחקר גנומיקה השוואתית ולמנהלת מרכז ARC למצוינות בגנומיקת קנגורו, שבסיסה בבית הספר למחקר מדעי הביולוגיה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.[5] בתקופה זו עבדה רבות עם פרופסור ג'נין דיקין.[7]

בשנת 1999 נבחרה גרייבס כעמיתת האקדמיה האוסטרלית למדע. מאז הייתה תחילה מזכירת החוץ, ולאחר מכן מזכירת החינוך, שם הייתה אחראית על פרויקטי החינוך המדעי של האקדמיה.[8][9] היא זוכת פרס לוריאל-אונסקו לשנת 2006, וקיבלה פרסים רבים על עבודתה, כולל מדליית מקפרליין ברנט (MacFarlane Burnet) למחקר בביולוגיה ואות מסדר אוסטרליה.[4][10][11]

בשנת 2011 חזרה גרייבס למלבורן כפרופסור באוניברסיטת לה טרוב, אך עדיין בעלת תפקידי כבוד באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (פרופסור אמריטוס), אוניברסיטת קנברה (הוגה-אורח, Thinker-in-Residence) ואוניברסיטת מלבורן (פרופסור עמית).[5][12][13]

בשנת 2017 הוענק לה פרס ראש ממשלת אוסטרליה למדע על "חקירותיה החלוציות של הגנטיקה של המין".[14]

קביעת מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייבס, בשיתוף עם הדוקטורנט שלה אנדרו סינקלייר, סייעו בהשגת ראיות לכך שהגן ZFY, שהוצע בזמנו כגורם הקובע את קיום האשכים, לא נדרש לקביעת מין ביונקים. קביעת מין ביונקי שליה (כולל חיות כיס) נובעת מגן הקובע אשכים על כרומוזום Y. באמצעות גנומיקה השוואתית, גרייבס וסינקלייר הראו ש-ZFY נמצא על כרומוזום 5 בקנגורו וכרומוזום 3 בחיית הכיס דמוית העכבר דונארט שמן-זנב (fat-tailed dunnart) ולא בכרומוזום Y, ולכן לא יכול להיות מעורב בקביעת המין.[15][16] מאוחר יותר הראה סינקלייר ש-SRY הוא הגן האחראי לקביעת מין אצל יונקים.[17][18]

בעקבות זאת גילתה גרייבס שכרומוזומי המין אצל הפלטיפוסים הם הומולוגיים למבנה הכרומוזומים של הציפור, ZW, ולא נשמרו עם מבנה הכרומוזומים של היונק, XY. הודות לעבודה זו, הופעת כרומוזומי מין של יונקים מתוארכת למועד שלפני 160 עד 190 מיליון שנים, בין תקופת ההתמיינות של יונקים מתת המחלקה תריה מיונקי הביב, וכן בין ההתבדלות של חיות כיס מקבוצת האאותריה.[18]

עבודתה של גרייבס על קביעת מין הובילה לגילוי שהזוחל האוסטרלי לטאת הדרקון מפגין קביעת מין גנטית ותלויה בטמפרטורה כאחד. בטמפרטורות נורמליות, מין הצאצא נקבע באמצעות גורמים גנטיים (זכר ZZ, נקבה ZY) שכן נדרשים שני עותקים של גן תלוי-Z זה (ZZ) כדי לגרום להיווצרות אשכים. עם זאת, בטמפרטורות גבוהות יותר, כל האבקועים הם נקבות. ייתכן שזה מתרחש עקב אי-אקטיבציה (אי-הפעלה, השתקה רצסיבית) בחום של גן תלוי-Z רגיש לטמפרטורה, וכתוצאה מכך היווצרות כרומוזום ZZ עם תוצר לא מספיק לשינוי מין. בשל מינון מופחת זה, דגמי ZZ מתפתחים לנקבות שעברו שינוי מין.[19][20] עבודה זו סתרה את ההשערה הרווחת באותה תקופה, לפיה מערכת קביעת מין גנטיות שונה מהותית ממערכת קביעת מין תלוית טמפרטורה.

אותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1999 – עמיתה באקדמיה האוסטרלית למדעים.[21]
  • 2001 – מדליית המאה "עבור שירות לחברה ולמדע האוסטרלי בתחום גנטיקה וגנומיקה של יונקים".[22]
  • 2006 – מדליית מקפרליין ברנט (Macfarlane Burnet) והרצאת האקדמיה האוסטרלית למדע.[23]
  • 2010 – קצין מסדר אוסטרליה (AO) ביום אותות הכבוד האוסטרלי, 2010 "על שירות למחקר המדעי בתחום הגנטיקה, במיוחד של חיות כיס ויונקי ביב אוסטרליים והרלוונטיות שלהם להבנה בין-לאומית של האבולוציה האנושית".[24]
  • 2017 – פרס ראש הממשלה למדע, על חקירותיה החלוציות של הגנטיקה של המין.[25]
  • 2019 – שותף זר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.[26]
  • 2022 – העלאה לדרגה של מלווה מסדר אוסטרליה (AC) בתחרות יום אוסטרליה 2022, עבור "שירות מובהק למדע, במיוחד באמצעות מנהיגות ומחקר בגנטיקה אבולוציונית, לאגודות מקצועיות בין-לאומיות ולאומיות, לחינוך מדעי בבתי ספר, וכמנטור ומודל לחיקוי לנשים".[27]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Professor Jennifer Graves". ANU College of Medicine, Biology & Environment: Research School of Biology. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2014. נבדק ב-19 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Interviews with Australian scientists - Professor Jenny Graves". Australian Academy of Science. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-28 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Staff profile, Science, Technology and Engineering, La Trobe University". 2014-02-22. אורכב מ-המקור ב-2014-02-22. נבדק ב-2019-07-29.
  4. ^ 1 2 3 "Interviews with Australian scientists - Professor Jenny Graves". Australian Academy of Science. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-28 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)"Interviews with Australian scientists - Professor Jenny Graves". Australian Academy of Science. Archived from the original on 29 October 2013. Retrieved 28 October 2013.
  5. ^ 1 2 3 "Staff profile, Science, Technology and Engineering, La Trobe University". 2014-02-22. אורכב מ-המקור ב-2014-02-22. נבדק ב-2019-07-29."Staff profile, Science, Technology and Engineering, La Trobe University". 22 February 2014. Archived from the original on 22 February 2014. Retrieved 29 July 2019.
  6. ^ Thursday, 23 February 2012 ABC/AFP (2012-02-23). "Many years of life left in Y chromosome". www.abc.net.au. נבדק ב-2019-07-29.
  7. ^ "Ms Janine Deakin - Researchers - ANU". 2014-08-19. אורכב מ-המקור ב-2014-08-19. נבדק ב-2019-07-29.
  8. ^ Director (Research Services Division). "Emeritus Professor Jennifer Graves". researchers.anu.edu.au. נבדק ב-2019-07-29.
  9. ^ Holmes, David (2014-10-01). "Jenny Graves: the free spirit of scientific enquiry". The Lancet Diabetes & Endocrinology (באנגלית). 2 (10): 779. doi:10.1016/S2213-8587(14)70116-0. ISSN 2213-8587. PMID 25127484.
  10. ^ "Macfarlane Burnet Medal and Lecture". Australian Academy of Science. נבדק ב-22 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Staff profile: Professor Jenny Marshall Graves AO, FAA". La Trobe University. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2014. נבדק ב-22 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Director (Research Services Division). "Emeritus Professor Jennifer Graves". researchers.anu.edu.au. נבדק ב-2019-07-29.Director (Research Services Division). "Emeritus Professor Jennifer Graves". researchers.anu.edu.au. Retrieved 29 July 2019.
  13. ^ Holmes, David (2014-10-01). "Jenny Graves: the free spirit of scientific enquiry". The Lancet Diabetes & Endocrinology (באנגלית). 2 (10): 779. doi:10.1016/S2213-8587(14)70116-0. ISSN 2213-8587. PMID 25127484.Holmes, David (1 October 2014). "Jenny Graves: the free spirit of scientific enquiry". The Lancet Diabetes & Endocrinology. 2 (10): 779. doi:10.1016/S2213-8587(14)70116-0. ISSN 2213-8587. PMID 25127484.
  14. ^ "Scientist who predicts male sex chromosome is declining takes PM's prize". ABC News. 18 באוקטובר 2017. נבדק ב-18 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Sinclair, Andrew H.; Foster, Jamie W.; Spencer, James A.; Page, David C.; Palmer, Mark; Goodfellow, Peter N.; Graves, Jennifer A. Marshall (בדצמבר 1988). "Sequences homologous to ZFY, a candidate human sex-determining gene, are autosomal in marsupials". Nature. 336 (6201): 780–783. Bibcode:1988Natur.336..780S. doi:10.1038/336780a0. ISSN 0028-0836. PMID 3144651. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Graves, Jennifer A. Marshall (2017-01-23). "How Australian mammals contributed to our understanding of sex determination and sex chromosomes". Australian Journal of Zoology. 64 (4): 267–276. doi:10.1071/ZO16054. ISSN 1446-5698.
  17. ^ Gitschier, Jane (2008-06-27). "The Exception That Proves the Rule: An Interview with Jenny Graves". PLOS Genetics. 4 (6): e1000063. doi:10.1371/journal.pgen.1000063. ISSN 1553-7404. PMC 2377341. PMID 18584021.
  18. ^ 1 2 Graves, Jennifer A. Marshall (2017-01-23). "How Australian mammals contributed to our understanding of sex determination and sex chromosomes". Australian Journal of Zoology. 64 (4): 267–276. doi:10.1071/ZO16054. ISSN 1446-5698.Graves, Jennifer A. Marshall (23 January 2017). "How Australian mammals contributed to our understanding of sex determination and sex chromosomes". Australian Journal of Zoology. 64 (4): 267–276. doi:10.1071/ZO16054. ISSN 1446-5698.
  19. ^ Graves, Jennifer A. Marshall (2008). "Weird Animal Genomes and the Evolution of Vertebrate Sex and Sex Chromosomes". Annual Review of Genetics. 42 (1): 565–586. doi:10.1146/annurev.genet.42.110807.091714. PMID 18983263.
  20. ^ Ezaz, Tariq; Quinn, Alexander E.; Miura, Ikuo; Sarre, Stephen D.; Georges, Arthur; Marshall Graves, Jennifer A. (בדצמבר 2005). "The dragon lizard Pogona vitticeps has ZZ/ZW micro-sex chromosomes". Chromosome Research. 13 (8): 763–776. doi:10.1007/s10577-005-1010-9. ISSN 0967-3849. PMID 16331408. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ "Staff profile: Professor Jenny Marshall Graves AO, FAA". La Trobe University. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2014. נבדק ב-22 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)"Staff profile: Professor Jenny Marshall Graves AO, FAA". La Trobe University. Archived from the original on 22 February 2014. Retrieved 22 January 2014.
  22. ^ "GRAVES, Jennifer Marshall". Australian Honours Search Facility, Dept of Prime Minister & Cabinet. נבדק ב-15 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Macfarlane Burnet Medal and Lecture". Australian Academy of Science. נבדק ב-22 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)"Macfarlane Burnet Medal and Lecture". Australian Academy of Science. Retrieved 22 February 2017.
  24. ^ "GRAVES, Jennifer Marshall". Australian Honours Search Facility, Dept of Prime Minister & Cabinet. נבדק ב-15 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Scientist who predicts male sex chromosome is declining takes PM's prize". ABC News. 18 באוקטובר 2017. נבדק ב-18 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)"Scientist who predicts male sex chromosome is declining takes PM's prize". ABC News. 18 October 2017. Retrieved 18 October 2017.
  26. ^ "2019 NAS Election". National Academy of Sciences. 30 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Australia Day 2022 Honours List". Sydney Morning Herald. Nine Entertainment Co. 25 בינואר 2022. נבדק ב-25 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ני_גרייבס&oldid=39869849"