לדלג לתוכן

ג'יין פרייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

ג'יין פרייזר
Jane Fraser
ג'יין פרייזר 2021
ג'יין פרייזר 2021
לידה 13 ביולי 1967 (בת 56)
סנט אנדרוז, סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים מיאמי, פלורידהפלורידה פלורידה
פעילות בולטת בנקאית, מנכ"לית סיטיגרופ
השכלה
  • בוגרת מטעם ג'ירטון קולג', קיימברידג'
  • מוסמכת במנהל עסקים מטעם בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד
תקופת הפעילות מ-1990
מקצוע אשת עסקים
מעסיק סיטיגרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג אלברטו פידרה
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יין פרייזר (באנגלית: Jane Fraser; נולדה ב-13 ביולי 1967) היא מנהלת בנקאות בריטית-אמריקאית. החל מחודש מרץ 2021 היא המנכ"לית של קבוצת בנק סיטיגרופ, הרביעי בגודלו בארצות הברית.[1][2] היא למדה בגירטון קולג' אוניברסיטת קיימברידג' ובבית הספר לעסקים של הרווארד. היא עבדה בחברת הייעוץ מקינזי ושות' במשך עשר שנים. ב-2004 היא הצטרפה לסיטיגרופ לחטיבת שוק ההון של הבנק.[3] ב-2019 היא נבחרה לתפקיד נשיאת סיטיגרופ ולמנכ"לית חטיבת הבנקאות הצרכנית שלה.[4]

בספטמבר 2020 הודיע בנק סיטיגרופ שהוא מחפש מועמד או מועמדת להחלפת מייקל קורבט (אנ') כמנכ"ל סיטיגרופ בע"מ. בפברואר 2021, נבחרה ג'יין פרייזר והיא הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש בנק גדול בארצות הברית.[5][6] היא נכללה ברשימת "הנשים החזקות ביותר בעסקים" של כתב העת פורצ'ן, בשנים 2014 ו-2015 ונחשבה "האישה מספר 1 " במשך שנתיים רצופות על ידי המגזין American Banker (אנ'). כמוכן, היא נחשבה לאישה השביעית הכי חזקה בעולם, על ידי עיתון העסקים פורבס לשנת 2022.[7] נכון ליוני 2024 היא מכהנת כחברה במועצת הייצוא של נשיא ארצות הברית.[8][9]

בגרות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין פרייזר נולדה בסנט אנדרוז (אנ'), סקוטלנד.[10] היא למדה בג'ירטון קולג', קיימברידג', מ-1985 עד 1988, וסיימה בתואר בוגר בכלכלה.[11][12]

לאחר סיום הלימודים, מיולי 1988 עד יולי 1990, היא עבדה כאנליסטית של מיזוגים ורכישות בגולדמן זקס, לונדון. מאוגוסט 1990 עד יוני 1992 היא הייתה עמיתה ויועצת ניירות ערך מטעם Asesores Bursátiles, במדריד.[12][13] בשנת 1992, היא נרשמה לבית הספר לעסקים של הרווארד וסיימה תואר מוסמך MBA במנהל עסקים בשנת 1994.[12]

חברת מקינזי ושות'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 הצטרפה פרייזר ל-McKinsey & Company. היא הועסקה בשירותים הפיננסיים ובאסטרטגיה גלובלית ובסופו של דבר היא נעשתה שותפה בחברה.[12] בשש השנים הראשונות היא עבדה בניו יורק, ובארבע השנים האחרונות בלונדון.[10] פרייזר עבדה במשרה חלקית בזמן שגידלה את ילדיה הקטנים.

משנת 1999 כתבה מאמרים על הגלובליזציה והייתה מחברת שותפה, עם עוד שלושה עובדים נוספים ממקינזי, בכתיבת הספר "מרוץ העולם: אסטרטגיות לבניית חברה גלובלית גדולה".[13][11] הספר הכתיר את סיטיגרופ כמודל ל"מינוף עלויות פרודוקטיביות של מערכות עסקיות באתרים גאוגרפים שונים".[1] כחלק מהמחקר של פרייזר עבור הספר, היא נסעה לסין, הונג קונג, אינדונזיה, סינגפור והודו כדי לראיין לקוחות של מקינזי על האתגרים הגלובליים שלהם. לאחר ששמעו את פרייזר מרצה אודות הספר, מנהל סיטיגרופ מייקל קליין הקדיש מספר שנים כדי לעודד אותה לעבור לסיטיגרופ, מה שעשתה בסופו של דבר ב-2004.[14]

סיטיגרופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סיטיגרופ

ביולי 2004, סיטיגרופ שכרה את פרייזר שתעמוד בראש צוות אסטרטגיית לקוחות בחטיבת ההשקעות והבנקאות הגלובלית של סיטיגרופ.[10][14] באוקטובר 2007, פרייזר קודמה לתפקיד ראש תחום אסטרטגיה, מיזוגים ורכישות עולמיים, תפקיד בו כיהנה עד מאי 2009.[15] כהונתה כמנהלת גלובלית החלה במקביל למשבר הפיננסי של 2007–2009. פרייזר הייתה חלק מצוות ההנהלה ש"הופקד על ארגון מחדש של הקבוצה, הובלת מאמצי ההנדסה שלה, ביצוע השקעות וגיוס הון חדש".[10]

ביוני 2009 היא קודמה לתפקיד למנכ"לית של Citi Private Bank.[14] בעת קידומה היה הבנק בגירעון שנתי של כ-250 מיליון דולר; מצב זה נמשך במהלך כהונתה בת ארבע השנים.[16] בין השינויים שיישמה היו, הורדה ביחס שבין מספר הבנקאים הפרטיים ללקוחות, כשהיעד היה של בנקאי אחד לכל 30 לקוחות, הסרת עמלות ונוסחאות מכירה לבנקאים.[10]

במאי 2013 היא התבקשה להחליף את המנכ"ל הפורש של הבנק למשכנתאות CitiMortgage. אף על פי שידעה שהמהלך מהווה סיכון לקריירה שלה, היא נענתה לאתגר.[16] הניהול שלה בחטיבת המשכנתאות של סיטיגרופ החל במקביל לירידה בביקוש למימון מחדש למחזור של משכנתאות ברחבי השוק, דבר שאילץ את הבנק למקד מחדש את מאמציו במכירת משכנתאות למגורים לרוכשי דירות. במסגרת צעדי יעול סיטיגרופ סגרה מספר משרדי משכנתאות בפריסה ארצית ופיטרה 1,000 עובדים, בספטמבר 2013 בלבד.[17]

פחות משנה לאחר מכן, במרץ 2014, קודמה פרייזר לתפקיד מנכ"ל בנקאות צרכנות ומסחר בארצות הברית, במקומה של ססיליה סטיוארט, שהודיעה על פרישתה.[18] באפריל 2015, היא מונתה לתפקיד מנכ"לית של סיטיגרופ אמריקה הלטינית,[19] פעילות הכוללת אחריות על 24 מדינות.[20] קידום זה הגיע בעקבות ארגון מחדש של מנהלי סיטיגרופ, שנבע בעקבות פרישתו של מנואל מדינה-מורה, מנכ"ל בנק הצרכנים העולמי של סיטיגרופ.[21][22] מאחר שמטה סיטיגרופ אמריקה הלטינית היה ממוקם במיאמי,[21][22] על פרייזר הוטל, "להנחיל תרבות ארגונית בדומה לתרבות הארגונית בארצות הברית בכל 24 מדינות אמריקה הלטינית בהן בנק סיטיגרופ פועל", מאז 2001.[20] הבנק נקנס ב-2.2 מיליון דולר באשמת הונאה בשנת 2014.[22] ראש Citibanamex, ארנסטו טורס קאנטו, שהמטה שלו במקסיקו סיטי, מקסיקו, מדווח ישירות לפרייזר.[21][22]

באוקטובר 2019 מונתה פרייזר לנשיאת סיטיגרופ ולראש בנקאות הצרכנים הגלובלית (GCB), והייתה אחראית על כל עסקי הצרכנות של סיטיגרופ, כולל בנקאות קמעונאית וניהול עושר, כרטיסי אשראי, משכנתאות ותפעול טכנולוגי ב-19 שווקים.[23][13]

קידום לתפקיד מנכ"ל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2020 הודיעה סיטיגרופ על פרישתו של המנכ"ל מייקל קורבט, שיכנס לתוקף בפברואר 2021. פרייזר מונתה להחליף את קורבט, והפכה למנכ"לית הראשונה של בנק השקעות בוול סטריט[24][25] והמובילה את הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית.[26] פרייזר נקטה בגישה ייחודית לעבודה במהלך מגפת הקורונה בשונה ממנכ"לים עמיתים, תוך הקמת תוכניות קבועות המאפשרות לעובדים לעבוד מהבית בחלק מהימים בשבוע ומעניקה לעובדים גמישות מרבית בלוחות הזמנים שלהם בשונה מחברות אחרות בוול סטריט.[27]

חברות בארגונים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתפקידיה בסיטיגרופ, פרייזר הייתה סגנית יו"ר השותפות למען העיר ניו יורק וחברה במועצת היועצים של בית הספר לעסקים של הרווארד, במועצת הייעוץ העולמית של סטנפורד, במועדון הכלכלי של ניו יורק והמועצה ליחסי חוץ.[28] פרייזר הובילה את צוות Citi Operations מאז 2021.[29][30][31] היא הייתה גם חברה במועצת המנהלים של קרן Touch מ-2006 עד 2015.[32]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, פרייזר דורגה במקום ה-41 ברשימת 51 הנשים החזקות ביותר בעסקים על פי כתב העת Fortune,[33] בשנת 2014, היא דורגה במקום ה־48.[34] אמריקן בנקר כינה אותה "האישה מספר 1" ב-2014[35] והן ב-2015.[36]

פרייזר נבחרה לרשימת פורבס-50 ב-2021; הרשימה מורכבת מיזמים, מנהיגים, מדענים ויוצרים בגיל שמעל גיל 50.[37]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרייזר נשואה ואם לשני בנים.[38][39] בעלה אלברטו פידרה,[40] בנקאי לשעבר ויליד קובה.[41] ב-2008, הוא עזב את עבודתו כמנהל בנק באירופה במהלך המשבר הפיננסי כדי לטפל בילדיהם הקטנים.[42]

באפריל 2021, במהלך הריאיון הראשון שלה בטלוויזיה כמנכ"לית Citigroup (ב-CNBC), חשפה פרייזר שלמרות המבטא הבריטי שלה, היא אמריקאית גאה ב-20 השנים האחרונות.[43]

ב-26 במאי 2021, במהלך עדות בקונגרס בפני ועדת הבנקאות, השיכון והעניינים האורבניים של הסנאט של ארצות הברית, ציינה פרייזר בדברי הפתיחה שלה כמנכ"לית סיטיגרופ, שהיא הגיעה לראשונה לארצות הברית ב-1987 וקבלה את אזרחות ארצות הברית רק בשנת 2001.[44][45][46]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יין פרייזר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Baer, Justin. "The Clock Is Ticking on Jane Fraser's Citigroup Turnaround". The Wall Street Journal.
  2. ^ "The Next List". CNBC. 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ שירות כלכליסט, לראשונה: אישה תעמוד בראש בנק גדול בארה"ב, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-09-10
  4. ^ Cosgrove, Elly (2019-10-24). "Citi names Jane Fraser president, positioning her as possible successor to CEO Michael Corbat". CNBC (באנגלית). נבדק ב-2020-09-10.
  5. ^ Jane Fraser is hitting refresh at citigroup
  6. ^ de la Merced, Michael J.; Flitter, Emily (10 בספטמבר 2020). "Citigroup's Fraser to Be First Woman to Lead a Big Wall Street Bank". New York Times. נבדק ב-10 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "The World's Most Powerful Women 2023". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2024-06-27.
  8. ^ 393, President's Export Council Members, www.trade.gov (באנגלית)
  9. ^ "President's Export Council Members". International Trade Administration. 2024. Retrieved March 8, 2024.
  10. ^ 1 2 3 4 5 Earning back clients' trust, web.archive.org, ‏2015-12-08
  11. ^ 1 2 Bryan, Lowell L.; Fraser, Jane; Oppenheim, Jeremy; Rall, Wilhelm (1999). Race for the World: Strategies to Build a Great Global Firm. Harvard Business School Press. p. 363. ISBN 087584846X.
  12. ^ 1 2 3 4 linkedin of jane-fraser
  13. ^ 1 2 3 Jane Fraser, Chief Executive Officer, Citi
  14. ^ 1 2 3 3) JANE FRASER.(The 25 Women To Watch)(Occupation overview) - US Banker | HighBeam Research, web.archive.org, ‏2016-02-20
  15. ^ "Spotlight On: Jane Fraser". McKinsey & Company. 12 ביוני 2012. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Citi's Jane Fraser: The No. 1 Woman to Watch for 2014, American Banker, ‏2014-09-22 (באנגלית)
  17. ^ Brown, Lisa (22 בפברואר 2014). "Mortgage companies regroup as refinancings fall". St. Louis Post-Dispatch. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Campbell, Dakin (6 במרץ 2014). "Citigroup Names Fraser U.S. Consumer Bank Head Amid Exits". Bloomberg Businessweek. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Most Powerful Women, Fortune (באנגלית)
  20. ^ 1 2 Citi's Jane Fraser: The No. 1 Woman to Watch for 2015, American Banker, ‏2015-09-22 (באנגלית)
  21. ^ 1 2 3 Bray, Chad (14 באפריל 2015). "Citigroup Names New Head of Consumer Bank in Management Shuffle". The New York Times. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 3 4 Peters, Andy (13 באפריל 2015). "Citi Taps Asia-Pacific Chief to Lead Global Consumer Bank". American Banker. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Jane Fraser Named President of Citi and Head of Global Consumer Banking" (Press release). Citigroup. 22 באוקטובר 2019. נבדק ב-30 באוקטובר 2019. {{cite press release}}: (עזרה)
  24. ^ "Citigroup: Citigroup's Jane Fraser Will Be The First Female CEO Of A Top-Tier Investment Bank". Forbes.com. נבדק ב-2020-09-10.
  25. ^ Flitter, Emily (10 בפברואר 2021). "Jane Fraser Has to Fix Citigroup. It Will Be a Tough Job". The New York Times. נבדק ב-6 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Benoit, David (2021-02-28). "Jane Fraser Is Hitting Refresh at Citigroup". Wall Street Journal. נבדק ב-19 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Surane, Jennifer (13 באוקטובר 2021). "Jane Fraser Has a Plan to Remake Citigroup While Tormenting Rivals". Bloomberg.com (באנגלית). נבדק ב-13 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Leadership Team - Jane Fraser | Citi". www.citigroup.com. נבדק ב-2021-10-06.
  29. ^ "Citi's incoming CEO Fraser forms new operating team to build leadership accountability". Reuters. 3 בפברואר 2021. נבדק ב-8 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Sellers, Patricia (7 במרץ 2014). "Women execs climb in the big bank shuffle". Fortune. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Borden, Taylor. "Meet Jane Fraser, the first woman set to helm a major US bank". Business Insider (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-10-06.
  32. ^ "Jane Fraser". LinkedIn. 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, April 2017)
  33. ^ "The Most Powerful Women in Business". Fortune. 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Fairchild, Caroline; Kowitt, Beth; Leahey, Colleen; VanderMey, Anne (2014). "The Most Powerful Women in Business". Fortune. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Kline, Alan (22 בספטמבר 2014). "Citi's Jane Fraser: The No. 1 Woman to Watch for 2014". American Banker. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Citi's Jane Fraser: The No. 1 Woman to Watch for 2015". American Banker. 22 בספטמבר 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Gross, Elana Lyn; Voytko, Lisette; McGrath, Maggie (2021-06-02). "The New Golden Age". Forbes. נבדק ב-2021-06-02.
  38. ^ Ring, Niamh (1 באוקטובר 2009). "3) Jane Fraser (The 25 Women To Watch)(Occupation overview)". US Banker. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2016. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Jane Fraser". Citigroup. 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Jane Fraser's ex-banker husband seems to have a pretty ideal existence". eFinancialCareers (באנגלית). 2020-09-11. נבדק ב-2023-07-03.
  41. ^ "Earning Back Clients' Trust". The Business Times. 2 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Harlow, Poppy (17 בדצמבר 2014). "Women run banks differently: they are aware of 'collateral damage'". CNN. נבדק ב-30 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Citi CEO Jane Fraser on exiting 13 retail markets outside of US". CNBC (באנגלית). 2021-04-20. נבדק ב-2021-04-20.
  44. ^ "Citigroup CEO Jane Fraser deliver testimony before Congress". CNBC (באנגלית). 2021-05-26. נבדק ב-2021-05-29.
  45. ^ "Hearing Before the Senate Committee on Banking, Housing, and Urban Affairs". Citigroup. נבדק ב-2021-10-06.
  46. ^ "S. Hrg. 117-364 - Annual Oversight of Wall Street Firms". GovInfo.gov. U.S. Government Publishing Office. 26 במאי 2021. נבדק ב-30 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יין_פרייזר&oldid=38946555"