ג'יימס קונולי (אתלט)

ג'יימס ברנדן בנט קונולי
James Brendan Bennet Connolly
	ג'יימס קונולי באולימפיאדת אתונה 1896
לידה	28 באוקטובר 1868; בוסטון, מסצ'וסטס
פטירה	20 בינואר 1957 (בגיל 88); ניו יורק
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת הרווארד; בית הספר להנדסה ומדע שימושי של הרווארד ;
משקל	72 ק"ג
גובה	1.75 מטר
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	קפיצה משולשת
תקופת הפעילות	1896–1900 (כ־4 שנים)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים

ערך זה עוסק באתלט האמריקאי. אם התכוונתם לפוליטיקאי האירי, ראו ג'יימס קונולי (פוליטיקאי).

ג'יימס ברנדן בנט קונולי (באנגלית: James Brendan Bennet Connolly;‏ 28 באוקטובר 1868 – 20 בינואר 1957) היה אתלט אמריקאי, שהיה לאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית כשזכה במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשנת 1896.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

קונולי נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס, בנם של ג'ון קונולי ואן אודונל, אמריקאים עניים ממוצא אירי. מלבדו היו לזוג עוד אחד עשר ילדים.

את חינוכו קיבל קונולי באקדמיית נוטרדאם ולאחר מכן למד בבית הספר ללשון "מאת'ר ולורנס", אך לא המשיך לבית ספר תיכון. במקום זאת, עבד קונולי כפקיד בחברת ביטוח בוסטונאית. מאוחר יותר התגייס לחיל המהנדסים בצבא ארצות הברית והוצב בסוואנה שבג'ורג'יה.

באותן שנים החלה משיכתו לספורט, וב-1891 כינס פגישה מיוחדת של אגודת הספרייה הקתולית (CLA) של סוואנה, בה הוביל הקמת קבוצת פוטבול. זמן קצר לאחר מכן, נבחר קונולי לשמש כקפטן מועדון רכיבת האופניים של ה-CLA, ועבד רבות לקידום הספורט, בעיקר בקרב נצרכי כיסאות הגלגלים של העיר.

על אף כל זאת, קונולי לא היה שבע רצון מהדרך אליה פנו חייו, וביקש לפצות על שנות התיכון האבודות שלו על ידי לימוד עצמי. באוקטובר 1895 עבר את בחינות בית הספר המדעי לורנס והתקבל ללימודים באוניברסיטת הרווארד.

המשחקים האולימפיים

לאחר ייסוד הוועד האולימפי הבינלאומי ב-1894, הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה, מה-6 עד ה-15 באפריל 1896. קונולי החליט להשתתף במשחקים, ושלח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה להיתר היעדרות, אך נדחה. על פי עדותו של קונולי, הובא לידיעתו שהדרך היחידה בה יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה נוספת ללימודים. קונולי טוען כי תשובתו הייתה:

"אני לא פורש ולא מגיש בקשה מחודשת. אני גומר עם הרווארד כאן ועכשיו. יום טוב!"

לא ברור אם זו אכן הייתה תשובתו. על פי רישומי האוניברסיטה, שלח קונולי בקשה לנסיעה לאירופה, נדחה, ולאחר מכן שלח בקשת פרישה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.

קונולי הפליג ליוון באוניית משא גרמנית, ה"ברברוסה", בה נסעו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית, כמייצגו של "מועדון האתלטיקה סאפוק", ששילם על רוב הוצאותיו (מאוחר יותר טען קונולי כי שילם על הכול בעצמו). לאחר שהגיע לנאפולי שבאיטליה נשדד קונולי וכמעט איבד את כרטיסו לאתונה, אך הצליח להשיבו לאחר שרדף אחרי השודד. לבסוף נסע ברכבת ליוון והגיע בדיוק בפתיחת המשחקים.

הגמר הראשון שהתקיים ביום הפתיחה היה הגמר בקפיצה משולשת, אחד הענפים בהם התחרה קונולי. אופן קפיצתו של קונולי, דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, אינו חוקי כיום, אך באותם זמנים היה מקובל לחלוטין. באופן הזה ביצע קונולי את הקפיצה בגמר, וזכה במדליית זהב כשקפץ למרחק 13.71 מטר, בכמטר רחוק יותר מהמתמודד שהגיע למקום השני. בתחילה קיבל מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים (מדליות זהב עוד לא נכנסו לשימוש), והפך לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, אז זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.

בנוסף לזכייה בגמר הקפיצה המשולשת, הגיע קונולי למקום השני בקפיצה לגובה, כשתוצאתו, 1.65 מטר, שווה לזו של רוברט גארט, אך נמוכה מזו של אלרי קלארק. כמו כן, הוא סיים שלישי בגמר הקפיצה לרוחק כשקפץ למרחק 5.84 מטרים. בשובו לבוסטון, התקבל קונולי בהתלהבות, ותושבי דרום העיר אף העניקו לו שעון מוזהב כהוקרה.

קונולי השתתף גם באולימפיאדה השנייה, שנערכה בפריז בשנת 1900, וזכה במדליית כסף בקפיצה משולשת, אחרי מאיר פרינסטיין.

המשך הקריירה

קונולי הגיע גם לאולימפיאדת 1904 שנערכה בסנט לואיס, אך לא כמתחרה אלא כעיתונאי. קודם לכן, פרסם בהבוסטון גלוב את השגותיו לגבי מלחמת ארצות הברית–ספרד בשם "מכתבים מהחזית בקובה", שם שירת בתקופת המלחמה. בסך הכל, פרסם קונולי 25 רומנים ויותר מ-200 סיפורים קצרים.

ב-1920 היה קונולי חלק מהצוות "אספרנטו", שזכה באליפות הבינלאומית הראשונה לדיג בעזרת מפרשיות שנערכה בהאליפקס שבנובה סקוטיה. על כך כתב ב"ספרו של הדייג מגלוסטר", שיצא לאור ב-1927.

קונולי אף התמודד פעמיים על מושב בקונגרס של ארצות הברית כנציג המפלגה הפרוגרסיבית, אך לא נבחר.

הוא מעולם לא חזר להרווארד, אך ב-1948 קיבל מהאוניברסיטה סוודר כהוקרה על הישגיו באתלטיקה. שנה לאחר מכן, הציעו לו אנשי הרווארד תואר "דוקטור של כבוד", אך הוא דחה את הצעתם.

ג'יימס קונולי מת בניו יורק בגיל 88. אוסף פריטים הנוגעים אליו, כולל מדליית הזהב האולימפית בקפיצה משולשת, מאוחסנים בספריית קולבי קולג' שבמיין.

קישורים חיצוניים

ג'יימס קונולי, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
ג'יימס קונולי, באתר olympedia.org
ג'יימס קונולי, באתר Track and Field (גברים)
ג'יימס קונולי באתר המורשת האירית
כתבי ג'יימס קונולי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'יימס קונולי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)