ג'יימס פיץ ג'יימס, הדוכס הראשון מברוויק
_(Circle_of_Sir_Godfrey_Kneller).jpg) | |
| לידה |
21 באוגוסט 1670 מולן, ממלכת צרפת   |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1734 (בגיל 63) פיליפסבורג, בישופות שפייר  |
| מדינה |
ממלכת צרפת, ממלכת בריטניה הגדולה |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
Honora Burke (26 במרץ 1695–?) Anne Bulkeley (18 באפריל 1700–?) |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ג'יימס פיץ ג'יימס, הדוכס הראשון מברוויק (באנגלית: James FitzJames, 1st Duke of Berwick; 21 באוגוסט 1670 - 12 ביוני 1734) היה איש צבא צרפתי, בנם הלא חוקי של המלך ג'יימס השני וארבלה צ'רצ'יל, בתו של וינסטון צ'רצ'יל ואחותו הגדולה של הדוכס הראשון ממרלבורו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיץ ג'יימס (תרגום מילולי - ממזרו של ג'יימס) נולד בקומונת מולן שבצרפת לפני עליית אביו לשלטון, גדל כקתולי והתחנך במספר בתי ספר. הוא החל לשרת את קרל החמישי, דוכס לורן, ונטל חלק במצור על בודה. ב-1687 העניק לו אביו שלושה תארים: דוכס ברוויק, רוזן טינמות' וברון בוסוורת'. לאחר מכן חזר פיץ ג'יימס להונגריה והשתתף בקרב מוהאץ' השני.
ברוויק חזר לאנגליה ומונה למושל פורטסמות'. המלך ג'יימס העניק לו תואר אביר במסדר הבירית, אך בעקבות פלישת ויליאם מאוראנז' והמהפכה המהוללת הדבר לא בוצע באופן רשמי. בשנה שלאחר מכן הודח ג'יימס מכסאו וברוויק גלה עמו, ונטל חלק במלחמה הוויליאמית באירלנד, שהייתה חלק ממלחמת תשע השנים, כולל בקרב בוין. לאחר גלותו הסופית של אביו החל פיץ ג'יימס לשרת בצבא הצרפתי. הוא נלחם בקרב סטינקרק וקרב לאנדן, בו נלקח כשבוי ושוחרר תמורת דוכס אורמונד. לאור תמיכתו באביו ושירותו בצבא צרפת במאבקים מול אנגליה, הוחלט ב-1695 לנדותו ולבטל את כל תוארי האצולה הבריטיים שלו.
באותה שנה נישא לאונורה דה ברג (או דה בורגו), בתו של ויליאם ברק, הרוזן השביעי מקלאנריקייד ואלמנתו של הרוזן הראשון מלוקאן שמת ב-1693. מנישואין אלה נולד בן יחיד. ב-1700 נישא לאן באלקלי, אשתו השנייה. מנישואין אלה נולדו חמישה בנים וחמש בנות.
כחייל, זכה ברוויק להערכה על האומץ, היכולות והיושר שלו. הוא שירת בהצטיינות במלחמת הירושה הספרדית, וכהוקרה הפך לנתין צרפתי וקיבל דרגת מרשל של צרפת לאחר המערכה נגד ניס ב-1706. ב-25 באפריל 1707 הוא זכה בניצחון מוחלט באלמנסה. לאחר אלמנסה העניק לו לואי ה-14 את תואר דוכס פיץ-ג'יימס, ופליפה החמישי מספרד העניק לו את תואר דוכס ליריה וקסריקס ולוטננט של אראגון. האירוע המשמעותי האחרון של ברוויק במלחמה היה הפסקת המצור וההסתערות על ברצלונה ב-11 בספטמבר 1714.
זמן קצר לאחר מכן מונה ברוויק למושל הצבאי של פרובינציית גיין (Guienne, כיום אקיטן), ובתקופה ששהה שם התיידד עם מונטסקייה. ב-1718 נכנס לספרד פעם נוספת עם צבא, הפעם כדי להילחם נגד פליפה החמישי במלחמת הברית המרובעת. לאחר המערכת הזו היו שנים אחדות של שלום, וזימונו הבא של ברוויק לשירות צבאי היה ב-1733. באותה שנה הוא נבחר להוביל את צבא הריין במלחמת הירושה הפולנית, הטיל על העיר קהל מצור בהצלחה, אך נהרג במהלך המצור על פיליפסבורג שבגרמניה לאחר שכדור תותח ערף את ראשו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר Wild Geese Heritage Museum and Library
- הודעה בלונדון גאזט על הענקת התארים לברוויק
- ג'יימס פיץ ג'יימס, הדוכס הראשון מברוויק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)