גיגאנוטוזאורוס

גיגאנוטוזאורוס
תקופה
	קרטיקון עליון, 98–97 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	קרכרודונטוזאוריים
סוג:	גיגאנוטוזאורוס
מין:	גיגאנוטוזאורוס קרוליני
שם מדעי
	Giganotosaurus carolinii; ‏קוריאה וסגדו, 1995

אין לבלבל ערך זה עם הערך "גיגנטוזאורוס".

גיגאנוטוזאורוס (שם מדעי: Giganotosaurus; משמעות שמו: "לטאה ענקית דרומית") הוא סוג של דינוזאור תרופוד טורף ממשפחת הקרכרודונטוזאוריים. בסוג זה מין יחיד - Giganotosaurus carolinii. מאובניו נתגלו בפטגוניה בשנות ה-90 של המאה ה-20, והוא הוגדר כמין טקסונומי בשנת 1995. במקור שימש שם זה לסוג זאורופוד מאנגליה, בידי החוקר הארי סיילי מ-1869, אך כיום סוג זה בטל מספק.

הגיגאנוטוזאורוס היה הדינוזאור הקרניבור היבשתי הגדול ביותר לאחר הספינוזאורוס, הגדול ביותר בבני משפחת הקרכרודונטוזאוריים (וקבוצת האוונתרפודה) ובטורפים של אמריקה הדרומית. הוא חי לפני 97 מיליון שנה, והיה מוגבל בתפוצתו לדרום אמריקה (הוא נתגלה רק בפטגוניה, שנמצאת כיום במרכז ארגנטינה). ככל הנראה לפני 100-80 מיליון שנה קצוות היבשות: צפון אפריקה, דרום אמריקה ודרום ארה״ב היו קרובות או מחוברות, מה שמסביר איך משפחת הקרכרודונטוזאוריים הצליחה להשתרע לשטח רב כל כך.

תיאור

הגיגאנוטוזאורוס היה יחסית גדול מן הטירנוזאורוס רקס, והוא היה אחד היצורים האימתניים ביותר שנעו אי פעם על פני האדמה. אורכו היה 12–14 מטרים (39–46 רגל) ומשקלו 8–9 טונות. אורך הגולגולת הגיע ל-1.8 מטרים (5.9 רגל) ואורך עצם הירך שלו הגיע למטר וחצי. זנבו היה ארוך ושרירי במיוחד, וכנראה נשמר מורם כל הזמן משיקולי שווי משקל, בפרט בשעה שרץ. עם זאת, ממחקרים אחרונים נובע שהיה מסוגל להגיע למהירות רבה (יותר בהמשך), אך המומחים מעריכים כי לא נזקק כלל לריצה מהירה כי טרפו ככל הנראה היה מהאיטיים והמגושמים ביותר שבדינוזאורים היבשתיים.

היה לו ראש גדול במיוחד ביחס לגוף שנישא על צוואר שרירי, עבה וקצר. היו לו שיניים חדות ומשוננות שאורכן היה בערך 30 סנטימטרים (12 אינץ'), צורתן נועדה לעזור לטורף לחתוך בקלות בבשר הטרף ולגרום לדימומים עמוקים. ידיו היו קצרות וחזקות ושימושן היה לחתוך חתיכות קטנות מבשר הטרף אחרי שהיה מת על הקרקע, היו בהן שלוש אצבעות נושאות טפרים חדים וארוכים, שאורך כל אחד מהם כ-30 ס"מ. הגיגאנוטוזאורוס הלך על שתי רגליים.

במקביל לגיגאנוטוזאורוס חיו באזור ארגנטינה באותה תקופה זאורופודים, כמו אראגוזאורוס וארגנטינוזאורוס, שקרוב לוודאי שימשו מזון לגיגאנוטוזאורוס. הטורף הענקי השתמש בלסתותיו הכבדות מלאות השיניים המחודדות וייתכן שצד בדומה לקרוב משפחתו מאמריקה הצפונית - האקרוקנתוזאורוס שנודע כצייד זאורופודים.

לפי מחקרים הג׳יגנוטוזאורוס היה מהיר מאוד יחסית לגודלו העצום והגיע למהירויות של 50 קמ״ש, ככל הנראה ההסבר לכך הוא שעל פי מחקר השוואתי בין הטורף הזה לטי-רקס, משקלו ביחס לגודלו היה קטן הרבה יותר משל הטירנוזאורוס. המשקל המופחת נובע מרמת שריר נמוכה יותר שאפשרה לו להגיע לגודל רב יותר ועם זאת גם למהירות גבוהה.

במחקר אף הוסיפו הבדלים רבים בין שני הטורפים האדירים הללו וביניהם הוא שלגיגאנוטוזאורוס ככל הנראה לא הייתה ראייה בניקולרית (מצב שבו שתי העיניים פונות קדימה ובכך משתפרת משמעותית יכולת ניתוח המרחק והגודל של הטרף, מצוי ברוב הטורפים.) וזה מעלה השערות כגון:

א.) אם עיניו לא התאימו לגמרי לעיני טורף, אולי זה מרמז יותר שהיה אוכל נבלות.
ב.) אם לא היה לו גישה לניתוח גודל משופר של הטרף, אולי לא היה צריך אותו כלל, כי צד חיות גדולות ואיטיות במיוחד.

הבדל נוסף מלבד היחס במשקלים שלהם (גיגאנוטוזאורוס היה גדול אך קל יותר ביחס לטי-רקס) הוא, צורת ותפקיד הגולגולת, הלסת והשיניים שלהם. מצאו שלגיגאנוטוזאורוס הייתה נשיכה חלשה משמעותית, אך שיניים המותאמות לחתוך חתיכות מהטרף בעודו בחיים ובכך לשבוע בלי קרב קשה מהטרף, בנוסף החתכים יגרמו לדימומים ובמקרים קשים אף לזיהומים שיבטיחו ארוחה גדולה בהמשך.

לפי מחקרים אחרונים מצאו כי הגיגאנוטוזאורוס היה ״בעל דם-חם״ והמטבוליזם שלו היה במהירות בין זוחל ליונק. הדם החם עזר לו לעלות במשקל בזמן יותר קצר ובכך להגדיל את סיכויי הישרדותו, והגדלת הסיכוי להגיע לגודל עצום ככל האפשר.

בתרבות

למרות שהוא התגלה רק בשנים האחרונות הגיגאנוטוזאורוס כיכב במספר סרטים:

גיגאנוטוזאורוס נראה בסדרה נרדף בידי דינוזאורים של נייג'ל מארוון. הוא טורף פרט של מקרוגריפוזאורוס ולאחר מכן להקת גיגאנוטוזאורוסים צדה צעירי ארגנטינוזאורוס, גדולים מהם לא פחות.
הוא מופיע בסדרה בראשית כיצור שיוצא ממעבר בסמוך לשדה תעופה וטורף את נייגל מארוון שלא ראה אותו. בהמשך הוא רודף אחרי מטוסים בשדה התעופה, אך לבסוף חוזר למעבר וגורר איתו 2 עיתונאים.
הוא נראה בסרט דינוזאורים: ענקי פטגוניה מ-2007, שם הוא מנסה לצוד פרטי ארגנטינוזאורוסים אך נכשל.
גיגאנוטוזאורוס גדול מופיע בסרט מסע אל בטן האדמה מ-2008, שם הוא רודף אחרי טרוור ושון, אך נופל מהסלעים לתוך לבה רותחת. הוא נראה גם בחלומו של טרוור, בו הוא כמעט תופס אותו.
הגיגאנוטוזאורוס מופיע בסרט עולם היורה: עולם חדש בתור טורף-על ב"עמק ביוסין" המהווה את היריב העיקרי של הטירנוזאורוס והוא מאיים גם על חבורת הגיבורים שמצליחים להימלט ממנו במטוס, תוך שהטירנוזאורוס והתריזינוזאורוס של העמק הורגים אותו יחדיו. הוא מופיע גם בפרולוג עולם היורה: עולם חדש, בו הוא נלחם בטירנוזאורוס ואף הורג אותו. בסרט עולם היורה הוא מהווה את החומר הגנטי שממנו נוצר ה"אינדומינוס רקס" הקטלני, הדומה במקצת לגיגאנוטוזאורוס. שלדו של יצור זה נראו בסרט ההמשך עולם היורה: נפילת הממלכה.
בסדרה הכוכב דינוזאור מוצגים זוג קרכרודונטוזאורים בפרק ״הביצה של אלפא״, אך הפרק מתרחש בדרום אמריקה בתקופה בה חי הגיגאנוטוזאורוס, כך שייתכן שמדובר בפרטי גיגאנוטוזאורוס.
מככב בסדרת ילדים בנטפליקס שנושאת את שמו, בה קיצרו את שמו ל"גיגנטו".
בנוסף הוא מופיע במשחקי המחשב Jurassic World: Alive, עולם היורה: המשחק, פארק היורה 3: בניית פארק, Jurassic World Evolution וJurassic World Evolution 2.