לדלג לתוכן

ג'וש סטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וש סטיין
Josh Stein
סטיין, אוגוסט 2024
סטיין, אוגוסט 2024
סטיין, אוגוסט 2024
לידה 13 בספטמבר 1966 (בן 58)
וושינגטון הבירה, ארצות הברית
שם מלא ג'ושוע הרולד סטיין
שם לידה Joshua Harold Stein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד, דארטמות' קולג'
עיסוק פוליטיקאי, משפטן
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
www.joshstein.org
מושל קרוליינה הצפונית ה־76
1 בינואר 2025 – מכהן
(4 ימים)
סגנית רייצ'ל האנט
התובע הכללי של קרוליינה הצפונית ה־51
1 בינואר 20171 בינואר 2025
(8 שנים)
תחת המושל רוי קופר
חבר הסנאט של קרוליינה הצפונית מטעם מחוז הבחירה ה-16
1 בינואר 200921 במרץ 2016
(7 שנים)
→ ג'נט קאוול
ג'יי צ'אנדורי ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ושוע הרולד סטייןאנגלית: Joshua Harold Stein; נולד ב-13 בספטמבר 1966) הוא פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי המכהן כמושל קרוליינה הצפונית מאז ינואר 2025. קודם לכן כיהן כתובע הכללי ה-51 של מדינת קרוליינה הצפונית בין השנים 2025-2017. סטיין היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל קרוליינה הצפונית בבחירות 2024, בהן ניצח את סגן המושל הרפובליקני מארק רובינסון. בין השנים 2009–2016 היה חבר הסנאט של קרוליינה הצפונית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיין נולד ב-13 בספטמבר 1966 בוושינגטון הבירה. משפחתו עברה לשארלוט שבקרוליינה הצפונית במהלך ילדותו, ולאחר מכן התיישבה בצ'אפל היל שם אביו היה שותף בהקמת משרד עורכי הדין האינטרגרטיבי הראשון בקרוליינה הצפונית[1].

הוא למד בבית הספר התיכון של צ'אפל היל ושיחק בקבוצת הכדורגל של התיכון. בתום לימודיו התיכוניים החל ללמוד בדארטמות' קולג' שם קיבל תואר ראשון בהיסטוריה ב-1988. לאחר לימודיו הגבוהים לימד כלכלה ואנגלית בזימבבואה. אחר כך המשיך ללימודי תואר שני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד ובבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד.

תחילת דרכו הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמונה הרשמית של סטיין בסנאט המדינתי

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התמחה סטיין בלשכתו של דן בלו, חבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית. במקביל ללימודי המשפטים שלו עבד ב"איחוד האשראי העצמי" ובמרכז התמיכה למיעוטים בקרוליינה הצפונית. לאחר שניהל את מסע הבחירות המוצלח של ג'ון אדוארדס לסנאט של ארצות הברית בבחירות 1998, מונה לראש הסגל של אדוארדס מינואר 1999 עד דצמבר 2000[2]. על פי פקיד בלשכתו של אדוארדס בשם אנדרו יאנג, רעייתו של ג'ון, אליזבת אדוארדס, הניאה את בעלה מלהאריך את תפקידו של סטיין כראש הסגל לאחר שמנע ממנה גישה למידע בהוראתו של ג'ון עצמו.

בשנת 2001 החליט רוי קופר, אז התובע הכללי של קרוליינה הצפונית, למנות את סטיין לסגן התובע הכללי לענייני הגנת הצרכן. סטיין מילא תפקיד זה עד שנבחר לסנאט של קרוליינה הצפונית בשנת 2008. בשנים 2012–2016 היה יועץ שאינו שותף או חבר במשרד עורכי הדין האזורי "Smith Moore Leatherwood LLP".

ב-2008 נבחר סטיין לסנאט של קרוליינה הצפונית כנציג מחוז הבחירה ה-16 הכולל בשטחו את מחוז וייק שבו עיר הבירה ראלי. לאחר שנבחר מחדש בבחירות 2010, התמנה למצליף סיעת המיעוט בידי חבריו לסיעה הדמוקרטית בסנאט המדינתי. בסנאט פעל סטיין להרחבת מסד נתוני ה-DNA של קרוליינה הצפונית, איסור על סייבר-סטוקינג, הארכה והרחבה של זיכוי מס מדינתי על אנרגיה מתחדשת, ושיפור הבטיחות בבתי הספר הציבוריים.

התובע הכללי של קרוליינה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2016 נבחר סטיין לתובע הכללי של קרוליינה הצפונית. הוא גבר על עמיתו הרפובליקני בסנאט באק ניוטון וגרף 50.27% מקולות הבוחרים, לעומת 49.73 האחוזים של ניוטון. במהלך כהונתו זכה להכרה על מנהיגותו הלאומית הדו-מפלגתית ב-2023 בידי האיגוד הלאומי של התובעים הכלליים[3].

כתובע הכללי פעל סטיין לצמצום עתודת המוצר של ערכות לתקיפה מינית שלא נבדקו, שכן בקרוליינה הצפונית הצטבר בפער הגדול ביותר בארצות הברית[4]. יוזמה זו הובילה למעצר בעבירות ניסיון רצח ותקיפה בדרהאם משנת 2015, תקיפות מ-2009 ו-2010 בפאייטוויל ותקיפה מ-1993 בווינסטון סיילם[5].

סטיין הוביל את המאמץ הדו-מפלגתי של התובעים הכלליים במדינות ארצות הברית לנהל משא ומתן עם חברות התרופות הגדולות על מסגרת הסדר עם יצרנים, מפיצים ובתי מרחקת בעניין מגפת האופיואידים בארצות הברית בהיקף כולל של למעלה מ-50 מיליארד דולר אמריקני[6]. חלקה של קרוליינה הצפונית בהסדר נאמד בכ-1.5 מיליארד דולר. סטיין ניהל משא ומתן על הסכם בין מחוזות קרוליינה הצפונית שהבטיח כי הרוב המכריע של הכספים יופנה לטיפול במגפה תוך השקעה במניעה, בקרת נזקים, טיפול רפואי והשקעה בהחלמה. בית הספר לבריאות של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס הכיר ביוזמה זו כ"אחת הטובות בארצות הברית"[7].

בשנת 2018 הגיש סטיין תסקיר משפטי לבית המשפט העליון של ארצות הברית בעדו של חוק הגנת הפרטיות. בשנת 2019 היה לתובע הכללי הראשון בארצות הברית שתבע את יצרנית הסיגריות האלקטרוניות "Juul" בגין שיווק לא חוקי לקיטנים. סטיין יישב את התביעה עם Juul בסכום של כ-48 מיליון דולר וקבע תקנים שמדינות אחרות בארצות הברית מקיימות בעקבות זאת[8].

ב-21 באוגוסט 2021 הצביעה האספה הכללית של קרוליינה הצפונית על נטילת סמכותו של סטיין לייצג את הרשות המחוקקת בפני בתי המשפט הפדרליים, לאחר שמיאן לערער על החלטת בית משפט קמא לפיה חוק במדינת קרוליינה הצפונית השולל זכויות ממי שהורשע בעבירה פלילית – אינו חוקתי. סטיין גרס כי חיכה לפסק דין חלוט באורח רשמי. מנהיגי המהלך באספה הכללית טענו בתורם כי סטיין מתנהל בכוונה באיטיות כדי לאפשר לעבריינים להצביע בבחירות 2022 והשתמשו בטענות אלה כהצדקה להדחתו המידית.

מושל קרוליינה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בינואר 2023 הכריז סטיין כי יתמודד לתפקיד מושל קרוליינה הצפונית בבחירות 2024[9]. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית גבר על ארבעה יריבים וגרף 69.60% מהקולות. סטיין זכה לתמיכתם של אישים בכירים במפלגה הדמוקרטית בהם קמלה האריס, אנדי בישיר, גבריאל גיפורדס, וס מור וג'וש שפירו. מועמד המפלגה הרפובליקנית ויריבו בבחירות הוא סגן המושל מארק רובינסון[10].

במשך רוב הבחירות נחשב המירוץ בין סטיין לרובינסון צמוד. עם זאת, ב-19 בספטמבר 2024 פורסמה ב-CNN כתבה השוטחת סדרה של הערות גזעניות, טרנספוביות, מיזוגניות מחשבון עלום-שם שרובינסון נחשד כבעליו ושפעל ברשת אתר פורנוגרפי בין השנים 2012-2008[11]. מעט לאחר מכן פורסמו הערות נוספות של רובינסון בהן כינה עצמו "נאצי שחור" והביע תמיכה בעבדות[12]. בעקבות זאת דווח כי מטה הבחירות של דונלד טראמפ הודיע לרובינסון כי הוא אינו רצוי בעצרות הבחירות של טראמפ או ג'יי. די. ואנס. הפרשה פורסמה יממה טרם המועד האחרון להסרת שם מהקלפיות בקרוליינה הצפונית, ורובינסון דחה את ההאשמות ומיאן לפרוש מהבחירות, חרף התנערות של גורמים רבים במפלגתו מהתמודדותו. בעקבות הפרשה האמירה הובלתו של סטיין והוא החל להיחשב למועמד המוביל בהחלט לנצח בבחירות[13].

ביום הבחירות ניצח סטיין את רובינסון בפער של למעלה מ-14%, הפעם הראשונה מאז 2004 בה דמוקרט ניצח את יריבו הרפובליקני בפער דו ספרתי בבחירות למושלות המדינה. הוא גרף 54.9% מקולות הבוחרים ונבחר למושל ה-76. ב-1 בינואר 2025 החל את כהונתו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וש סטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מריסה בייקר, The fight goes on for Adam Stein, באתר The Daily Tar Heel‏, 24 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  2. ^ Helms takes aim at court, מתוך העיתון The News and Observer‏, 2 בדצמבר 2000 (באנגלית)
  3. ^ 2023 Annual Award Recipients Announced for Exceptional Service to the Attorney General Community, באתר האיגוד הלאומי של התובעים הכלליים, 6 בדצמבר 2023 (באנגלית)
  4. ^ צ'לסי דונובן, Attorney General announces Survivor Act; $6 million to combat rape test kit backlog, באתר WECT‏, 29 בינואר 2019 (באנגלית)
  5. ^ Rape Kit Test Leads to Arrest of 71-Year-Old Man in 1993 Assault, באתר WFMY‏, 18 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  6. ^ N.C. among four states that reach $48B settlement framework with drug companies over opioid epidemic, באתר WECT‏, 21 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  7. ^ North Carolina Recognized for Efforts to Combat the Opioid Crisis and Save Lives - NCDOJ, באתר מחלקת המשפטים של קרוליינה הצפונית, 28 ביוני 2023 (באנגלית)
  8. ^ ג'וליה פרננדז, N.C. sued Juul over its impact on the meteoric rise of youth vaping. How is the state spending $40M in settlement money?, באתר North Carolina Health News‏, 12 במרץ 2024 (באנגלית)
  9. ^ אלנה שניידר, North Carolina AG Josh Stein launches bid for governor, באתר פוליטיקו, 18 בינואר 2023 (באנגלית)
  10. ^ המועמד הרפובליקני לתפקיד המושל בצפון קרוליינה: מכחיש השואה מארק רובינסון, באתר ynet, 6 במרץ 2024
  11. ^ אתר למנויים בלבד בן סמואלס, המועמד הרפובליקאי למושל צפון קרוליינה: תומך טראמפ, מכחיש שואה ומתנגד להפלות, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
  12. ^ סוכנויות הידיעות, "נאצי שחור": הסקנדל שמאיים על סיכויי טראמפ במדינה הרפובליקנית, באתר ynet, 21 בספטמבר 2024
  13. ^ ג'סיקה טיילור, After New Damaging Robinson Revelations, North Carolina Governor Shifts to Likely Democrat, באתר The Cook Political Report‏, 20 בספטמבר 2024 (באנגלית)