ג'ורו דאניצ'יץ'
 | |
| לידה |
4 באפריל 1825 נובי סאד, חבל באצ'קה, ממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית - כיום בוויבודינה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1882 (בגיל 57) זגרב, ממלכת קרואטיה וסלבוניה, בממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בקרואטיה |
| מדינה |
סרביה |
| מקום קבורה |
בית הקברות החדש של בלגרד |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת בלגרד |
  | |
ג'ורו דאניצ'יץ', או ג'וּרה דאניצ'יץ', שמו בלידה: ג'ורג'ה פופוביץ' (בסרבית קירילית: Ђурa Даничић` באלפבית לטיני: Đuro Daničić או Đura Daničić; 4 באפריל 1825, נובי סאד – 17 בנובמבר 1882, זאגרב) היה בלשן, פילולוג, מתרגם, היסטוריון ומילונאי סרבי, ממגני גישתו של ווק קרג'יץ' בחקר השפה הסרבו-קרואטית.. נמנה עם סגל "הליצאום של נסיכות סרביה" שהיווה את הגרעין להקמת אוניברסיטת בלגרד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1825 בנובי סאד, בחבל וויבודינה, בשם ג'ורג'ה פופוביץ', כבן הרביעי של כומר אורתודוקסי בשם יובאן פופוביץ' ושל אשתו אנה. התייתם מאביו בשנת 1838 ואמו השקיעה מאמצים רבים כדי לשלוח אותו לבתי הספר. אחרי לימודים בנובי סאד - בגימנסיה הפרבוסלבית (1841-1835) ובתיכון האוונגלי בברטיסלבה (פוז'ון) (1844-1841), בה היה תלמידו של פילולוג הסלובקי ליודוביט שטור[1]. למד אחר כך משפטים בפשט ובאוניברסיטת וינה. בווינה הצטרף לחוג מעריציו הצעירים של ווק קרג'יץ' ועזב את האידאולוגיה הפאנסלאביסטית של שטור לטובת טיפוח השפה הסרבית והכתיב שלה. התחיל לפרסם החל משנת 1845 בשם העט ג'ורו דאניצ'יץ'. זה היה שמו של אחד הפיראטים אוסקוקים מסן שהוזכר בשירה העממית הקרואטית. הוא עזב את לימודי המשפטים והלך לשמוע את הרצאות המלומד הסלובני פראנץ מיקלושיץ' בנושא השפות הסלאביות. בהשפעתם של ווק קרג'יץ' ושל מיקלושיץ' התעמק בחקר הפילולוגיה הסלאבית[1]. עד שנת 1852 סייע לקרג'יץ בעריכת המילון של השפה הסרבית.
פעילותו המדעית והחינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך הפך למורה לשפה הסרבית של הנסיכה יוליה הוניאדי, ארוסתו של הנסיך מיכאילו אוברנוביץ' שפרש עליו את חסותו. בשנת 1856 התמנה למנהל ספריית העם בבלגרד ונבחר למזכיר של החברה הספרותית הסרבית. ב-1859 התמנה לפרופסור ב"ליצאום של בלגרד" ("בית הספר הגבוה" 'Velika škola'). בשנת 1866 הוזמן לזגרב כדי לשמש מזכיר כללי של האקדמיה היוגוסלבית למדעים ולאמנויות. החל משנת 1873 התמנה כפרופסור בבתי הספר הגבוהים של בלגרד (Hautes Écoles) שקמו על יסוד הליצאום והפכו לימים לאוניברסיטת בלגרד. ב-1877 חזר לזגרב, בשטח אוסטרו-הונגריה, ומילא תפקיד מפתח בעריכת מילון האקדמיה היוגוסלבית לשפה הסרבו-קרואטית. דאניצ'יץ' ערך תרגום של התנ"ך לסרבית, לרוב על בסיס טקסטים בגרמנית, ואחר כך בשנת 1847 סייע לווק קרג'יץ בתרגום של הברית החדשה. אחרי רוויזיה, שני התרגומים משמשים עד היום את הכנסייה האורתודוקסית הסרבית. ב-1847 פרסם דאניצ'יץ' את המסה הפולמוסית "המלחמה על השפה והכתיב הסרביים" שבו התנגד לרעיונות של מילוש סווטיץ', בשמו האמיתי יובאן חאג'יץ', יריבו העיקרי של קרג'יץ',, ותמך בכתיב הפונמי של קרג'יץ'. באמצעות ספרים בתחום הבלשנות ביסס דאניצ'יץ' את הרקע התאורטי של המונחים של קרג'יץ'. דאניצ'יץ חקר את הספרות הסרבית הקדומה ועריכותיו בכתבי היד הקדומים הן עדיין בשימוש: למשל, Žitije Sv. Save - ההגיורגרפיה של סאבה הקדוש מאת תאודוסוס (1860), Žitija Sv. Simeona i Sv. Save - ה"הגיוגרפיות של סימאון הקדוש ושל סאבה הקדוש" מאת דומנטיאן (1865), האוונגליונים ממנזר ניקולאי הקדוש Nikoljsko jevanđelje (1864), "חיי המלכים והארכיבישופים הסרבים" - Životi kraljeva i arhiepiskopa srpskih (1866), פרסם בעיתונות המקצועית ספרות אפוקריפית עממית, כמו כך את יצירות נלשקוביץ' ודמיטרוביץ' ואוסף פתגמים סרבים (1871). ב-1850 נמנה דאניצ'יץ' עם חותמי הסכם וינה לגבי איחוד השפה הסרבית-קרואטית. החותמים האחרים היו מצד הסרבים, ווק קרג'יץ', מצד הקרואטים - איוואן מז'ורניץ', דימיטריה דמטר, סטייפן פיאקוביץ', איוואן קוקולייביץ' ווינקו פאצל, וסלובני אחד - פראנץ מיקלושיץ'.
דאניצ'יץ' אימץ את האידאולוגיה הפאן-יוגוסלבית של התנועה האילירית. כתביו כונו ""קרואטים או סרבים" כשפורסמו בזאגרב ו"סרבים או קרואטים" כשפורסמו בבלגרד. בשנת 1866 נבחר לאקדמיה היוגוסלבית למדעים ואמנויות בזאגרב. הוא השתתף בעריכת המילון של האקדמיה הזאת לשפה הסרבית-קרואטית. הוא מילא תפקיד מפתח בהנחת יסודות הפילולוגיה, הדקדוק, המילונאות ההיסטורית והדיאלקטולוגיה של השפה הסרבית, בהשראת עקרונותיו של ווק קרג'יץ'. מותו בשנת 1882 גרם להפסקת עבודתו זו והוא הובא לקבורה בבית הקברות מרקו הקדוש בבלגרד, אחר כך כעבור מספר שנים הועבר קברו לבית הקברות החדש.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין 4 אחיו ידועים שמותיהם של שניים:מילוש פופוביץ', עורך העיתונים "Srpske novine" ו -"Vidovdan", ווסיליה פופוביץ'.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1863 - חבר בהתכתבות של האקדמיה הרוסית למדעים בסנט פטרבורג
- 1866 - נבחר כחבר באקדמיה למדעים בזאגרב
- נכלל על ידי האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות בין 100 הסרבים החשובים ביותר.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rat za srpski jezik i pravopis (בודה 1847) (המלחמה על השפה והכתיב הסרבי)
- Mala srpska gramatika. (דקדוק סרבי קצר) וינה 1850; הוצאת זאגנר, מינכן, 1983.
- Srpska sintaksa -1858 (תחביר סרבי)
- Oblici srpskoga jezika - 1863.(המורפמות של השפה הסרבית)
- Istorija oblika srpskoga ili hrvatskoga jezika do svršetka XVII vijeka. בלגרד 1874; הוצאת זאגנר, מינכן, 1981.
(תולדות המורפמות בשפה הסרבית או הקרואטית עד שלהי המאה ה-17)
- 1876 - יסודות השפה הסרבית או הקרואטית
- 1877 - שורשים בשפה הקרואטית או הסרבית
- 1882-1880 - מילון קרואטי או סרבי. כרך א' (A-češula)
- הטעמות בסרבית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
- ג'ורו דאניצ'יץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בלקסיקון הביוגרפי הקרואטי - ערך מאת יורה שוניה- 1993
המפעל הלקסיקוגרפי מירוסלב קרלז'ה