לדלג לתוכן

ג'ורג' פטון (עורך דין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' פטון
George Smith Patton
לידה 30 בספטמבר 1856
צ'ארלסטון, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביוני 1927 (בגיל 70)
סן מרינו, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכון הצבאי וירג'יניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד mayor of a place in California עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ruth Wilson (1884–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' סמית' פטון (באנגלית: George Smith Patton;‏ 30 בספטמבר 1856 – 10 ביוני 1927) היה עורך דין, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי ששימש כפרקליט המחוזי של מחוז לוס אנג'לס וראש העיר הראשון של סן מרינו, קליפורניה.

פטון היה בנם של סוזן תורנטון גלסל וג'ורג' ס. פטון האב, קולונל בצבא הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. אמו עברה לקליפורניה לאחר שאביו נהרג במהלך המלחמה, ופטון התחנך בלוס אנג'לס. הוא חזר לווירג'יניה כדי ללמוד במכון הצבאי של וירג'יניה, שם סיים את לימודיו ב-1877. לאחר שלמד משפטים במשרד של דודו, הוא התקבל ללשכת עורכי הדין ועסק בכך בלוס אנג'לס. הוא כיהן במשרדים מקומיים כולל חבר מועצת בית הספר. הוא נבחר לתובע המחוזי ב-1887.

פטון התחתן עם בתו של בנג'מין דייוויס וילסון, אחד האנשים העשירים בקליפורניה, ועבר עם משפחתו לאחוזת סן גבריאל בשם לייק ויניארד. הוא היה פעיל בפוליטיקה בתור דמוקרטי ועשה מרוצים לא מוצלחים לקונגרס בשנים 1894 ו-1896. כאשר סן מרינו התאגדה כעיר נפרדת מסן גבריאל, הוא נבחר לראש העיר הראשון של סן מרינו, תפקיד שמילא בין השנים 1913 עד 1922 ו-1922 עד 1924. ב-1916 הוא היה המועמד הדמוקרטי לסנאט האמריקאי.

כידיד ותיק של הנרי א. הנטינגטון, בשנת 1902 הפך פטון למנהל בחברת פיתוח הנדל"ן של הנטינגטון, ומילא תפקיד מרכזי בפיתוח עמק סן גבריאל ואזורים אחרים בדרום קליפורניה. הוא מת בסן מרינו ב-1927, ונקבר בבית הקברות סן גבריאל בסן גבריאל. פטון היה אב לשני ילדים, כולל הגנרל ג'ורג' ס. פטון.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטון נולד בשם ג'ורג' ויליאם פטון בצ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית (אז וירג'יניה) ב-30 בספטמבר 1856.[1] הוריו של פטון היו ג'ורג' ס. פטון האב וסוזן תורנטון גלסל.[2] [3]

אביו של פטון שירת בצבא הקונפדרציה והגיע לדרגת קולונל כמפקד רגימנט הרגלים ה-22 של וירג'יניה. [4] לפי כמה דיווחים, הוא הומלץ לדרגת בריגדיר גנרל, אך נהרג בקרב אופקון (הקרב השלישי על וינצ'סטר) לפני שקודם בפועל. [5] אחיו וולר ט. פטון, דודו של פטון, היה לוטננט קולונל בצבא הקונפדרציה, ופיקד על רגימנט הרגלים ה-7 של וירג'יניה עד שנפצע בקרב גטיסברג ומת מספר שבועות לאחר מכן. [6] [7]

אמו של פטון עברה לקליפורניה עם ארבעת ילדיה ב-1866 כדי לגור ליד אחיה, אנדרו גלסל, ולאחר מכן היא נישאה ליו סמית', שותפו של גלסל במשרד עורכי הדין Glassell & Smith.[8] פטון גדל ללכת בדרכו של אביו[1] ובשנת 1868, הוא בחר לשנות את שמו האמצעי מוויליאם לסמית', שמו האמצעי של אביו.[2]

חינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטון התחנך בבתי הספר הציבוריים של לוס אנג'לס.[8] בשנת 1873, הוא חזר לווירג'יניה כדי להתחיל ללמוד במכון הצבאי של וירג'יניה, תוך ניצול מלגה שהוצעה לבניהם של קציני הקונפדרציה שמתו בשירות.[1] הוא סיים את לימודיו ב-1877, והיה חבר באחוות ביתא תטא פי ובמעמד הוולדיקטור.[1]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטון התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1880 ועסק בלוס אנג'לס כחבר במשרד עורכי הדין של משפחתו, שכעת שונה ונקרא על שם גלסל, סמית' ופטון.[8] לפי כמה מקורות, הוא שימש כפרקליט העירייה הראשון של פסדינה,[2]

ב-1882, פטון נבחר למושב במועצת החינוך של לוס אנג'לס והוא שימש כמזכיר המועצה. פטון גם הפך פעיל במשמר הלאומי של קליפורניה, ומונה למפקח של הבריגדה הראשונה בדרגת מייג'ור.

בינואר 1887, הוא הפך לתובע המחוזי של מחוז לוס אנג'לס והוא שירת עד שהתפטר באפריל 1887 בגלל בריאות לקויה. [9] [10]

משפחת פטון עברה מאוחר יותר ללייק ויניארד, אחוזה גדולה בסן גבריאל, קליפורניה, שם גידלו תפוזים, הפעילו יקב וגידלו יבולים אחרים.

בשנת 1894, פטון היה המועמד הדמוקרטי לבית הנבחרים של ארצות הברית מהמחוז השישי של קליפורניה והפסיד לרפובליקני ג'יימס מקלקלאן. [11] [12] ב-1896 הוא היה מועמד למועמדות הדמוקרטית במחוז השישי. לאחר שהוא ומועמד אחר היו שווים בכמה קלפיות, שניהם פרשו לטובת בחירת פשרה, הארי וו. פטון (ללא קשר).

פטון היה חבר ותיק ושכן של איש העסקים הנרי א. הנטינגטון.[13] החל משנת 1902, פטון עבד כמנהל בחברת פיתוח הנדל"ן של הנטינגטון, שהייתה אחראית על בנייה והתיישבות בחלק גדול מעמק סן גבריאל, והשתרעה ברחבי דרום קליפורניה.[13]

בשנת 1913 התאגדה העיר סן מרינו בנפרד מסן גבריאל, ופטון נבחר לראש העיר הראשון של סן מרינו.[14] הוא שירת מאפריל 1913 עד אפריל 1922, ושוב מאוקטובר 1922 עד אוגוסט 1924.[14]

פאטון היה המועמד הדמוקרטי לסנאט האמריקאי ב-1916 מקליפורניה.[15] בהתמודדות כשמרן המתנגד לזכויות הבחירה לנשים ולרפורמות אחרות, הפסיד פטון ב-7 בנובמבר 1916 בבחירות הכלליות למושל היירם ג'ונסון, רפובליקני פרוגרסיבי. [16] [17] [18] [19]

משפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אן וילסון "ניטה" פטון, בתו של ג'ורג' ס. פטון

בשנת 1884, פטון התחתן עם רות וילסון, בתו של בנג'מין דייוויס וילסון, בעל קרקעות, איש עסקים ופוליטיקאי בולט, ומרגרט (הרפורד) וילסון.[8] נולדו להם שני ילדים, גנרל ג'ורג' ס. פטון ואן וילסון "ניטה" פטון (1887–1971).[8]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביוני 1927, מת פטון בביתו לייק ויניארד בסן מרינו. [20] הוא נקבר בבית הקברות סן גבריאל בסן גבריאל, קליפורניה. [21]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' פטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Glenn, Justin (2014). The Washingtons: A Family History. Vol. 5 (Part One). El Dorado Hills, CA: Savas Publishing. pp. 326–327. ISBN 978-1-940669-30-4.
  2. ^ 1 2 3 "George S. Patton". joincalifornia.com. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ John Steven McGroarty, Los Angeles from the Mountains to the Sea, Volume 2, pages 391-392
  4. ^ Earle Rice, George S. Patton, 2009, page 24
  5. ^ Terry Lowry, 22nd Virginia Infantry, 1988, page 75
  6. ^ Michael Keane, Patton: Blood, Guts, and Prayer, 2012, page 84
  7. ^ The Virginia Magazine of History and Biography, Notes and Queries, Volume 27, January 1919, page 75
  8. ^ 1 2 3 4 5 Spalding, William A. (1931). History and Reminiscences, Los Angeles City and County. Vol. III. Los Angeles, CA: J. R. Finnell & Sons. pp. 203–204 – via HathiTrust.
  9. ^ "Los Angeles County District Attorney's Office: George S. Patton (1886-1887)". da.co.la.ca.us. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2019. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Los Angeles County District Attorney's Office". da.lacounty.gov. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "November 6, 1894 General Election". 6 בנובמבר 1894. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Minneapolis Journal, The Journal Almanac and Political Handbook for 1896, 1896, page 354
  13. ^ 1 2 William B. Friedricks, Henry E. Huntington and the Creation of Southern California, 1992, pages 58-59
  14. ^ 1 2 "San Marino". sanmarinohistoricalsociety.irg. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "George S. Patton: candidate for U.S. Senate". Berkeley Daily Gazette. (California). (advertisement). 21 באוקטובר 1916. p. 4. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "November 7, 1916 General Election". joincalifornia.com. 6 בנובמבר 1916. נבדק ב-16 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Alden Hatch, General George Patton: Old Blood and Guts, 2006, page 63
  18. ^ Dodd, Mead and Company (New York), The New International Year Book, 1917, page 108
  19. ^ Charles D. Willard, California Outlook magazine, Woman's Inherent Right to the Ballot: An Answer to George S. Patton's Argument Against Equal Suffrage, October 7, 1911, page 7
  20. ^ Nellie Van de Grift Sanchez, California and Californians, Volume 4, 1930, page 302
  21. ^ San Gabriel Cemetery Association, Burial Record, George Smith Patton (1856-1927) (אורכב 19.07.2014 בארכיון Wayback Machine), retrieved July 1, 2014
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ורג%27_פטון_(עורך_דין)&oldid=39532136"