ג'ורג' טלבוט, הרוזן הרביעי משרוסברי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| לידה |
1468 שרופשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1538 (בגיל 70 בערך) דרבישייר, ממלכת אנגליה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
קתדרלת שפילד |
| בן או בת זוג |
Anne Hastings, Countess of Shrewsbury (1481–1520) Elizabeth Walden (1512–?) |
| פרסים והוקרה | |
|
מסדר הבירית | |
  | |
ג'ורג' טלבוט, הרוזן הרביעי משרוסברי ומווטרפורד, ברון פרניוול התשיעי (באנגלית: George Talbot; בערך 1468 – 26 ביולי 1538), אביר מסדר הבירית ואציל אנגלי. בנם של ג'ון טלבוט, הרוזן השלישי משרוסברי ושל קתרין סטאפורד.
ב-1475 מונה לאביר במסדר האמבט. ב-1484 השתתף בטקס קבלת השגרירים הסקוטיים. בטקס המלכתו של הנרי השביעי ב-1485 הוא נשא את חרב הרחמים, ונשא באותו תפקיד גם בטקס ההמלכה של הנרי השמיני ב-1509. במאי 1487 שימש כקפטן בכוחותיו של הנרי השביעי, ולחם עבורו בקרב סטוק. ב-1488 מונה לאביר במסדר הבירית. ב-1489, טלבוט היה לסנדקה הראשון של בתו של הנרי השביעי, נסיכת אנגליה שזה נולדה, מרגרט טיודור. ביולי 1490 עמד בראש כוח של כ-8,000 חיילים שמטרתו הייתה להגן על ברטאן מפני שארל החמישי, מלך צרפת. ב-1492 ליווה את הנרי השביעי לבולון סר מר. מאוחר יותר שירת גם בקאלה.
הוא שימש כראשון הלורדים (Lord High Steward of Ireland) מ-1473 ועד מותו ב-1538, וכלורד העוצר (Lord Steward) מ-1509 ועד מותו. בנוסף שימש כאיש אוצר בכיר. מאוחר יותר מונה לשגריר ונשלח, יחד עם רוזן סארי לאפיפיור יוליוס השני, במטרה לכרות עמו ברית נגד צרפת. שנה מאוחר יותר נשלח למשימה דומה, הפעם אצל פרננדו השני, מלך אראגון. לאחר מכן ביצע מספר תפקידים צבאיים נוספים.
ב-1522 מונה לעוצר של אדמותיה של דוכסות בקינגהאם, לאחר שהאחרון בתפקיד, אדוארד השלישי הוצא להורג. באותה שנה נשלח לגבול סקוטלנד על מנת לעמוד מול ג'ון סטיוארט, דוכס אולבני, אך בריאותו התרופפה והוא הוחלף. בזמן שביטול הנישואין של הנרי השמיני וקתרין מאראגון עמד על הפרק, הוא עמד לצד המלך ותמך בביטולם. הוא אף נתן עדות בזמן משפטה של המלכה, וחתם על מכתב שנשלח בעניין לאפיפיור. ב-1530 אירח את הקרדינל תומאס וולסי באחוזת שפילד שבנה ב-1516, בדרכו של האחרון למשפטו באשמת בגידה. לאחר פירוק המנזרים טלבוט קיבל לידיו רכוש רב ואדמות רחבות.
טלבוט נפטר ב-26 ביולי 1538 כשהיה בן 70, באחוזתו שבווינגפילד, דרבישייר. הוא נקבר במקום שבו נמצאת כיום קתדרלת שפילד, ובעבר נמצאה שם כנסיית סנט פיטר וסנט פול. אנדרטה לזכרו ולזכר שתי נשותיו עדיין עומדת שם.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הורי אמו של טלבוט היו האמפרי סטאפורד, הדוכס הראשון מבאקינגהאם ואן נוויל. אן הייתה בתו של רלף נוויל, הרוזן הראשון מווסטמורלנד ושל ג'ואן בופור, הרוזנת מווסטמורלנד. הוא נישא לאן הייסטינגס, בתו של ויליאם הייסטינגס, הברון הראשון מהייסטינגס ושל קתרין נוויל. הוריה של קתרין נוויל היו ריצ'רד נוויל, הרוזן החמישי מסולסברי ואליס נוויל, הרוזנת החמישית מסולסברי. לשניים היו 11 ילדים: מרי טלבוט (נפטרה ב-16 באפריל 1572), שנישאה להנרי פרסי, הרוזן השישי מנורת'מברלנד, פרנסיס טלבוט, הרוזן החמישי משרוסברי (בערך 1500 - 1560), מרגרט טלבוט (נפטרה לפני 1516), שנישאה להנרי קליפורד, הרוזן הראשון מקאמברלנד, אליזבת טלבוט (בערך 1507 - 1552), שנישאה לויליאם דאקרה, הברון השלישי מדאקרה, דורותי טלבוט, ריצ'רד טלבוט, הנרי טלבוט, ג'ון טלבוט, ג'ון טלבוט, ויליאם טלבוט ולוסי טלבוט.
לאחר שאשתו אן נפטרה ב-1520, הוא נשא לאישה את אליזבת וולדן, בתו של סר ריצ'רד וולדן. לשניים נולדה ילדה אחת - אן צ'טווינד-טלבוט (18 במרץ 1523 - 18 ביולי 1588). אן נישאה לראשונה לפיטר קומפטון (שנפטר ב-30 בינואר 1544), ולהם היה ילד אחד: הנרי קומפטון, הברון הראשון מקומפטון; ובשנית לויליאם הרברט, הרוזן הראשון מפמברוק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|