ג'ונקו טביי
 | |
| ג'ונקו טביי בטיפוס על הר בטג'יקיסטן, 1985 | |
| לידה |
22 בספטמבר 1939 Miharu, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 2016 (בגיל 77) Kawagoe, יפן |
| מדינה |
האימפריה היפנית, יפן |
| ידועה בשל | מטפסת הרים פורצת דרך |
| השכלה |
|
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ג'ונקו טביי (ביפנית: 田部井 淳子; באנגלית: Junko Tabei, נולדה בשם "Ishibashi Junko"; 22 בספטמבר 1939 – 20 באוקטובר 2016) הייתה מטפסת הרים יפנית. היא הייתה האישה הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט בין נפאל לבין סין, והאישה הראשונה שכבשה את כל שבע הפסגות בטיפוס על ההרים הגבוהים ביותר בכל יבשת.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישיבשי ג'ונקו נולדה במיהארו, פוקושימה, שביפן, הבת החמישית במשפחה בת 7 ילדים. אף על פי שנחשבה לילדה חלשה ושברירית, החלה כבר בגיל 10 לטפס על הרים בטיול להר נאסו.[2] משפחתה לא הייתה יכולה לממן תחביב כה יקר, לכן טביי לא הייתה יכולה להמשיך ולטפס על הרים וטיפסה רק על מעט הרים בשנות לימודיה.
בין השנים 1958–1962 למדה ספרות אנגלית וחינוך באוניברסיטת שוֹוַה לנשים, שם גם הצטרפה למועדון טיפוס ההרים. כסטודנטית פגשה קבוצה של סטודנטים שהיו במועדון טיפוס הרים אלפיני, אליו קיוותה להצטרף. לאחר סיום לימודיה בשנת 1969, ייסדה טביי את מועדון הטיפוס לנשים הראשון ביפן. סיסמת המועדון הייתה (בתרגום חופשי) "בואו נצא למשלחות טיפוס ברחבי העולם בעצמנו!". לימים, טביי ציינה שייסדה את המועדון בעקבות היחס הרע שספגה מגברים מטפסים במועדונים אחרים. גברים מסוימים סירבו לטפס איתה במשלחת, ואחרים חשבו שהיא רק מנסה למצוא חתן.[3] בשנים אלו היא טיפסה על הרים כגון הר פוג'י ביפן והר מטרהורן באלפים השווייצרים. בשנת 1972 זכתה להכרה ביפן כמטפסת הרים.
המשלחת לאוורסט בשנת 1975
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון המטפסות של טביי כלל גם קבוצה שהתכוננה לטיפוס על פסגת האוורסט (JWEE – באנגלית Japanese Women's Everest Expedition), שהונהגה על ידי אייקו היסאנו. בקבוצה היו חברות 15 נשים, רובן בעלות משרות כגון מורות, מתכנתת ויועצת נוער. שתיים מהן, בהן טביי עצמה, היו אמהות. אחרי טיפוס מוצלח על פסגת אנאפורנה 3 בנפאל ב-19 במאי 1970, החליטו טביי והיסאנו לכבוש את פסגת האוורסט. טביי התאמצה למצוא מממנים למשלחת, אף על פי שנתקלה שוב ושוב בתגובה שנשים צריכות לשבת בבית ולגדל ילדים. בסופו של דבר הצליחה לקבל מימון מהעיתון היפני יומיורי שימבון ומתחנת הטלוויזיה ניפון TV. למרות המימון, כל אחת מחברות הקבוצה נאלצה לשלם סכום המשתווה כמעט למשכורת ממוצעת ביפן. על מנת לחסוך בעלויות, הן תפרו לעצמן אביזרים מריפודים משומשים של מכוניות. הן אף תפרו לעצמן שקי שינה, ותלמידים של המורות במשלחת אספו בשבילן צנצנות ריבה.
לאחר תקופה ארוכה של אימונים מפרכים, המשלחת יצאה לדרך בתחילת 1975. הן התחילו בקטמנדו, ובחרו באותו המסלול לפסגה בו השתמשו אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי בשנת 1953. בתחילת חודש מאי, המשלחת חנתה בגובה 6,300 מטרים, כאשר מפולת שלגים הכתה במחנה שהקימו. המשלחת והמדריכים המקומיים נקברו בשלג. טביי איבדה את הכרתה למשך כשש דקות, עד שהמדריך המקומי חילץ אותה. ב-16 במאי 1975, טביי הגיעה לפסגה והייתה האישה הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט.
היותה האישה הראשונה בפסגה גררה התעניינות רבה בטביי. היא קיבלה פניות ממלך נפאל ומממשלת יפן, צולמה מיני-סדרה בטלוויזיה היפנית על המשלחת, וטביי תרה את יפן עם הרצאות והופעות. עם זאת, התהילה גרמה לה לאי נוחות.
טיפוסים מאוחרים יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]טביי המשיכה לטפס על פסגות ברחבי העולם. בשנים 1990–1991 הגיעה לפסגת הר וינסון, ההר הגבוה ביותר באנטארקטיקה. ב-28 ביוני 1992 טיפסה לפסגת פונצ'אק ג'איה, ההר הגבוה ביותר באינדונזיה. בכך השלימה את מסע שבע הפסגות.
בנוסף לטיפוס, הייתה טביי פעילה בתחום איכות הסביבה. בשנת 2000 השלימה לימודים מתקדמים בתחום בפגיעה האקולוגית שגורמים מטפסים המשאירים זבל על הר האוורסט. היא הייתה המנהלת של הקרן היפנית לשימור הרים. אחד הפרויקטים שקידמה היה פרויקט לאיסוף ושריפה של אשפה שהשאירו מטפסי הרים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 אובחנה כחולת סרטן, אך המשיכה בפעילותה. היא מתה בשנת 2016.
טביי הייתה נשואה למסנובו טביי, מטפס הרים יפני אותו הכירה בשנת 1965. לזוג נולדו בת ובן.
ב-22 בספטמבר 2019 יצרה חברת גוגל דודל מיוחד לזכרה, ביום הולדתה ה-80. לציור נוספה סיסמת מוטיבציה שהיא השתמשה בה רבות: "אל תוותר, תמשיך במסע שלך".[4][5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ונקו טביי (ביפנית)- סטטיסטיקות מטפסי שבע הפסגות
- גוגל-דודל לכבוד יום הולדתה ה-80
- ציור שלה באתר מטפסי האוורסט האגדיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robert Horn, No Mountain Too High For Her, ספורטס אילוסטרייטד כפי שאורכב בארכיון האינטרנט, 29 באפריל 1996 (באנגלית)
- ^ "Junko Tabei, first woman to conquer Everest, complete 'Seven Summits,' dies at 77". The Japan Times Online (באנגלית אמריקאית). 2016-10-22. ISSN 0447-5763. נבדק ב-2019-09-22.
- ^ Bill Chappell, Japanese Climber Junko Tabei, First Woman To Conquer Mount Everest, Dies At 77, NPR.org, 22 באוקטובר 2016 (באנגלית)
- ^ "Junko Tabei's 80th Birthday". Google.com. 22 בספטמבר 2019. נבדק ב-22 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baynes, Chris (22 בספטמבר 2019). "Junko Tabei: Google Doodle celebrates first woman to reach summit of Mount Everest". Independent UK. נבדק ב-22 בספטמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה)
| בקרת זהויות |
|
|---|