ג'ון רובינסון (מושל ורמונט)
 | |||||
| לידה |
10 בנובמבר 1804 בנינגטון, ורמונט, ארצות הברית .svg){kind=small}  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1860 (בגיל 55) צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה |
Old Bennington Cemetery | ||||
| השכלה |
ויליאמס קולג' | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
  | |||||
ג'ון סטניפורד רובינסון (באנגלית: John Staniford Robinson; 10 בנובמבר 1804 – 25 באפריל 1860) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. הוא בולט ביותר בשירותו כמושל ה-22 של ורמונט, בשנים 1853–1854.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינסון נולד בבנינגטון, ורמונט, והיה בנם של נתן רובינסון וג'רושה סטניפורד.[2] המושל והסנאטור של ארצות הברית מוזס רובינסון היה סבו, והסנאטור ג'ונתן רובינסון ויו"ר בית הנבחרים של ורמונט סמואל רובינסון היו דודיו הגדולים.[3] הוא סיים את לימודיו ב-1824 בוויליאמס קולג', למד משפטים ועבר את הלשכה ב-1827. באוקטובר 1847 נישא לגברת ג'ולייט סטניפורד רובינסון, אלמנתו של ויליאם רובינסון. לא היו להם ילדים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינסון פתח משרד עורכי דין משלו בבנינגטון והמשיך לעסוק בכך עד מותו. הוא כיהן בתפקידים מקומיים כולל שופט השלום, והיה חבר בבית הנבחרים של ורמונט בין השנים 1832–1833 ובסנאט של ורמונט בין השנים 1838–1840. השאיפות הפוליטיות של רובינסון סוכלו על ידי התפצלות המפלגה הדמוקרטית על רקע עבדות. לאחר 1848, המפלגה הדמוקרטית של ורמונט התפצלה בין הדמוקרטים הרגילים והדמוקרטים נגד העבדות, שהצטרפו לאנשי ויגים וחירות נגד העבדות כדי להקים את מפלגת האדמה החופשית. רובינסון היה המועמד הקבוע של הדמוקרטים למושל ב-1851, כאשר סיים במקום השלישי אחרי המועמדים הוויגים ומפלגת האדמה החופשית. ב-1852 הוא מונה שוב על ידי הדמוקרטים וסיים שני; אף מועמד לא קיבל רוב מהקולות, והבחירות עברו לאספה הכללית של ורמונט, שבחרה בארסטוס פיירבנקס.[4] הוא הגיע למקום השני בבחירות של 1853, אך שוב אף מועמד לא קיבל רוב. לאחר מספר הצבעות לא מוצלחות במהלך חודש אוקטובר, בית המחוקקים בחר ברובינסון על פני פיירבנקס, לאחר שמספר מחוקקים של מפלגת האדמה החופשית שתמכו בלורנס בריינרד העבירו את תמיכתם לרובינסון. הוא כיהן בין השנים 1853–1854, ובכך היה המושל הדמוקרטי הראשון של ורמונט ונשאר הדמוקרט היחיד שנבחר לתפקיד המושל במשך 110 השנים הבאות.[5] רצף הניצחונות הרפובליקני הסתיים כאשר הדמוקרט פיליפ ה. הוף זכה בתפקיד המושל ב-1962.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 באפריל 1860, בזמן שרובינסון כיהן כיו"ר משלחת ורמונט לוועידה הלאומית הדמוקרטית בצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, הוא מת מאפופלקס (שבץ). הוא נקבר בבית הקברות אולד בנינגטון בבנינגטון, ורמונט.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון רובינסון, באתר National Governors Association
- ג'ון רובינסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "John S. Robinson". National Governors Association. נבדק ב-9 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Person Record, John S. Robinson". bennington.pastperfectonline.com/. Bennington, VT: Bennington Museum. נבדק ב-31 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Robinson, Jane Bancroft (1903). A Historical Sketch of the Robinson Family of the Line of Ebenezer Robinson. Detroit, MI: Speaker Printing Company. pp. 28–30.
- ^ "General Election Results - Governor - 1852". Office of the Vermont Secretary of State. נבדק ב-31 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "John S. Robinson". List of Governors, Vermont History & Genealogy. 23 בדצמבר 2006. נבדק ב-9 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "John S. Robinson". The Political Graveyard. נבדק ב-9 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)