ג'ון ראטלדג' הבן
לידה |
1766 צ'ארלס טאון, פרובינציית קרוליינה הדרומית, אמריקה הבריטית | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בספטמבר 1819 (בגיל 53 בערך) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||
מקום קבורה | St. Peter's Churchyard | ||||||||||
מפלגה | המפלגה הפדרליסטית | ||||||||||
בן או בת זוג | Sarah Motte Smith | ||||||||||
| |||||||||||
ג'ון ראטלדג' הבן (באנגלית: John Rutledge Jr.; 1766 – 1 בספטמבר 1819) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראטלדג' נולד בשנת 1766 בצ'ארלס טאון בפרובינציית קרוליינה הדרומית, והיה בנו של ג'ון ראטלדג', שהיה נשיא קרוליינה הדרומית, מושל קרוליינה הדרומית, חבר הקונגרס הקונטיננטלי, מסדר ועידת פילדלפיה של חוקת ארצות הברית, ושופט של בית המשפט העליון של ארצות הברית, ואחיינו של אדוארד ראטלדג', חבר נוסף של הקונגרס הקונטיננטלי מקרוליינה הדרומית. ג'ון הצעיר קיבל הדרכה פרטית וגם למד בבית ספר בצ'ארלסטון ובפילדלפיה. הוא למד משפטים עם אביו, התקבל ללשכת עורכי הדין בסביבות 1787 ועסק בעריכת דין בצ'ארלסטון; הוא גם היה בעל מטעים. מ-1794 עד 1797, הוא היה חבר בבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית. הוא נכשל בניסיונו להיבחר ב-1794 לקונגרס הרביעי, אולם נבחר כפדרליסט לקונגרסים החמישי, השישי והשביעי, וכיהן מ-4 במרץ 1797 עד 3 במרץ 1803. הוא נכשל בניסיונו להיבחר לקונגרס ה-13, ופיקד על פלוגה של הרגימנט ה-28, מיליציית קרוליינה הדרומית, ב-1799. בשנת 1801, הוא היה מועמד המפלגה הפדרליסטית בבחירות מיוחדות לסנאט של ארצות הברית, אך הפסיד לתומאס סאמטר. [1] הוא הועלה לדרגת מייג'ור ובשנת 1804 קיבל את הפיקוד על הגדוד ושימש כמפקדו במלחמת 1812. הוא פיקד על הבריגדה השביעית משנת 1816 ועד מותו ב-1 בספטמבר 1819 בפילדלפיה, פנסילבניה.
ב-26 בדצמבר 1792 הוא נישא לשרה מוטה סמית', בתו של הכומר רוברט סמית' (1732–1801). יחד נולדו להם שבעה ילדים. בשנת 1804 הוא תפס את אשתו ברומן אסור עם ד"ר הוראס סנטר. הוא פצע אנושות את ד"ר סנטר בדו-קרב. הוא ושרה מוטה חתמו על מכתבי הגירושין ב-1809 וחיו בנפרד למשך שארית חייהם.
במקרה מסקרן שהתרחש בשנת 1801, נשלח מכתב לנשיא תומאס ג'פרסון ממישהו שהתחזה לניקולס ג'פרוי, צורף מניופורט, רוד איילנד. המכתב כלל האשמות נגד אזרחים ומחזיקי משרות רבים, וטען כי "ניקוי הכרחי, ולא נוכל להיות נקיים אלא אם תטהר את האורווה של אוגיאס לחלוטין." ג'פרוי קיבל מענה מג'פרסון, אך פקפק באמינותו והכחיש שכתב אי פעם לנשיא. הסנאטור כריסטופר אלרי, תושב מקומי, אישר את אמינות המכתב ואמר כי הוא כנראה החרים אותו להחזרה לג'פרסון.
אלרי מצידו האשים את ראטלדג', שגם הוא היה תושב ניופורט באותו זמן, בזיוף המכתב הזה ומכתב נוסף מג'פרוי. "מכתבי ג'פרוי" הללו פורסמו מאוחר יותר בעיתון Newport Rhode-Island Republican ב-18 בספטמבר 1802, תחת הכותרת "מכתביו של ראטלדג' לנשיא ארצות הברית". כפי שצוין במאמר, על אף שג'פרוי שלט בצורה מסוימת באנגלית מדוברת, נטען כי ספק אם היה מסוגל לכתוב "אפילו משפט אחד בשפה בצורה נכונה".
לאחר סדרה של האשמות ותצהירים, ראטלדג' אתגר את אלרי לדו-קרב, אך אלרי סירב. בתגובה, ראטלדג' תקף את אלרי בינואר 1803, "היכה אותו בפומבי במקל ומשך אותו באפו ובאוזניו". אף על פי שראטלדג' טען בתוקף לחפותו בפרשה, הוא החליט לא להתמודד מחדש בבחירות בשנת 1803 בשל הפרסום השלילי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון ראטלדג' הבן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "A New Nation Votes". elections.lib.tufts.edu. נבדק ב-2024-12-27.