ג'ון קמחי
 | |
| לידה |
17 ביוני 1909  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1994 (בגיל 84) |
| מדינה |
 שווייץ |
  | |
ג'ון קמחי (באנגלית: Jon Kimche; 7 ביוני 1909 – 9 במרץ 1994) היה עיתונאי יהודי בריטי שסיקר את תקופת המאבק בבריטים בארץ ישראל ואת מלחמת העצמאות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון קמחי נולד בשנת 1909 בשווייץ. בגיל 12 עבר עם הוריו להתגורר באנגליה. בצעירותו היה פעיל במפלגת הלייבור העצמאית – מפלגה סוציאליסטית קטנה שפרשה ממפלגת הלייבור הבריטית בתחילת שנות ה-30 ושמרה על קו עצמאי ושמאלי יותר ממפלגת האם.
בשנות השלושים התחבר עם ג'ורג' אורוול בפעילות משותפת להפצת ספרים. בשנת 1937, בעת מלחמת האזרחים הספרדית, ביקר בספרד, שם נפגש עם ג'ורג' אורוול. בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה כתב מאמרים בענייני צבא בעיתון "איבנינג סטנדרד" (Evening Standard). בשנת 1942 נתמנה על ידי אניירין בוואן, איש מפלגת הלייבור לעורך שבועון השמאל "טריביון" (Tribune). בוואן היה העורך הרשמי, אך לא היה לו הזמן או הידע הטכני להיות העורך, והמצב בו קמחי, שהיה אזרח זר ותומך מפלגת הלייבור העצמאית, בניגוד לקו של העיתון שתמך במפלגת הלייבור, הוא העורך בפועל, תחת שמו של בוואן, התאים לצורכי העיתון והמעורבים בדבר[דרוש מקור].
בשנת 1945 הצטרף קמחי כעיתונאי לסוכנות הידיעות רויטרס בקהיר וארץ ישראל[1]. שנה לאחר מכן פרש מרויטרס, אך שוב היה בארץ ישראל בשליחות של כמה עיתונים אנגלים[2]. בנובמבר 1946 חזר לערוך את "טריביון"[3], אך פרש לאחר זמן קצר. הוא החל לשמש כתב "פלסטיין פוסט" בלונדון, והמשיך לכתוב מאמרים בעיתון זה לאחר הקמת מדינת ישראל וגם לאחר שהעיתון החליף ב-1950 את שמו ל"ג'רוזלם פוסט". במקביל שימש גם כתב של "על המשמר" בלונדון[4].
ג'ון קמחי היה הראשון שפרסם ב-7 בדצמבר 1947 כי 15 במאי 1948 נועד להיות מועד סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל[דרוש מקור].
במרץ 1948 הגיע קמחי לארץ ישראל וסיקר את ההתפתחויות הצבאיות והמדיניות במהלך מלחמת העצמאות[5]. בין השאר סיקר את הקרב על חיפה וכיבוש מחנה סרפנד[6][7]. הוא היה ביקורתי ביחס לעמדת בריטניה נגד היישוב בימי המלחמה[8], וגילה עמדה אמביבלנטית כלפי ערביי ארץ ישראל בימי מלחמת העצמאות. לאחר שביקר בנצרת באוגוסט 1948, שבועיים לאחר כיבושה, כתב בעיתון "הארץ"[9]:
נאומו של מר שרתוק ביום ה שעבר רמז בבירור שממשלת ישראל וציבורה משנים השקפתם הקודמת ואת יסוד היסודות של כל התעמולה הציונית: האפשרות שיהודיום וערבים ישבו יחד בשלום.אמת נדמה שמצודים רבים קיבלו את שינוי המדיניות בקלות יותר מדי ולא עמדו על מה שעלול להיות כרוך בכך. כאן מוטלת בכף אולי הבעיה החמורה ביותר העומדת לפני ממשלת ישראל. הדבר עלול להכריע אם סיכויי העתיד יהיו סיכויים של התקרבות מודרגת אל הסדר עם הערבים, או שמדינת ישראל החדשה תצטרך להכין עצמה לתקופה של מלחמה ממושכת באמת נגד הערבים - לא במשך שבועות או חודשים אל במשך שנים.
אולם בהמשך אותו מאמר כתב:
מדינות ערב ינצלו, מן הסתם, את ההזדמנות הראשונה להחריב את ישראל. עוד שנים רבות תצטרך ישראל לחיות על חרבה. התוכל ישראל להרשות לעצמה שישב בתוכה מיעוט ערבי גדול ?"
.
במשך 15 שנה, מאז ייסדו ב-1952, היה ג'ון קמחי עורכו של ביטאון ההפדרציה הציונית בבריטניה ואירלנד "Jewish Observer and Middle East Review"[10]. כנגד הביטאון נטען שהוא כלי תעמולה שהיה בשליטת שמעון פרס ונחום גולדמן[10][11]. הוא פוטר ממשרתו ב-10 במרץ 1967 לאחר שהפדרציה הציונית בבריטניה מצאה כי מאמריו ביקורתיים מדי כלפי מדינת ישראל[12][13]. לאחר מכן התמנה לעורך הירחון "ניו מידל איסט", אך התפטר בנובמבר 1971, עקב חילוקי דעות עם המו"ל של הירחון[14]. במקביל באותן השנים המשיך לכתוב עבור העיתון "איבנינג סטנדרד"[15].
בשנת 1978 נקשר שמו בפרשת "מאלדרגייט", שערורייה פוליטית דרום אפריקאית שכללה מסע תעמולה חשאי שניהל משרד ההסברה של משטר האפרטהייד[16]; בה היה מעורב איש העסקים הישראלי ארנון מילצ'ן ששימש כאיש הקשר של דרום אפריקה להעברת כספים למסע התעמולה באירופה, וסייע ברכישת השבועון הוותיק "ווסט אפריקה" בלונדון, שכעורך שלו מונה קמחי[17][16]. המטרה הייתה שהשבועון "ווסט אפריקה" יפרסם כתבות אוהדות על משטר האפרטהייד. אך הדבר נחשף תוך זמן קצר וקמחי טען שלא ידע על מעורבות דרום אפריקה בשבועון[17].
עד מותו המשיך לכתוב בביטאונים שונים בבריטניה מאמרים בענייני ישראל והמזרח התיכון. ג'ון קמחי חיבר מספר ספרים על המזרח התיכון, ההעפלה ומלחמת העצמאות. שנים מהם ביחד עם אחיו דוד קמחי, שהיה לימים סגן ראש המוסד ומנכ"ל משרד החוץ.
ג'ון קמחי נפטר בשנת 1994.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (1950): Seven fallen pillars: The Middle East, 1915-1950. London: Secker & Warburg.
- (1955): with David Kimche, The Secret Roads: The "Illegal" Migration of a People, 1938-1948 (with plates, including portraits, and a map). London: Farrar, Straus and Cudahy.
- (1960): with David Kimche, Both Sides of the Hill: Britain and the Palestine War. London: Secker & Warburg. Re-published as:
- (1960): with David Kimche, A Clash of Destinies: The Arab-Jewish War and the Founding of the State of Israel. New York: Frederick A. Praeger.
- (1962): Spying for peace: General Guisan and Swiss neutrality (3rd edition). London: Weidenfeld & Nicolson.
- (1968): The unfought battle. New York: Stein and Day.
- (1968): The Unromantics: The Great Powers and the Balfour Declaration. London: Weidenfeld & Nicolson.
- (1969): with David Kimche, La premiere guerre d'Israel 1948: 16 cartes. Paris: Arthaud.
- (1970): The second Arab awakening. London: Thames & Hudson.
- (1973): Palestine or Israel. London: Secker & Warburg.
- (1973): with John B Christophe, There could have been peace. New York: Dial Press.
ספריו שתורגמו לעברית:
- שבעת העמודים שהתמוטטו: המזרח התיכון, 1915-1950, הוצאת עם עובד, 1951.
- דרכי סתר: נדידת עם בניגוד לחוק 1948-1938 (בשיתוף עם אחיו דוד קמחי), הוצאת ג'רוזלם פוסט, 1955.
- משני עברי הגבעה: בריטניה ומלחמת הערבים בישראל (בשיתוף עם אחיו דוד קמחי), הוצאת דבר, 1961.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון קמחי (1909-1994), דף שער בספרייה הלאומית- ג'ון קמחי מחאר את פעולות הצבא והמשטרה, משמר, 30 בדצמבר 1945
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכלל והפרט - ג'ון קמחי. סופרו המיוחד של רויטר, סס אתמול למצרים לאחר שעשה ככה שבועות בארץ, הארץ, 3 בינואר 1946
- ^ הכלל והפרט - תמול הגיע לירושלים העתונאי והפרשן הידוע ג'ון קמחי. הוא בא בשליחות כמה עתונים אנגלים, הארץ, 11 ביולי 1946
- ^ ג'ון קמחי-עורך ,טריביון', הארץ, 5 בנובמבר 1946
- ^ מבחר ממאמריו עבור "על המשמר":
מאת ג'ון קמחי כתבו המיוחד של "משמר" לונדון, גורלה של אוניה זו חשוב יותר לגבי עתידה של בריטניה, משמר, 24 ביולי 1947
סיפרו לו שעמדתו בשאלת א"י חיבבה את בריטניה על הערבים, על המשמר, 29 בינואר 1948 - ^ העתונאי הידוע ג'ון קמחי, עומד להגיע בקרוב לארץ־ישואל לביקור ממושך, דבר, 9 במרץ 1948
- ^ כיבוש חיפה עורר היסוסים רבים ברבת עמון ", מעריב, 25 באפריל 1948
- ^ ג'ון קמחי, כתב "על המשמר", טירוני סרפנד חוזרים אליה ככובשים, על המשמר, 20 במאי 1948
- ^ סט"א, ג'ון קמחי: התנהגות ד צבא בארץ ישראל ערערה שארית הפרסטיג'ה הבריטית, הארץ, 12 באפריל 1948
- ^ התתיר ישראל מיעוט ערבי במדינה?, הארץ, 2 באוגוסט 1948
התתיר ישראל מיעוט ערבי במדינה? - המשך, הארץ, 2 באוגוסט 1948 - ^ 1 2 דוד בראון, ג'ון קמחי־ האיש והשבועה', למרחב, 23 במרץ 1967
- ^ ראש הממשלה - פזמון חוזר, "העולם הזה", גיליון 1289 מ-23 במאי 1962, עמוד 4
- ^ מאת אלף שם, סופר "הארץ" בלונדון, פוטר עורך "הג'ואיש אובזרוור" ג'ון קמחי טוען נגד ,סילופים" במכתב הפיטורים של הפדראציה, הארץ, 12 במרץ 1967
- ^ Editor of London 'jewish Observer' Dismissed by Zionist Federation - Jewish Telegraphic Agency, Jewish Telegraphic Agency, 13 במרץ 1967
- ^ סט"א, ג'ון קמחי התפטר מעריכת הירחון "ניו מידל איסט", על המשמר, 14 בנובמבר 1971
- ^ מבחר ממאמריו בתקופה:
סט"א, קמחי: כוחות מצריים וסעודיים נכנסים לירדן, הארץ, 3 בספטמבר 1970
גון קמחי ב"איבנינג סטאנדארד" - ארה"ב תספק לישראל ציוד משוכלל - לניטרול הטילים, על המשמר, 20 באוגוסט 1970 - ^ 1 2 יגאל לביב, מיבצע דוד - משפט סנסציוני בפרטוריה מגלה: עיתונאים ואנשי ציבור מישראל הוזמנו לדרום אפריקה לשם שוחד, "העולם הזה", גיליון 2197 מ-10 באוקטובר 1979, עמוד 34
- ^ 1 2 יורם פרי, ישראל והקשר הדרום־אפריקאי, דבר, 21 בדצמבר 1978
י. פינקלסטון, "קשר ישראלי" בפרשת "עתון מטעם" בדרא"פ?, מעריב, 14 בדצמבר 1978