ג'ון פלסטף
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| ציור של פלסטף, מאת אדוארד פון גרוצנר | |
| שם ספר |
הנרי הרביעי, חלק ראשון; הנרי הרביעי, חלק שני ונשות וינדזור העליזות; הנרי החמישי (אזכור) האופרה פלסטף |
|---|---|
| יוצרים | ויליאם שייקספיר |
| מידע | |
| מקצוע | אביר |
| דמויות קשורות | |
| חברים | הנסיך האל, פיסטול, ברדולף, נד פוינס, וינטר וגברת קוויקלי |
| אויבים |
הנרי הרביעי, מלך אנגליה  |
  | |
סר ג'ון פלסטף הוא דמות בדיונית המופיעה במחזותיו של ויליאם שייקספיר הנרי הרביעי, חלק ראשון, הנרי הרביעי, חלק שני ונשות וינדזור העליזות ומוזכרת במחזה הנרי החמישי. לפי המתואר במחזות, כמו גם לפי מסורת הביצוע הבימתי, פלסטף הוא אדם שמן, מבוגר למדי, חובב נשים ויין, חופשי, בז למוסכמות חברתיים ופורע-חוק. במחזות הנרי הרביעי פלסטף הוא דמות מרכזית, חברו של הנסיך האל (בנו של הנרי הרביעי, מלך אנגליה ויורשו כהנרי החמישי). פלסטף הוא מרכזו של חוג אנשי-שוליים מפוקפקים מרחוב איסטצ'יפ, באיסט אנד של לונדון. בהם פיסטול, ברדולף, נד פוינס, וינטר וגברת קוויקלי - הפונדקאית בפונדק "ראש חזיר הבר" בו הם נוהגים להתכנס.
פלסטף הוא גם הדמות הראשית באופרה פלסטף מאת ג'וזפה ורדי, הבנויה על בסיס "נשות וינדזור העליזות" ובסרט הקולנוע "פעמונים בחצות" (1965) מאת אורסון ולס, שגם מגלם בסרט את דמותו של פלסטף.
תפקידיו במחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך האל, בנו של הנרי הרביעי ויורשו העתידי, מנהל חיי הוללות בלונדון, בחברת פושעים ואנשי שוליים שבמרכזם ג'ון פלסטף. פלסטף, המבוגר מחבריו בדור, מוצג לראשונה בתמונה השניה במחזה הנרי הרביעי, חלק ראשון. הוא מצד אחד מרכזה של החבורה, אך מצד שני מושא ללעג בלתי פוסק בשל שכרותו, כרסו הענקית וגילו המבוגר. המסר העיקרי שלו הוא תאוות החיים, ההוללות ובוז למוסר המקובל ולגינוני החברה. דבריו מתובלים תדיר בניבולי פה, רמיזות דו משמעיות בעלות תוכן מיני ובפרט ציטוט פסוקים מכתבי הקודש, ההופך את הנאמר בהם על פיו.
יחסו האוהב והחומל של האל כלפי פלסטף עובר שינוי במהלך המחזה הנרי הרביעי, חלק שני. כחלק מהתבגרותו של הנרי והפיכתו למלך הוא מתרחק מחברתו של פלסטף, עד לסיום המחזה, בו מגיע פלסטף לארמון לאחר שהנרי מוכתר כמלך ופנה אליו במילים ”תהיה בריא, ילד מתוק שלי!”, לכך עונה הנרי:
- אנ' לא מכיר אותך, זקן. (I know thee not, old man)
- תיפול ותתפלל.
- כמה שלא הולם שיער שיבה
- ללץ מוקיון! זמן רב חלמתי על
- מין איש כזה, נפוח מזלילה
- כזה, אשמאי גס-פֶּה כזה; אבל
- עכשיו שהתעוררתי אני בז לחלומי...
- אל תענה לי בבדיחת שוטים.
- אל תדמיין שאני מה שהייתי,
- כי אלוהים יודע והעולם
- יראה: הפניתי עורף לעצמי
- לשעבר; כך אעשה עם כל
- מי שהיו לי לחברה. אז אם
- תשמע שאני כמו שהייתי, בוא
- אלי, ותהיה מה שהיית,
- מורה שלי, מזין ההתפרעות.
נשות וינדזור העליזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות לדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נישואי פלסטף" מאת ויליאם קנדריק (William Kenrick; 1766)
- "חיי פלסטף" מאת רוברט ברנבס ברו (Robert Barnabas Brough; 1858)
- "פלסטף" מאת רוברט ניי (Robert Nye; 1976)
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "פלסטף", אופרה מאת אנטוניו סליירי (1799), מבוססת על נשות וינדזור העליזות
- "חלום לילי קיץ" (Le songe d'une nuit d'été), אופרה מאת אמברואז תומא (1850) המפגישה את שייקספיר ופלסטף
- האופרה "פלסטף" מאת ג'וזפה ורדי (1893) עם [[ליברית מאת אריגו בויטו, המבוססת בעיקר על נשות וינדזור העליזות
- "ב'ראש חזיר הבר'" (At the Boar's Head), אופרה קצרה מאת גוסטב הולסט (1925) המבוססת על חבורתו של פלסטף במחזות הנרי הרביעי
- "סר ג'ון מאוהב", אופרה מאת ראלף ווהן-ויליאמס (1929) המבוססת בעיקר על נשות וינדזור העליזות
קולנוע וטלויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסרט "הנרי החמישי" משנת 1944, בכיכובו, בימויו והפקתו של לורנס אוליבייה, הכלליל אוליבייה תמונות בהשתתפותו של פלסטף על אף שפלסטף אינו מופיע במחזה
- "פעמונים בחצות" (1965) מאת אורסון ולס, שגם מגלם בסרט את דמותו של פלסטף, כולל קטעים משני מחזות הנרי הרביעי, הנרי החמישי וריצ'רד השני. הסרט נקרא גם "פלסטף".
- בעונת 1979 של הפקת ה-BBC לכל מחזות שייקספיר כסרטי טלוויזיה הופיע אנתוני קווייל כפלסטף במחזות הנרי הרביעי
- בעונת 1982 של הפקת ה-BBC לכל מחזות שייקספיר כסרטי טלוויזיה הופיע ריצ'רד גריפית'ס כפלסטף בנשות וינדזור העליזות
- בסרטו של קנת בראנה הנרי החמישי מ-1989 הופיע רובי קולטריין כפלסטף. באופן שומה לסרטו של אוליבייה מ-1944, נכללו בסרט תמונות בהשתתפותו של פלסטף על אף שפלסטף אינו מופיע במחזה
- הסרט איידהו שלי של גאס ואן סנט מ-1991 מבוסס באופן רופף על מחזות הנרי הרביעי. דמותו של בוב פיג'ן בסרט (בגילומו של ויליאם ריצ'רט) מבוססת על פלסטף והסרט כולל גם את הטקסט השייקספירי של נאום ההתנכרות של כוכב הסרט סקוט (קיאנו ריבס) לפיג'ן/פלסטף.
- בסדרה "הכתר החלול" (2012) גילם סיימון ראסל ביל את דמותו של פלסטף והוא אף זכה על תפקידו בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דורי פרנס, שייקספיר ושות'