ג'ון סרג'נט
 | |||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
5 בדצמבר 1779 פילדלפיה, פנסילבניה, המושבות המאוחדות   | ||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1852 (בגיל 72) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות לורל היל | ||||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת פרינסטון | ||||||||||||||||||||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הפדרליסטית המפלגה הוויגית | ||||||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
Margarettta Sergeant | ||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||
ג'ון סרג'נט (באנגלית: John Sergeant; 5 בדצמבר 1779 – 23 בנובמבר 1852) היה פוליטיקאי אמריקאי שייצג את פנסילבניה בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא היה המועמד לסגן הנשיאות של המפלגה הלאומית הרפובליקנית בבחירות לנשיאות של 1832, ורץ יחד עם הסנאטור הנרי קליי.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון, שירת סרג'נט בממשלת פילדלפיה וניצח בבחירות לבית הנבחרים של פנסילבניה. כחבר במפלגה הפדרליסטית, הוא זכה בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בין 1815 ל-1823. בקונגרס, הוא תמך במערכת האמריקאית של קליי והתנגד להרחבת העבדות, והצביע נגד פשרת מיזורי.
לאחר שכיהן כנשיא מועצת פנסילבניה של נציבי התעלה, חזר סרג'נט לקונגרס ב-1827. הוא הובס במסע הבחירות החוזר שלו ב-1829 והפך ליועץ משפטי של הבנק השני של ארצות הברית. בבחירות לנשיאות של 1832, הצמד של קליי וסרג'נט הובס על ידי הצמד הדמוקרטי של אנדרו ג'קסון ומרטין ואן ביורן. לאחר הבחירות, הצטרף סרג'נט למפלגה הוויגית ושוב חזר לקונגרס, וכיהן מ-1837 עד 1841. הוא גם היה נשיא הוועידה החוקתית של פנסילבניה ב-1838. הוא פרש מתפקידו הציבורי ב-1841 וחזר לעסוק בעריכת דין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרג'נט נולד בפילדלפיה, פנסילבניה ב-5 בדצמבר 1779. הוא היה בנם של מרגרט (לבית ספנסר) סמל וג'ונתן דיקינסון סרג'נט, עורך דין שייצג את ניו ג'רזי בקונגרס הקונטיננטלי השני וכיהן כתובע הכללי של פנסילבניה. אחיו תומאס סרג'נט, כיהן כמזכיר המדינה של פנסילבניה, התובע הכללי ובבית המשפט העליון של פנסילבניה.
סרג'נט התחנך בבתי הספר הציבוריים ובאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה.[1] הוא סיים את לימודיו במכללת פרינסטון ב-1795. הוא הפך לעורך דין ולאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1799, עסק בעריכת דין במשך חמישים שנה, כולל "פרקטיקה נרחבת כמו כל אחד בפני בית המשפט העליון".
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1800, סרג'נט הפך לסגן התובע הכללי של פילדלפיה ולאחר מכן לממונה על פשיטת הרגל של פנסילבניה בשנה שלאחר מכן. הוא היה חבר בבית הנבחרים של פנסילבניה מ-1808 עד 1810. הוא נבחר כפדרליסט לבית הנבחרים של ארצות הברית כדי למלא את המושב שהתפנה בשל מותו של ג'ונתן ויליאמס. הוא נבחר מחדש שלוש פעמים, וכיהן מ-10 באוקטובר 1815 עד 3 במרץ 1823, והצליח להגיע לתפקיד יו"ר ועדת בית ארצות הברית לענייני משפט. סרג'נט היה תומך חזק של המערכת האמריקאית של הנרי קליי ושל הבנק השני של ארצות הברית בקונגרס, ואף נסע לאירופה כדי לנהל משא ומתן על הלוואות לבנק. הוא גם היה מתנגד חריף לעבדות והצביע נגד פשרת מיזורי. לאחר מכן פרש, אם כי זמנית, מהקונגרס.[1]
בשנת 1813 נבחר סרג'נט כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית. [2]
בשנת 1825, הוא היה נשיא מועצת פנסילבניה של נציבי התעלה. בשנה שלאחר מכן, הוא היה שליח לקונגרס פנמה של 1826 אך הגיע לאחר שהקונגרס סיים את דיוניו. הוא חזר לבית הנבחרים של ארצות הברית לתקופת כהונה שהתחילה ב-4 במרץ 1827.[1]
הוא לא הצליח להיבחר מחדש לקדנציה הבאה ועזב את הקונגרס בפעם השנייה ב-3 במרץ 1829. לאחר מכן הוא מונה ליועץ משפטי לבנק של ארצות הברית.[1]
מועמד לסגן הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרג'נט היה השותף למועמדות של הנרי קליי מטעם הלאומי הרפובליקני במהלך הבחירות לנשיאות ב-1832, אך הם הפסידו לאנדרו ג'קסון ומרטין ואן ביורן ושוב נסוג מהחיים הציבוריים.
לאחר מועמדותו לסגן הנשיא, הוא חזר כנשיא הוועידה החוקתית של פנסילבניה ב-1838, ולאחר מכן נבחר כוויגי לבית הנבחרים האמריקאי. הוא כיהן בפעם האחרונה מ-4 במרץ 1837, עד שהתפטר ב-15 בספטמבר 1841, ושוב כיהן כיו"ר הוועדה לענייני משפט בשנים 1837 – 1839. הוא חזר לעיסוקו במשפטים, ודחה הצעות לקבינט או תפקיד דיפלומטי מהממשל הוויגי החדש.
בבחירות 1844 הוא נחשב כמועמד לקבל את המועמדות לסגן הנשיא של הוויגים, כדי לרוץ שוב עם קליי, אבל הוועידה בחרה בסופו של דבר את תאודור פרלינגהויסן. באותה שנה הציע הנשיא טיילר למנות את סרג'נט למושב בבית המשפט העליון של ארצות הברית, אולם סרג'נט סירב בשל גילו המבוגר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 ביוני 1813, הוא התחתן עם מרגרטה ווטמו, בתם של ג'יימס הורשיו ווטמו ואנה (לבית קארמיק) ווטמו.[3] יחד נולדו להם עשרה ילדים, כולם פרט לאחד ששרדו מינקות. בין ילדיו היו:
- מרגרטה סרג'נט (1814–1886), שנישאה למייג'ור גנרל ג'ורג' מיד, מפקד ארמיית הפוטומק מקרב גטיסברג ועד סוף מלחמת האזרחים.
- שרה סרג'נט (1817–1850), שנישאה להנרי א. וייז, המושל ה-33 של וירג'יניה.
- קתרין סרג'נט (1825–1910), שנישאה להארי אוגוסטוס קראם (הוריו של ג'ון סרג'נט קראם).
- ויליאם סרג'נט (1829–1865), ששירת במלחמת האזרחים ונפצע אנושות בקרב על כביש וייט אוק.
סרג'נט מת בפילדלפיה, פנסילבניה ב-23 בנובמבר 1852, ונקבר בבית הקברות לורל היל.[4]
צאצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכדיו, ג'ון סרג'נט וייז, ג'ון סרג'נט קראם וריצ'רד אלסופ וייז, כמו גם נינו, ג'ון קריין קאנקל, התבלטו גם הם בפוליטיקה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון סרג'נט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון סרג'נט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 ג'ון סרג'נט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ "APS Member History". search.amphilsoc.org. נבדק ב-2021-04-02.
- ^ Watmough, James H. (1905). "Letters of James H. Watmough to his Wife, 1785". The Pennsylvania Magazine of History and Biography (באנגלית). Historical Society of Pennsylvania. נבדק ב-15 באוקטובר 2019.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "SERGEANT, John". history.house.gov (באנגלית). US House of Representatives: History, Art & Archives. נבדק ב-15 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)