ג'ון ניוטון
 | |
| לידה |
24 ביולי 1725 (יוליאני) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1807 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
קבר ג'ון ומרי ניוטון |
| השקפה דתית |
אנגליקניזם |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של המוזיקה של גוספל (1982) |
  | |
ג'ון הנרי ניוטון (באנגלית: John Henry Newton; 24 ביולי 1725 – 21 בדצמבר 1807) היה כומר בכנסייה האנגליקנית וקפטן ספינת עבדים. בערוב ימיו הפך ללוחם נגד סחר העבדים. כמו כן, הוא כתב מזמורי תפילה רבים, שהבולט בהם הוא "Amazing Grace".
ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניוטון נולד בוופינג, לונדון ב-1725, בנו של ג'ון ניוטון האב, סקיפר ששרת בים התיכון, ואליזבת ניוטון, שמתה משחפת ב-1732, כאשר ניוטון היה כמעט בן שבע. ניוטון בילה שנתיים בפנימייה ובגיל 11 יצא לים עם אביו. הפליג בשישה מסעות לפני שאביו יצא לגמלאות ב-1742.[1]
אביו של ניוטון תכנן לשלוח את בנו לעבוד במטע סוכר בג'מייקה. אך במקום זאת ניוטון חתם על חוזה עם ספינת סוחר אשר הפליגה לים התיכון. ב-1743, כשהיה בדרכו לבקר חברים, נתפש בידי הצי המלכותי וגויס אליו בכוח. הוא נהיה צוער על הספינה ההורוביץ. בשלב מסוים, ניסה ניטון לערוק אך נתפש ונענש מול צוות של 350 איש, הופשטה חולצתו, הוא נקשר לתורן והוצלף תריסר פעמים. בנוסף לכך הורדה דרגתו לימאי פשוט.
לאחר שסיים את שירותו והבריא נפשית ופיזית עבר ניוטון מההורוביץ, שהייתה בדרכה להודו, לפגסוס, ספינת עבדים שהפליגה למערב אפריקה. הפגסוס נשאה סחורה לאפריקה, החליפה אותה בעבדים ואת העבדים לקחה לאנגליה ומדינות נוספות.
ניוטון היה מטרד ויצר בעיות לצוות הפגסוס. לכן, כאשר הגיעו למערב אפריקה השאירו אותו עם סוחר עבדים בשם עמוס קלאו. קלאו העביר את ניוטון לאשתו, הנסיכה פיא, דוכסית אפריקאית. ניוטון סבל מיחס משפיל ומהתעללות יחד עם עבדיה האחרים. ב-1748 הציל את ניוטון קפטן שנתבקש לחפש אחריו בידי אביו.[2]
המרה לאוונגליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניוטון הפליג בחזרה לאנגליה בשנת 1748 על סיפון ספינת הסוחר "גריי האונד", אשר נשאה שעוות דבורים ועץ. במהלך המסע הזה, חווה המרה רוחנית. הספינה נתקלה בסערה קשה מול חופי אירלנד וכמעט טבעה. ניוטון התעורר באמצע הלילה כאשר הספינה החלה להתמלא מים וקרא לאל שיצילו. ניוטון מסמן מאורע זה בתור ההתחלה של המרת דתו לאוונגליזם. בהמשך המסע החל ניוטון לקרוא ספרות דתית ועד שהגיע לבריטניה, קיבל את הדוקטרינה האוונגליטית. מנקודה זו ואילך, נמנע מהימורים, שתייה ותועבה ורחש אהדה רבה לעבדים. למרות זאת המשיך לעסוק בסחר העבדים. ניוטון הודה מאוחר יותר שהשלמתו המלאה עם האל עדיין לא קרתה בשלב זה ושעדיין לא היה מסוגל לראות בעצמו מאמין במלא מובן המילה.[3]
ניוטון חזר לליברפול, אנגליה כדי לשרת כקצין ראשון על הספינה "Brownlow" אשר יצאה למערב אפריקה דרך חוף גינאה. את המשרה השיג בעזרת חברו של אביו, ג'וסף מאנסטי. במהלך המסע חלה ניוטון בקדחת, בעודו חולה הכריז ניוטון על אמונתו המלאה באל וקרא לו לקחת שליטה על גורלו ומהלך חייו. ניוטון ראה במאורע זה את התפנית האמיתית בחייו הרוחניים וטען שזו הייתה הפעם הראשונה בה הרגיש שלם עם אמונתו ואלוהיו.
גם לאחר השלמתו עם האל לא פסק ניוטון לעסוק בסחר בעבדים ועשה עוד שלושה מסעות כקפטן של ספינת עבדים. ב-1750 לקה ניוטון בשבץ מוחי ורק אז הפסיק לעסוק בסחר באנשים, אך המשיך להשקיע את הונו במסעות סחר בעבדים.[4]
הפיכה ופועלו ככומר אנגליקני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1755 ניוטון הפך למודד הגאות (גובה המס) של הנמל של ליברפול, גם משרה זו קיבל בעזרת ג'וסף מאנסטי. המשרה החדשה אפשרה לו ללמוד בשעות הפנאי שלו יוונית, עברית וסורית. בשנת 1757, הוא הגיש בקשה להיות מוסמך ככומר בכנסייה האנגליקנית, אך לקח יותר משבע שנים עד שאישרו את קבלתו.
בסופו של דבר, בשנת 1764, הוא הוצג על ידי תומאס הוויס ללורד דרטמות, אשר היה בעל השפעה רבה והמליץ לבישוף של צ'סטר על ניוטון. ב-29 באפריל 1764 ניוטון קיבל אישור להפוך לכומר, ולבסוף הפך לכומר ב-17 ביוני.
ניוטון היה לכומר של העיר אולניי, ונודע במהרה בטיפול המסור שלו בקהילה, באמונות שלו ובידידות שלו עם אנגלים פרושים ואוונגליסטים. כל אלו גרמו לו להיות מכובד על ידי האנגליקנים המסורתיים והנונקונפורמיסטים כאחד. הוא כיהן שש עשרה שנים ככומר באלוניי, במהלכן נהיה כל כך פופולרי עד שההיכל בכנסייה היה קטן מלהכיל את כל האנשים שנהרו לשמוע אותו.
בשנת 1779 הוזמן ניוטון על ידי ג'ון ת'ורנטון, סוחר אוונגליסט שמימן ותמך בניוטון במהלך שירותו באלוניי, להיות הרקטור של כנסיית סנט מרי (St. Mary Woolnoth) ברחוב לומברד, לונדון, שם הוא כיהן עד מותו. ניוטון הפך לאחד משני המטיפים האוונגליסטים היחידים בעיר הבירה, ועד מהרה הוא מצא את עצמו צובר פופולריות בקרב הקהילה האוונגליסטית הגדלה.
המאבק נגד העבדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1788, 34 שנים אחרי שהוא פרש מסחר העבדים, שבר ניוטון שתיקה ארוכה בנושא עם פרסום החוברת מחשבות על סחר העבדים, הוא תיאר את התנאים המחרידים של ספינות העבדים במהלך המסעות ממערב אפריקה לאמריקה. בנוסף לכך התנצל על חלקו בסחר העבדים. עותק של החוברת נשלח לכל מוציא לאור. החוברת הייתה הצלחה כה גדולה שהם נאלצו להדפיס מהדורות נוספות מייד.
ניוטון נהיה בעל ברית של ויליאם וילברפורס, מנהיג המסע הפרלמנטרי לביטול סחר העבדים. הוא הספיק בחייו לראות את העברת החוק "החוק נגד סחר העבדים 1807". (Slave Trade Act 1807 ) שהועבר בפרלמנט של בריטניה ב-25 במרץ 1807. [5]
כותב מזמורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1767 ויליאם קופר, המשורר, עבר לאולניי. הוא היה מאמין מסור ופעיל בכנסייה, ושיתף פעולה עם ניוטון בכתיבת מזמורים, אשר יצאו לאור בשנת 1779 כמזמורי אולניי. לפרסום זה הייתה השפעה גדולה על התפתחות המזמורים באנגלית. ניוטון כתב מזמורים רבים שנחשבים לנכסי צאן ברזל בתרבות הפרוטסטנטית האנגלו-סקסונית, כאשר החשוב והמוכר ביניהם הוא "Amazing Grace".
Amazing Grace
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – Amazing Grace
"Amazing Grace" נכתב עבור דרשת ראש השנה של שנת 1773. לא ידוע אם הצגתו הראשונית לוותה במוזיקה, וייתכן שחברי הקהילה שרו אותו ללא מוזיקה [דרושה הבהרה]. לאחר שהוצא לאור בשנת 1779 ב"מזמורי אולניי", שקע המזמור באנגליה לאלמוניות יחסית. לעומת זאת, בארצות הברית, היה השיר "חסד מופלא" בשימוש נרחב במהלך תחילת המאה ה-19 יחד עם "ההתעוררות הגדולה השנייה" (Second Great Awakening). המזמור בוצע עם יותר מ-20 מנגינות שונות, אבל בשנת 1835 הוא עובד למנגינה בשם "ניו בריטניה" (New Britain). מנגינה זו היא הידועה ביותר לשיר זה.
למזמור הייתה השפעה רבה על מוזיקת הפולק והגוספל וזכה לפופולריות רבה בקרב האפרו-אמריקאים, שם הפך להמנון של תקווה ומלחמה בדיכויי. המסר האוניברסלי של גאולה וחזרה בתשובה היה גורם משמעותי בהצלחתו ובמעברו המוצלח לתוך המוזיקה החילונית. "Amazing Grace" ראה התעוררות מחודשת בפופולריות בארצות הברית במהלך 1960 והוקלט אלפי פעמים במהלך המאה ה–20 ואף הופיע מספר פעמים במצעדי הפזמונים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Aitken, Jonathan, John Newton: From Disgrace to Amazing Grace (Crossway Books, 2007).
- Bennett, H.L. John Newton in Dictionary of National Biography (Oxford: University Press, 1894)
- Hindmarsh, D. Bruce. John Newton in Oxford Dictionary of National Biography (Oxford: University Press, 2004)
- Hochschild, Adam. Bury the Chains, The British Struggle to Abolish Slavery (Basingstoke: Pan Macmillan, 2005)
- Turner, Steve, "Amazing Grace: The Story of America's Most Beloved Song" (New York: Ecco/HarperCollins, 2002)
- Rediker, Marcus, The Slave Ship: A Human History (Viking, 2007) - מרקוס רדיקר, ספינת העבדים: היסטוריה אנושית, הוצאת בבל ומשכל, 2014
- JohnNewton.org (2007)
- Bruner, Kurt & Ware, Jim, "Finding GOD in the Story of AMAZING GRACE" (Tyndale, 2007)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון ניוטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי ג'ון ניוטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'ון ניוטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון ניוטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון ניוטון, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- The John Newton Project
- Famous Quotes by John Newton
- Amazing Grace: The Song, Author and their Connection to County Donegal in Ireland
- Amazing Grace: Some Early Tunes
- The Cowper and Newton Museum, Olney (אורכב 27.02.2012 בארכיון Wayback Machine)
- Thoughts Upon the African Slave Trade By John Newton. Published in 1788. Cornell University Library Samuel J. May Anti-Slavery Collection. {Reprinted by}Cornell University Library Digital Collections
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Cowper and Newton Museum
- ^ John Dunn, A Biography of John Newton, New Creation Teaching Ministry, 1994
- ^ John Newton. Out of the Depths. Ed. Dennis Hillman. Grand Rapids: Kregel, 2003. 84.
- ^ Adam Hochschild. Bury the Chains. Basingstoke: Pan Macmillan, 2005. 77.
- ^ Adam Hochschild. Bury the Chains. Basingstoke: Pan Macmillan, 2005. p. 130-32.