ג'ון וינינג

ג'ון וינינג
John Vining
לידה	23 בדצמבר 1758; דובר, מושבת דלאוור, אמריקה הבריטית
פטירה	פברואר 1802 (בגיל 43); דובר, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
	4 במרץ 1789 – 3 במרץ 1791; (שנתיים)
	4 במרץ 1791 – 3 במרץ 1793; (שנתיים)
	ג'ון פאטן ←
	4 במרץ 1793 – 4 במרץ 1795; (שנתיים)
	→ ריצ'רד באסט
	4 במרץ 1795 – 4 במרץ 1797; (שנתיים)
	4 במרץ 1797 – 19 בינואר 1798; (322 ימים)
	ג'ושוע קלייטון ←

ג'ון מידלטון וינינג (באנגלית: John Middleton Vining‏; 23 בדצמבר 1758 – פברואר 1802) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מדובר, במחוז קנט, דלאוור. הוא היה חבר הקונגרס הקונטיננטלי מדלאוור, וחבר במפלגה הפדרליסטית, שכיהן בעצרת הכללית של דלאוור וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וסנאטור ארצות הברית מדלאוור.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

וינינג נולד ב-23 בדצמבר 1758 בדובר שבמושבת דלאוור, והיה בנם של ג'ון ופיבי וינקופ וינינג. אביו היה עורך דין ובעל קרקעות בולט ומצליח, שהיה יושב ראש האספה הקולוניאלית והשופט הראשי של דלאוור. הוא גם היה חברו הטוב של סיזר רודני, ששימש כסנדק לבנו ג'ון. אביו של וינינג נפטר כשבנו היה בן אחת עשרה, וממנו ירשו ג'ון ואחותו הון רב. ב-29 בנובמבר 1790, בזמן שהיה חבר בית הנבחרים בניו יורק, הוא התחתן עם אנה מריה סיטון, משוררת, מוזיקאית ובתו של ויליאם סיטון מניו יורק. היא השתלבה היטב במעגל החברתי של וינינג, ונולדו להם ארבעה בנים, ג'ון, ויליאם, בנג'מין וצ'ארלס, אך היא מתה בטרם עת בשנת 1800.

קריירה פוליטית

וינג למד משפטים תחת ג'ורג' ריד בניו קאסל, דלאוור, והתקבל ללשכת עורכי הדין של דלאוור ב-1782, והחל לעסוק בכך בדובר. בגלל עושר וחשיבות משפחתו הוא נבחר שלוש פעמים לייצג את דלאוור בקונגרס הקונטיננטלי. הוא נבחר לראשונה ב-8 באפריל 1784, וכיהן עד 27 באוקטובר 1786, אם כי, כמו רבים מבני דורו, נוכחותו הייתה לא סדירה. לאחר מכן הוא נבחר לישיבות 1787/88 ו-1788/89 של בית האספה של דלאוור.

בבחירות מיוחדות ב-7 בינואר 1789, הביס וינינג ארבעה מועמדים אחרים כדי לזכות בבחירות כחבר היחיד מדלאוור לבית הנבחרים הראשון של ארצות הברית. שנתיים לאחר מכן הוא נבחר מחדש לכהונה שנייה. למרות שהוא הגיע באיחור של שבועות לכל מושב, הוא היה מחוקק נמרץ ומצפוני, שהצביע באופן עקבי בעד הממשל, ובמיוחד בעד מנהל חזק. הוא כיהן בשלושים ושמונה ועדות בקונגרס האמריקני הראשון, כולל הוועדה ששוקלת את התיקונים המוצעים הראשונים לחוקה, והוועדה המשותפת לחוקים.

עמדותיו של וינינג היו בדרך כלל קונסטרוקטיביסטיות רופפות, או כדעותיו של המילטון. לפיכך, הוא העדיף מאוד את ההנחה הפדרלית של חובות המלחמה המהפכניים של המדינה. בוויכוח על מיקומה של בירה לאומית, הוא ביקש להקים בווילמינגטון, דלאוור, אבל ברגע שזה הפסיד, תמך במעבר מיידי לפילדלפיה, ובבנייה מאוחרת יותר של עיר על נהר הפוטומק.

ב-1793 חזר לדובר, דלאוור כסנאטור המדינה, אך עד מהרה נבחר לסנאט האמריקאי. הוא שירת שם חמש שנים, מ-4 במרץ 1793, עד להתפטרותו ב-19 בינואר 1798, ובעקבות כך פרש מהחיים הציבוריים.

מוות ומורשת

וינינג מת בדובר בפברואר 1802 ונקבר בקבר לא מסומן בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית של ישו בדובר.

וינינג היה גבר נאה, ידידותי ובולט למשפחה בולטת ועשירה. הוא תואר כ"צבעוני", דובר ש"נאם במטפורה מפוצצת", אך גם כ"נואם מוכשר" ו"לא מדבר בשפה מתלהמת". אחותו, מרי, שהייתה בת לוויה תכופות של אנתוני ויין, גרה עם וינינג, ויחד הם אירחו לעיתים קרובות ובשפע. בגלל הכנסת האורחים והנדיבות הזו הוא נודע בתור "חיית המחמד של דלאוור". אבל הוא בילה את הונו וסבל מאלכוהוליזם, ומות אשתו, והדרדר במהירות למוות כשהוא מרושש בטרם עת. אחותו הקדישה את עצמה לגידול ארבעת בניו של וינינג, אך גם הם מתו צעירים, תוך שנה מפטירתה ב-1821.

אליזבת מונטגומרי ב"זכרונותיה בווילמינגטון" כתבה: "כישרונותיו המבריקים, שלא ניזונו מיישום, קמלו בניצנים. עצלות ונדיבות הולידו פזרנות שבזבזה את הרכוש שלו".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון וינינג בוויקישיתוף

ג'ון וינינג באתר הקונגרס של ארצות הברית
ג'ון וינינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)