ג'ודית פלאסקו

ג'ודית פלאסקו
Judith Plaskow
	אין תמונה חופשית
לידה	14 במרץ 1947 (בת 77); ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת קלארק
תחומי עניין	תאולוגיה, תרבות מינית, תפקיד חברתי, נשים ודת, דת ומיניות, תאולוגיה פמיניסטית, מדע הדתות, תאולוגיה יהודית, האישה בתנ"ך
עיסוק	אקדמאית, תאולוגית, מרצה באוניברסיטה
מדינה	ארצות הברית

ג'ודית פלאסקו (באנגלית: Judith Plaskow; נולדה ב-14 במרץ 1947) היא תאולוגית פמיניסטית, פרופסור אמריטוס ללימודי הדתות במנהטן קולג' וממובילות התנועה הפמיניסטית היהודית בארצות הברית. ספרה "לעמוד שוב בסיני - יהדות מנקודת מבט פמיניסטית" נחשב כפורץ דרך בהיותו ניסיון ראשון להתוות מתודולוגיה תאולוגית לקשר בין יהדות ופמיניזם.

קורות חיים

ג'ודית פלאסקו נולדה בניו יורק (14 מרץ 1947) למשפחה שהשתייכה ליהדות הרפורמית. בהיותה בת 16 השתתפה במצעד על וושינגטון בו שמעה את נאומו של מרטין לותר קינג "יש לי חלום". ב-1968 השלימה לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת קלארק וב-1975 קיבלה תואר דוקטור בתאולוגיה מאוניבסיטת ייל. לימים ציינה שנושא התזה שלה היה "מין, חטא, וחסד במשנתם של פאול יוֹהַנֶס טיליך וריינהוֹלד ניבּוּר" (תאולוגים פרוטסטנטיים אמריקנים), מאחר שלא הייתה אז אפשרות ללימודי תאולוגיה יהודית באוניברסיטה, כפי שרצתה. בעקבות הקשרים שיצרה עם תאולוגיות נוצריות השתתפה פלאסקו בייסוד המחלקה ללימודי נשים באקדמיה האמריקאית לדת (AAR)[1] היא השתתפה בייסוד כתב העת Journal of Feminist Studies in Religion והייתה עורכת-שותפה שלו בשנים 1983 - 1994. בשנים 1976 - 1979 לימדה בחוג לדתות באוניברסיטת ויצ'יטה בקנזאס ומאז 1979 עד לפרישתה ב-2013 הייתה פרופסור ללימודי הדת במנהטן קולג'. במרץ 2024 צורפה להיכל התהילה הלאומי של הנשים כאחת הנשים המשפיעות בארצות הברית.

ב 1981 פלאסקו הייתה אחת ממייסדות "בנות אש" - קבוצה של פמיניסטיות יהודיות שפעלה לשילוב עקרונות פמיניסטיים בחיים היהודיים. פלאסקו הגדירה את פעילות הקבוצה כרוחנית שהיא גם פוליטית.^[1] אמונתה בצדק חברתי כעקרון יסוד המשותף ליהדות ולפמיניזם הביאה אותה לתמיכה במאבקים חברתיים כמו השתתפותה במחאת Black Lives Matter ב־1914.

ג'ודית פלאסקו נישאה ב-1967 לרב רוברט גולדנברג ולזוג בן אחד. ב-1984 נפרדה מבעלה והיא חיה מאז כלסבית עם מרתה אקלסברג, פרופסור לללימודי נשים, שהשתתפה איתה בחבורת "בנות אש".

תאולוגיה יהודית פמיניסטית

תאולוגיה-יהדות-ופמיניזם עמדו במרכז פעילותה של פלאסקו בשני צירים מקבילים: המחקר התאולוגי האקדמי והפעילות הפמיניסטית הציבורית-קהילתית. פלאסקו רואה קשר ישיר בין הביוגרפיה שלה וההתנסויות והחוויות הפרסונליות שלה ובין התפתחותה כחוקרת וכפמיניסטית.^[2] את ייעודה כתאולוגית היא רואה כדרך לחבר בין שני המרכיבים החשובים של זהותה: הזהות הפמיניסטית והזהות היהודית.

ג'ודית פלאסקו פרצה לתודעה הפמיניסטית היהודית במאמר "The Coming of Lilith - Toward a Feminist Teology" שפורסם ב-1972. פלאסקו העלתה בו את זכותן וחובתן של נשים לקרוא ולפרש את המקורות היהודיים מנקודת מבט נשית-פמיניסטית, באמצעות מדרש חדש שיצרה המציג את סיפור גן העדן בספר בראשית מנקודת מבט נשית. בעוד שהמדרשים הרבניים, שנוצרו על ידי גברים, תיארו את לילית, אשתו הראשונה של אדם, כמורדת שהופכת לדמות דמונית ומסוכנת, פלאסקו מתארת אותה כאשה עצמאית וחזקה הדורשת שיויון עם אדם, ואף הופכת לבת בריתה של חוה, האשה השנייה.^[3] זה היה מאמר מכונן בהתפתחות התנועה הפמיניסטית היהודית בארצות הברית והיה השראה לשמו של כתב העת "לילית", המבטא עמדות של פמיניסטיות יהודיות^[4]

מעורבותה של פלאסקו בפעילות הפמיניסטית הביאה אותה למסקנה שיהדות פמיניסטית לא תיכון רק באמצעות קריאה חדשה של הטקסטים היהודיים ותיקונים בהלכה. ב־1983 היא פרסמה מאמר בשם "השאלה הנכונה היא תאולוגית"^[5]. את התשובה לאתגר שהציגה במאמר זה פרשה בספרה "לעמוד שוב בסיני"(1990) שנחשב כניסיון החשוב ביותר שנעשה עד עתה לדון בחיבור שבין יהדות ופמיניזם מתוך גישה תאולוגית מקיפה.^[6] החיבור מחייב לדעתה מהפכה הדומה לזו שהייתה לאחר חורבן בית שני, כשהיהדות הרבנית החליפה את היהדות המקראית.

היהדות, לדבריה, היא במהותה דת פטריאכלית שנוצרה ונוסחה על ידי גברים. היהודים שהיא פונה אליהם הם הגברים. כלומר, יהודי הוא גבר. מצוות עשה המוטלות על היהודי מכוונות רק לגבר. הסיפור של היהודים הוא סיפור של גברים. הנשים מופיעות בו כנספחות. האשה היהודיה היא האחר, כפי שהוגדרה על ידי סימון דה בובואר. חוקי ההלכה והדרכים לקיים אורח חיים יהודי ולבטא את האמונה באל, נוצרו על ידי גברים במהלך הדורות ודחקו את הנשים לשוליים. הם מפלים נשים ופוגעים בהן, ומותירים אותן בשולי החוויה הדתית הקהילתית.

המאבק הפמיניסטי לשיויון הביא אמנם לשינוי משמעותי במעמד הנשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים, אך לדעתה לא נגע בשורשי הקיום השולי והנחות של הנשים ביהדות. רק רפורמה מקיפה בכל מרכיבי המסורת היהודית כך שתכיל את גם את הניסיון והחוויה הנשית תוכל להפוך אותה לדת המכילה באמת את כל היהודים.^[7]

פלאסקו טוענת שהמרכיבים הבסיסיים של הדת היהודית יצטרכו לעבור שינוי רדיקלי. במקום הדימויים הגבריים הפטריאכליים של האל שמאפיינים כח, שלטון ומלכות, הגישה הפמיניסטית מביאה תפיסה מכילה ופתוחה של האלוהות שיש בה מקום להיבטים שונים שלה.^[8] הנשים המועצמות ימצאו את מקומן בקהילה, שהיא עם ישראל, כשותפות ושוות בכל ודרך האחווה הנשית שבאמצעותה הן מוצאות ביטוי לחוויה הדתית שלהן. קריאה מחודשת במקורות ובהיסטוריה של העם תוציא את סיפור הנשים מההשתקה ומההדחקה שנגזרו עליו ותאפשר לנשים לראות את עצמן כשותפות שוות ערך בסיפור היהודי. ההלכה על מרכיביה המפלים והפוגעים בנשים תצטרך לעבור תיקון יסודי שבו ישתתפו גברים ונשים.

שינוי מעמד הנשים ביהדות קשור גם בצורך בשילוב מלא ושיויוני של להט"בים בקהילה היהודית. לדבריה ההלכה, כפי שגיבשה אותה היהדות הרבנית, הציגה את מיניות האשה כמסוכנת וכדי שלא תעודד את היצר הרע של הגברים הגבילה את נוכחות הנשים במרחב המקודש ובמרחב הציבורי בכלל. הבלעדיות של קשרים מיניים הטרוסקסואליים בחוקי הנישואין ביהדות קיבעו את מעמד האשה כמי שנתונה לבעלות ולפיקוח מיני של הגבר - האב והבעל. התיקון שהיא מציעה יהיה בחיוב ובקבלה של כל קשר בין אנשים בוגרים, המיוסד על הדדיות ושיויון מלא.^[9]

פלאסקו מודעת לכך שהעמדות שהיא מציגה מבטאות מגזר מאוד מסוים: היא פמיניסטית אמריקאית, ליברלית ואשכנזיה, וכדי שהמהפכה שהיא מתווה תוכל להתרחש היא חייבת לשתף ולהכיל מגוון רחב ככל האפשר של קהילות יהודיות.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

J. Plaskow, Standing Again at Sinai: Judaism from a Feminist Perspective, HarperSanFrancisco, 1991
Judith Plaskow, The Coming of Lilith - Essays on Feminism' Judaism' and Sexual Ethics' 1972 - 2003, Boston: Beacon Press
2008 Nashim A Journal of Jewish Women s Studies & Gender Issues 12(1):301-308

הערות שוליים

^ Plaskow, J. (1995). Spirituality and politics: Lessons from B’not Esh. Tikkun, 10(3), 31-32.
^ Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, Harper San Francisco, 1990, עמ' xiii - xvii
^ "The Coming of Lilith:" A Contemporary Midrash, Jewish Women's Archive, ‏2024
^ Lilith Magazine Mission and Masthead
^ Editor: Susanna Heschel, The Right Question is Theological, On Being a Jewish Feminist, Shocken Books Random House, 1983
^ Hava Tirosh-Samuelson, Judith Plaskow: An Intellectual Portrait, BRILL, 2014
^ Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, xvi-xvii Harper San Francisco, 1990,
^ ed. Lynn Davidman & Shelly Tenenbaum, Judith Plaskow: Jewish Theology in Feminst Perspective, Feminist Perspectives on Jewish Studies,, Yale University Press, 1994, עמ' 61-62
^ Judith Plaskow, The Coming of Lilith - Essays on Feminism' Judaism' and Sexual Ethics' 1972 - 2003, Boston: Beacon Press, 2005, עמ' 185-192

[1] Plaskow, J. (1995). Spirituality and politics: Lessons from B’not Esh. Tikkun, 10(3), 31-32.

[2] Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, Harper San Francisco, 1990, עמ' xiii - xvii

[3] "The Coming of Lilith:" A Contemporary Midrash, Jewish Women's Archive, ‏2024

[4] Lilith Magazine Mission and Masthead

[5] Editor: Susanna Heschel, The Right Question is Theological, On Being a Jewish Feminist, Shocken Books Random House, 1983

[6] Hava Tirosh-Samuelson, Judith Plaskow: An Intellectual Portrait, BRILL, 2014

[7] Judith Plaskow, Standing Again at Sinai - Judaism from a Feminist Perspective, xvi-xvii Harper San Francisco, 1990,

[8] . Lynn Davidman & Shelly Tenenbaum, Judith Plaskow: Jewish Theology in Feminst Perspective, Feminist Perspectives on Jewish Studies,, Yale University Press, 1994, עמ' 61-62

[9] Judith Plaskow, The Coming of Lilith - Essays on Feminism' Judaism' and Sexual Ethics' 1972 - 2003, Boston: Beacon Press, 2005, עמ' 185-192

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]