ג'ובאני בטיסטה בוגאטי

ג'ובאני בטיסטה בוגאטי
Giovanni Battista Bugatti
לידה	6 במרץ 1779; סניגליה, מדינת האפיפיור
פטירה	18 ביוני 1869 (בגיל 90); רומא, מדינת האפיפיור
שם לידה	Giovanni Battista Bugatti
מדינה	מדינת האפיפיור

ג'ובאני בטיסטה בוגאטי (באנגלית: Giovanni Battista Bugatti;‏ 6 במרץ 1779 – 18 ביוני 1869) היה התליין הרשמי של מדינת האפיפיור בין השנים 1796 ל-1864. הוא היה התליין שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר במדינה, וזכה לכינוי "מאסטרו טיטה" – עיוות רומאי של המונח "מאסטרו די ג'וסטיציה" (מאסטר הצדק)^[1]. בגיל 85 פרש מתפקידו על ידי האפיפיור פיוס התשיעי, וזכה לקצבה חודשית של 30 סקודי.

ביוגרפיה

קריירת ההוצאות להורג של בוגאטי נמשכה 68 שנים, והחלה כשהיה בן 17, ב-22 במרץ 1796, ונמשכה עד 1864. עד שנת 1810 שיטת ההוצאה להורג במדינת האפיפיור כללה עריפת ראשים בגרזן, תלייה או חבטה באלה(אנ'). הצרפתים הכניסו את השימוש בגיליוטינה, והשיטה המשיכה גם לאחר שמדינת האפיפיור חזרה לריבונותה (ההוצאה להורג הראשונה בגיליוטינה במדינת האפיפיור נערכה ב-1816). במהלך כהונתו ביצע בוגאטי 514 הוצאות להורג, בממוצע 7 בשנה. ביומנו תיעד בוגאטי 516 שמות של מוצאים להורג, אך שניים מהם נגרעו מהספירה: אחד נורה ואחר נתלה ונחתך לחלקים על ידי עוזר.

בוגאטי תואר כאדם נמוך ושמן, שתמיד התלבש היטב. הוא נהג לפקוד את כנסיית סנטה מריה בטרספונטינה (אנ'). הוא היה נשוי אך לא היו לו ילדים. מחוץ לתפקידו הרשמי, הוא ואשתו מכרו מטריות מצוירות ומזכרות לתיירים. בוגאטי התייחס להוצאות להורג כאל "מעשי צדק" ולנידונים כאל "מטופלים".

בוגאטי לא הורשה לעזוב את שכונת טרסטוורה, אלא לצורכי עבודה רשמיים. באופן רשמי, ההגבלה נועדה להגן עליו מנקמת בני משפחתם של המוצאים להורג. עם זאת, ייתכן שהדבר נבע גם מאמונות תפלות הקשורות לעבודתו: כשהיה חוצה את הגשר, הרומאים היו מבינים שהוצאה להורג צפויה, וקהל היה מתאסף לצפות באירוע הפופולרי.

אחת מהוצאות להורג שביצע, ב-8 במרץ 1845, תוארה על ידי צ'ארלס דיקנס בספרו תמונות מאיטליה (1846) (אנ').

בגדיו המוכתמים בדם, גרזנים וגיליוטינות ששימשו אותו מוצגים כיום במוזיאון הקרימינולוגיה שברחוב וויה דל גונפאלונה ברומא. הגיליוטינה של מדינת האפיפיור ייחודית במבנה שלה, עם להב ישר ומקום צוואר בצורת V.