ג'ואן אייקן
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1924 סאסקס, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 2004 (בגיל 79) הרמיטאז', הממלכה המאוחדת  |
| שם לידה |
Joan Delano Aiken |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| עיסוק | סופרת |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | ספורת |
| סוגה | היסטוריה חלופית, ספרות ילדים, רומן |
| יצירות בולטות | הזאבים מאחוזת ווילובי, ציפורי לילה בננטקט |
| פרסים והוקרה | פרס הגארדיאן לספרות ילדים |
|
www | |
  | |
ג'ואן דלאנו אייקן (באנגלית: Joan Aiken; 4 בספטמבר 1924 – 4 בינואר 2004) הייתה סופרת אנגלייה שהתמחתה בסיפורים על-טבעיים וספרי היסטוריה חלופית לילדים. בשנת 1999 הוענק לה אות MBE על תרומתה לספרות ילדים.[1] היא זכתה בפרס הגרדיאן לספרות ילדים עבור ספרה ההר הלוחש (The Whispering Mountain), שיצא לאור בהוצאת ג'ונתן קייפ ב-1968.[2] אייקן צוינה לשבח כמתמודדת על מדליית קרנגי מטעם איגוד הספריות.[3] היא זכתה בפרס אדגר אלן פו (1972) עבור הערב נופל.[4]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייקן נולדה בעיירה ריי, סאסקס ב-4 בספטמבר 1924. אביה הוא המשורר קונרד אייקן זוכה פרס פוליצר (1889–1973). אחיה הגדול היה הסופר והכימאי ג'ון אייקן (1913–1990),[5] ואחותה הגדולה הייתה הסופרת ג'יין אייקן הודג' (1917-2009). אמה, ג'סי מקדונלד (1889–1970), סיימה תואר שני במכללת רדקליף, קיימברידג' (מסצ'וסטס). נישואיהם של ג'סי וקונרד התפרקו ב-1929, וג'סי נישאה לסופר האנגלי מרטין ארמסטרונג ב-1930. קונרד אייקן התחתן פעמיים נוספות. יחד עם אחיה ג'ון ואחותה ג'יין, ג'ואן אייקן כתבה את זוכרים את קונרד אייקן (1989), הוקרה והערכה לאביהם.
אייקן התחנכה בלימוד ביתי על ידי אמה עד גיל שתים עשרה, ומ-1936 עד 1940 למדה בבית הספר ויקשווד לבנות באוקספורד. היא לא למדה באוניברסיטה. היא החלה לכתוב בגיל צעיר, וסיימה את הרומן הארוך הראשון שלה כשהייתה בת שש עשרה. בשנת 1941 הסיפור הראשון שלה לילדים שודר ב-BBC במהלך התוכנית "שעה לילדים".[6]
אייקן עבדה במרכז המידע של האו"ם (UNIC) בלונדון בשנים 1943–1949. בספטמבר 1945 היא התחתנה עם רונלד ג'ורג' בראון, עיתונאי שעבד גם הוא ב-UNIC. נולדו להם שני ילדים לפני מותו ב-1955.[7]
לאחר מותו של בעלה, הצטרפה אייקן למגזין ארגוזי, שם עבדה בתפקידי עריכה מגוונים, ושם, סיפרה לימים, למדה להיות סופרת. המגזין היה אחד מני רבים שבהם פרסמה סיפורים קצרים בין השנים 1955 ו-1960. במהלך תקופה זו היא גם פרסמה את שני האוספים הראשונים של סיפורי ילדים והחלה לעבוד על רומן לילדים, שנקרא תחילה בשם בוני גרין, ופורסם מאוחר יותר ב -1962 בשם הזאבים מאחוזת ווילובי. בשלב זה היא הייתה יכולה לכתוב במשרה מלאה מהבית, והצליחה לכתוב שניים או שלושה ספרים בשנה עד סוף ימי חייה, בעיקר ספרי ילדים וספרי מתח, וכן מאמרים רבים, מבואות ושיחות על ספרות ילדים ועל יצירתה של ג'יין אוסטן.
אייקן התחתנה עם מעצב הנוף יוליוס גולדשטיין בשנת 1976. הם חילקו את זמנם בין ביתה, הרמיטאז' בפטוורת', סאסקס, ובין ניו יורק. הוא נפטר בשנת 2001.
בספטמבר 1999 הוענק לאייקן לתואר חברת המסדר הבריטי (MBE).
אייקן מתה בביתה בגיל 79 בשנת 2004.
קריירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ואן אייקן חיברה למעלה ממאה ספרים, ובהם יותר מתריסר אסופות של סיפורי פנטזיה, מחזות ושירים, ורומנים מודרניים והיסטוריים למבוגרים ולילדים. היא הייתה מעריצה נלהבת של סיפורי רפאים, במיוחד אלה של מ. ר. ג'יימס, פיץ' ג'יימס או'בריאן ונוג'נט בארקר . חלק מספריה מתמקדים באירועים מצמררים או על טבעיים, כולל The Windscreen Weepers (סיפורים, 1969), The Shadow Guest (רומן, 1980), A Whisper in the Night (סיפורים, 1982) וA Creepy Company (סיפורים, 1993, עם תוכן משתנה במהדורות ארצות הברית ובריטניה). היא מיקמה את הרומן העל-טבעי שלה למבוגרים, בית לאמב רדוף הרוחות (The Haunting of Lamb House), בבית לאמב בעיר ריי (כיום נכס של קרן הנאמנות הלאומית). סיפור רפאים זה מתאר בצורה בדיונית חוויה שעברו לכאורה שני דרי הבית לשעבר, הנרי ג'יימס ואדוארד פ. בנסון, שני סופרים שכתבו גם הם סיפורי רפאים.
רבים מהספרים הפופולריים ביותר של אייקן, כולל סדרת "קורות הזאבים"[8] (הידועה גם בשם הזאבים מאחוזת ווילובי או סדרת ג'יימס השלישי), מתרחשים בהיסטוריה חלופית של בריטניה, שבה ג'יימס השני מעולם לא הודח במהפכה המהוללת, אבל תומכי בית הנובר ממשיכים להתסיס נגד המלוכה. ספרים אלה משנים גם את הגאוגרפיה של לונדון, בין היתר באמצעות הוספת "מחוז תעלה". ברומנים יש דמויות שונות המופיעות בחלק מן הספרים ומגוון של גיבורים ילדים המקושרים זה לזה: בוני גרין, סיימון, דידו טווייט (גיבורת רוב הספרים), אחותה למחצה של דידו ואואן יוז.
בביקורת על הספר Midwinter Nightingale שהתפרסמה בכתב העת School Library Journal שיבחה סוזן פטרון את אפיוני הדמויות ואת העלילה המרגשת וציינה כי "אף על פי שניתן לקרוא את הספרים בסדרת "הזאבים" באופן עצמאי", ייתכן כי הקוראים יעדיפו לקרוא ראשית את הספרים הקודמים.[9]
סדרת ספרי הילדים של אייקן על אראבל ומורטימר אוירה על ידי קוונטין בלייק. ספרים אחרים אוירו בידי יאן פינקובסקי ופט מריוט. ב-1971 פינקובסקי זכה בפרס הבריטי החשוב ביותר לאיור ספרי ילדים, מדליית גרינווי, עבור הממלכה שתחת הים וסיפורים אחרים (ג'ונתן קייפ, 1971), אסופת "אגדות ייחודיות ממזרח אירופה ורוסיה" שעובדו על ידי אייקן.[10]
אייקן השתתפה במחנה הקיץ השנתי לספרות ילדים מטעם מועדון הספר של הוצאת פאפין, יחד עם סופרי ילדים פופולריים אחרים.[11]
אייקן חיברה גם רומנים רבים למבוגרים, ביניהם כמה שממשיכים או משלימים את הרומנים של ג'יין אוסטן: Mansfield Revisited ו-Jane Fairfax.
כתבים (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורות הזאבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרים מסודרים לפי הסדר הנראטיבי (ולא לפי שנת ההוצאה):
- The Whispering Mountain (1968), a prequel to the series
- The Wolves of Willoughby Chase (1962) - תרגום לעברית: הזאבים מאחוזת וילובי, תרגם יחיעם פדן, תל אביב: מרגנית, תשל"ו.
- Black Hearts in Battersea (1964) - תרגום לעברית: מזימות אפלות בבטרסי, תרגם יחיעם פדן, תל אביב: מרגנית, 1981.
- Nightbirds on Nantucket (1966) - תרגום לעברית: ציפורי-לילה בננטקט, תרגם יחיעם פדן, תל אביב: מרגנית, 1984.
- The Stolen Lake (1981)
- Limbo Lodge (U.S. title: Dangerous Games) (1999)
- The Cuckoo Tree (1971)
- Dido and Pa (1986)
- Is (U.S. title: Is Underground) (1992)
- Cold Shoulder Road (1995)
- Midwinter Nightingale (2003)
- The Witch of Clatteringshaws (2005)
נובלות ג'יין אוסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Mansfield Revisited (1984)
- Jane Fairfax: The Secret Story of the Second Heroine in Jane Austen's Emma (1990)
- Eliza’s Daughter (1994)
- Emma Watson: The Watsons Completed (1996)
- The Youngest Miss Ward (1998)
- Lady Catherine's Necklace (2000)
אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נקמת הירח (1990) - תרגם יחיעם פדן, מטר 1996.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ואן אייקן
ג'ואן אייקן, ברשת החברתית Goodreads
Joan Aiken (Obituary), The Telegraph, 7 January 2004- ג 'ואן אייקן - ביבליוגרפיה חלקית
- ג 'ואן אייקן באתר Fantastic Fiction
- רטרוספקטיבה: הדמיון האינסופי של ג'ואן אייקן באתר Books for Keeps
- ג'ואן אייקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ואן אייקן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ואן אייקן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Nicholas Tucker, "Joan Aiken:Popular and prolific children's writer", The Independent, 10 January 2004.
- ^ "Guardian children's fiction prize relaunched", The Guardian, 12 March 2001.
- ^ "Carnegie Medal Award".
- ^ רשימת הזוכים בפרס.
- ^ R. Reginald, Mary A. Burgess, Douglas Menville, Science Fiction and Fantasy Literature Vol 2, Wildside Press LLC, 2010, p. 791.
- ^ Julia Eccleshare, Beatrix Potter to Harry Potter: portraits of children's writers, National Portrait Gallery, 2002, p. 98.
- ^ Science Fiction and Fantasy Literature, Vol 2, p. 791
- ^ "קורות הזאבים" במאגר הנתונים המקווןInternet Speculative Fiction Database.
- ^ Susan Patron, "Review," School Library Journal, Volume 49 (2003), p. 2.
- ^ דף הספר באתר פרס גרינווי.
- ^ Christopher M. Green, "How Summer Camps Could Change Britain," p. 8.