ג'ואל רייס-מנוחין
 | |
| לידה |
11 ביוני 1933 סטרלינג, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 31 במרץ 1998 (בגיל 64) |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1960 |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
ג'ואל רייס-מנוחין (באנגלית: Joel Ryce-Menuhin 11 ביוני 1933 - 31 במרץ 1998) היה פסנתרן אמריקאי, שנעשה בהמשך לפסיכולוג יוניגאני עצמאי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ואל רייס-מנוחין נולד כג'ואל טיילור רייס בסטרלינג, אילינוי. בגיל צעיר גילה כישרון ניכר כפסנתרן ולמד בג'וליארד עם הפסנתרן ואן קלייברן אצל רוזינה לווין.
ב-1959, כשלמד בלונדון אצל הפסנתרנית ידועת-השם מיירה הס, התוודע ג'ואל רייס לילטה מנוחין, אחותו של הכנר יהודי מנוחין, שבאה לנגן בפסטיבל באת'. כעבור שנה, לאחר שנישאו באמריקה ביום הולדתו ה-27 של ג'ואל בשנת 1960, הוזמנו הפסנתרנים הצעירים לנגן יחד בפסטיבל בקליפורניה. הם נהנו כל כך מהופעה ראשונה זו, שבשנים הבאות הקדישו חלק גדול מזמנם בכל עונה להופעות משותפות, בנגינת יצירות סולו, דואטים ויצירות לשני פסנתרים ולהופעות בטלוויזיה בניו יורק, פריז וז'נבה.[1]
בשנת 1962 זכה הצמד בפרס המוזיקה הבינלאומי ע"ש הרייט כהן על הופעתם הראשונה בלונדון, בתוכנית שהוקדשה ברובה ליצירות לארבע ידיים מאת פרנץ שוברט. ב-1966, ביצעו את הקונצ'רטו הכפול של מוצרט בניצוח יהודי מנוחין בגסטאד, שווייץ ובאולמות אחרים באירופה. ב-1967, הקליטו ילטה וג'ואל באמריקה את מכלול רפרטואר הדואטים של מוצרט, לחברת אברסט, הפעם הראשונה שהדבר נעשה בידי צמד אחד של פסנתרנים. במהלך מסעותיהם השנתיים באמריקה ובאירופה, הופיעו במספר רב של קונצרטי צדקה, לארגונים כגון "הארגון השווייצרי לחילוץ והצלה טכנית בארצות חוץ", בתי חולים פסיכיאטריים, תינוקות נצרכים בגרמניה, "יום השלום העולמי" בתערוכה השווייצרית הלאומית בלוזאן, ולפתיחת שבוע האומות המאוחדות בלונדון.
פסיכולוגיה יונגיאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלה גופנית אילצה את ג'ואל להפסיק את הקריירה המוזיקלית שלו בשנת 1971. בשנים הבאות, בתמיכתה הנמרצת של ילטה, למד פסיכולוגיה בשווייץ אצל מייסדת תרפיית המשחק בחול, דורה מ. קאלף, והיה לפסיכותרפיסט יונגיאני ידוע-שם.
כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא כתב כמה ספרים בנושאים הקשורים למוזיקה עם אשתו, ילטה מנוחין, וכן כתב וערך ספרים אחדים על פסיכולוגיה: "יונג והמונותיאיזם", "יונג והמשחק בחול: התרפיה המופלאה", ועוד. לפני כן ערך את כתב העת היונגיאני "קציר" (Harvest).
מבחר מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ryce-Menuhin, J. 1988. The self in early childhood. Free Association Books, London. (ISBN 1853430021)
- Ryce-Menuhin, J. 1992. Jungian sandplay: The wonderful therapy. Routledge Press, London & New York. (ISBN 0415047757)
- Ryce-Menuhin, J. 1992. The performing musician as an analyst: A shift in depth interpretation. Journal of Analytical Psychology 37:49-60.
- Ryce-Menuhin, J. (ed.) 1994. Jung and the monotheisms: Judaism, Christianity, and Islam. Routledge Press, London & New York. (ISBN 0415079624)
- Ryce-Menuhin, J. 1996. Naked and erect: male sexuality and feeling. Chiron Publications, Wilmette, Illinois. (ISBN 1888602007)
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ואל רייס-מנוחין ואשתו היו נשואים כמעט ארבעים שנה. הוא נפטר מסרטן ב-31 במרץ 1998, בן 64, כשאשתו לצדו. ילטה מנוחין המשיכה לחיות בביתם בקנפילד גרדנס, המפסטד, אנגליה, שם נפטרה ב-9 ביוני 2001.
הקלטות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנוחין, ילטה וג'ואל רייס. 1965. "מוזיקה לצמד פסנתרנים: פטרושקה, מאת סטרווינסקי", עובד בשנת 1947 על ידי המלחין; "דואט סונאטה", מאת הינדמית; "ולסים לשירי אהבה חדשים", אפוס 65, מלא, מאת ברהמס. SDBR 3130ת תקליטי אברסט, ארצות הברית. (הקלטות אולפן)
- מנוחין, ילטה וג'ואל רייס. 1967. "מכלול היצירות לפסנתר בארבע ידיים, וולפגנג אמדאוס מוצרט, מס' SDBR 03168/3, תקליטי אברסט, ארצות הברית. (הקלטות אולפן)
- מנוחין, ילטה וג'ואל רייס. 1967. "מוזיקה לפסנתר בארבע ידיים: בטהובן - 3 מארשים מפוארים בדו מז'ור, מי במול מז'ור ורה מז'ור אופוס 45/ מנדלסון - אנדנטה ווריאציות אופוס 83A/ שוברט - פנטזיה בפה מינור אופוס 103/ דבוז'אק - מחולות סלאביים אופוס 71 מס' 1, 2, 5 ו-7. מס' 036676", תקליטי אברסט, ארצות הברית (הקלטות אולפן)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ואל רייס-מנוחין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}