ג'ואל האבנר
 | |
| לידה |
29 ביוני 1937 (בן 87) אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | ג'ואל פרנסיס האבנר |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בית החולים ג'ונס הופקינס |
| התמחות | אנדוקרינולוגיה |
| תפקידים | פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד |
| מחלקות ובתי חולים | בית החולים הכללי מסצ'וסטס |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'ואל פרנסיס האבנר (באנגלית: Joel Francis Habener; נולד ב-29 ביוני 1937 באינדיאנפוליס, אינדיאנה) הוא אנדוקרינולוג וחוקר אמריקאי-יהודי,[1] פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, וחוקר בכיר בבית החולים הכללי מסצ'וסטס. האבנר ידוע בעיקר בזכות גילויו של ההורמון דמוי גלוקגון-1 (אנ'), שהוביל לפיתוח תרופות מהפכניות לטיפול בסוכרת מסוג 2 והשמנת יתר.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכלה וקריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האבנר סיים תואר ראשון במדעים בהצטיינות באוניברסיטת רדלנדס (אנ') בקליפורניה בשנת 1960. בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור לרפואה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. לאחר מכן השלים התמחות ברפואה פנימית בבית החולים ג'ונס הופקינס, ובין השנים 1967–1969 שימש כחוקר באנדוקרינולוגיה במכונים הלאומיים לבריאות.[3]
פעילות אקדמית ומחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 הצטרף האבנר לסגל ההוראה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, ובשנת 1989 מונה לפרופסור לרפואה. במקביל, שימש כחוקר בכיר במחלקה לאנדוקרינולוגיה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס, שם ניהל את המעבדה לאנדוקרינולוגיה מולקולרית. בין השנים 1976–2006 היה חוקר במכון הרווארד יוז.
מחקר ותרומה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האבנר חקר את המנגנונים ההורמונליים הקשורים למטבוליזם של הסוכר והאינסולין. בשנות ה-70 וה-80, יחד עם החוקרת סבטלנה מויסוב, גילה את ההורמונים GLP-1 ו-GLP-2, הנגזרים מהפרו-הורמון גלוקגון. GLP-1 התגלה כהורמון המעודד הפרשת אינסולין בתגובה לאכילה, ובכך מהווה בסיס לתרופות מודרניות לטיפול בסוכרת מסוג 2 והשמנת יתר.
בנוסף, האבנר תרם לגילוי חלבונים חשובים נוספים, כגון CREB (חלבון קושר אלמנט תגובה ל-cAMP) ו-PDX-1 (פקטור שעתוק חשוב להתפתחות הלבלב).
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האבנר זכה במספר פרסים יוקרתיים על תרומתו למחקר הרפואי:
- פרס וורן אלפרט (אנ') (2020)
- חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (2020)
- פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2021)
- פרס וין פיוצ'ר (אנ') (2023)
- פרסי נסיך אסטוריאס למחקר מדעי וטכני (2024)[4]
- פרס טאנג במדעי התרופות הביולוגיות (2024)[5]
- פרס לסקר למחקר קליני (2024)
- פרס BBVA לגבולות הידע בביולוגיה וביומדיצינה (אנ') (2024)
- טיים 100 (2024)[6]
- פרס פריצת דרך במדעי החיים (2025)[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ira M. Sheskin, Arnold Dashefsky, Ben Harris, Amy Lawton, Roberta Pakowitz, Chapter 14: Transitions: Major Events, Honorees, and Obituaries, The American Jewish Year Book 120, 2020, עמ' 727–796
- ^ The Gairdner Foundation, Joel Francis Habener - Gairdner Foundation Award Winner, The Gairdner Foundation, 2021-10-28 (באנגלית)
- ^ Joel Habener, MD | Scholars | Harrington Discovery Institute at University Hospitals, www.harringtondiscovery.org (באנגלית)
- ^ Princess of Asturias Awards 2024 | SPAIN arts & culture, www.spainculture.ca
- ^ Tang Prize | Media | Tang Prize Laureate Lectures: Illuminating Solutions for the Challenges of Our Century, www.tang-prize.org (באנגלית)
- ^ By Alice Park, Joel Habener, Svetlana Mojsov, and Dan Drucker: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, 2024-04-17 (באנגלית)
- ^ Joel Habener Receives Breakthrough Prize in Life Sciences for Contributions to GLP-1 Medications | Mass General Brigham, www.massgeneralbrigham.org