לדלג לתוכן

ג'אני אניילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'אני אניילי
Gianni Agnelli
לידה 12 במרץ 1921
טורינו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 2003 (בגיל 81)
טורינו, פיימונטה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת טורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Fiat S.p.A., יובנטוס, קבוצת בילדרברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • סנאטור לכל החיים (1 ביוני 199124 בינואר 2003)
  • נשיא (19662003)
  • נשיא (19741976) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marella Agnelli (19 בנובמבר 19532003) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 1967)
  • מסדר ההצטיינות למלאכה (1977)
  • צלב המלחמה לגבורה צבאית (13 בפברואר 1943)
  • צלב ההצטיינות במלחמה
  • Commemorative medal of the war period 1940-43 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.giovanniagnelli.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אניילי עם סבו, מייסד פיאט, 1940

ג'ובאני (ג'אני) אנייליאיטלקית: Giovanni (Gianni) Agnelli‏; 12 במרץ 192124 בינואר 2003) היה תעשיין איטלקי ונשיא חברת ההחזקות המשפחתית של משפחת אניילי, אשר כללה בעלות על חברת הרכב פיאט, קבוצת הכדורגל יובנטוס, העיתון לה סטמפה ועוד. אניילי נחשב לאיטלקי העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית של איטליה ואיש שכונה "המלך הבלתי מוכתר" של איטליה, עקב השפעתו על חיי הכלכלה, החברה והפוליטיקה במדינה.

אניילי נולד בשנת 1921 בעיר טורינו. הוא נקרא על שם סבו ג'ובאני, שהיה ממייסדי תעשיית הרכב "פיאט" ובעל השליטה המרכזית בחברה, אך כדי להבדיל בין השניים, הוא נודע בשם הפרטי ג'אני. אניילי הוכשר מאז ילדותו להיות היורש של נכסי המשפחה. בשנת 1966 התמנה אניילי להיות נשיא תעשיית הרכב "פיאט". במהלך נשיאותו הרחיב ג'אני אניילי את פעילותה העסקית של החברה. חברת "פיאט" החלה להקים מפעלים מחוץ לגבולות איטליה, בעיקר בארצות אמריקה הלטינית וברוסיה. במהלך משבר הנפט העולמי בתחילת שנות ה-70 נאלץ אניילי למכור חלק ממניות "פיאט" לחברת השקעות לובית, בבעלות מועמר קדאפי. מאוחר יותר רכש אניילי בחזרה מניות אלה.

במהלך שנות ה-80 כאשר באיטליה התרבו השביתות הכלליות הצליח אניילי לשבור את כוח הוועדים בחברת "פיאט" וגרם לכך שמפעלי החברה שבראשותו ימשיכו לתפקד כרגיל. צעדו של אניילי גרם לכך שהוא ומנהלי החברה הפכו יעד להתנקשויות מצד ארגון הטרור הבריגדות האדומות. בשנת 1991 מונה אניילי על ידי נשיא הרפובליקה האיטלקית לכהן בסנט האיטלקי כסנאטור לכל חייו. לאחר התאבדותו של בנו היחיד ומותו ממחלה של אחיינו החליט אניילי להוריש את חברת ההחזקות שבבעלותו לנכדו ג'ון אלקן. אניילי מת בשנת 2003 מסרטן הערמונית[1].

דמותו מופיעה בסרט "פרארי" (2023).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אני אניילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]