בשילה
בשילה היא שלב התפתחותי של תאים, שבו מתאפשרים תפקודים חדשים שלא היו אפשריים בשלבים הקודמים לה[1]. זאת להבדיל מ"גדילה", אשר מתייחסת לעלייה במספר התאים של איבר או איברים מסוימים, אשר אינה מביאה בהכרח לבשילה[1].
הבשילה היא אחד הגורמים החשובים בקביעת ההתפתחות, משום שהשינויים הפיזיולוגים שמתרחשים בתאים של האורגניזם במהלך הבשילה מאפשרים לו לעשות פעולות שלא היה מסוגל לעשות קודם לכן[1].
הבשילה מושפעת בעיקר מגורמים תורשתיים, בעוד שהגדילה מושפעת יותר מגורמים סביבתיים[1].
הבשילה של תאים היא תהליך קריטי שבו תאים עוברים שינויים פיזיולוגיים המאפשרים להם לבצע תפקידים ספציפיים וחדשים שלא היו אפשריים בשלבי ההתפתחות הקודמים. שלב זה מתרחש כאשר תאים מקבלים את האותות הנכונים מהסביבה שלהם (כגון הורמונים או גורמים חיצוניים אחרים), לצד מידע גנטי פנימי. במהלך הבשילה, תאים עשויים לעבור דיפרנציאציה, שבה הם מתמחים לתפקוד מסוים, כמו הפיכת תאי גזע לתאי שריר או תאי עצב.[2]
תהליך הבשילה הוא אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות אורגניזמים, שכן הוא קובע את יכולת האורגניזם לבצע פעולות מורכבות, כמו תפקוד המערכת החיסונית או יצירת רקמות ספציפיות. הבשילה גם קשורה להתפתחות איברים וליצירת מבנים מורפולוגיים מסוימים בגוף, תהליך שמכונה מורפוגנזה.[2]
להבדיל מגדילה, שמתייחסת לריבוי תאים או הגדלת נפחם, בשילה מתמקדת בשינוי איכותי בתפקוד התאים, שבסופו של דבר משפיע על ההתפתחות הפיזיולוגית והפונקציונלית של האורגניזם כולו.[2]
בגרות מינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בגרות מינית
בגרות מינית היא השלב בהתפתחותו של אורגניזם שבו הוא מסוגל להתרבות. אצל האדם קרוי המעבר לשלב זה בשם התבגרות מינית.
מרבית הרב-תאיים אינם מסוגלים להתרבות מיד עם לידתם, ובהתאם למינם (במשמעות הטקסונומית של מושג זה) עוברים ימים, שבועות ואף שנים עד שהם הופכים למסוגלים להתרבות, כלומר מגיעים לבגרות מינית. אצל היונקים, מינים המגיעים לבגרות מינית בגיל מבוגר יותר הם לרוב בעלי אסטרטגיית רבייה K, המקבילה להשקעה באיכות, בעוד שהמינים המגיעים לבגרות מינית בגיל צעיר יותר הם לרוב בעלי אסטרטגיית רבייה R, המקבילה להשקעה בכמות.