בשדמות בית לחם
בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19.
השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר בשיר במפורש - אשר לפי האמור בספר בראשית נטמנה לאחר פטירתה ב"דרך אפרתה": "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם".[1] מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ".[2] אולם בשונה מ"קול ברמה" בפסוק התנ"כי, בשירו של שפירא שוררת "דומיה", "אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ", והן גולשות מעיניה של רחל אל הנהר וכביכול נמזגות בו.
משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל.
במשך המאה ה-20 וה-21, זכה השיר לביצועים רבים בלחן זה.[3]
השיר מושר בהגייה אשכנזית - מלעילית.
מילות השיר שהולחנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
|
אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בשדמות בית לחם" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "בשדמות בית לחם" והאזנה לו באתר זמרשת
- נגה אשד עם קהל שרים את בשדמות בית לחם, באירוע זמרשת 7, באתר יוטיוב
- אליהו הכהן, מסע בעקבות 'בשדמות בית לחם', בבלוג "עונג שבת", 15 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים י"ח–י"ט.
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ד.
- ^ ראו: בשדמות בית לחם, באתר זמרשת.