ברנרד הירשוביץ
לידה |
24 באוגוסט 1923 לונדון, הממלכה המאוחדת ![]() |
---|---|
פטירה |
27 בינואר 2025 (בגיל 101) חיפה, ישראל ![]() |
תפקידים |
רופא ![]() |
![]() ![]() |
ברנרד (ברני) הירשוביץ (באנגלית: Bernard Hirshowitz; 24 באוגוסט 1923 – 27 בינואר 2025) היה כירורג פלסטי ישראלי,[1] פרופסור לכירורגיה פלסטית, מייסד ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירשוביץ נולד בלונדון. בהיותו בן שנה חזרה משפחתו לדרום אפריקה שם גדל. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג. בשלהי מלחמת העולם השנייה נוצר מחסור חמור ברופאים בבתי החולים באנגליה ולקראת 1945 יצא קול קורא שכתב כירורג חזה ד"ר פאטי (Fatty) אשר התריע על מחסור חמור ברופאים. בינואר 1946 הגיע הירשוביץ, בעקבות קול קורא זה, לעבוד בבתי חולים בלונדון. פרופ' הירשוביץ עבד 4.5 שנים במחלקות הכירורגיות בלונדון וזכה שם לתואר FRCS.[2] עוד בשהותו באנגליה פגש את ד"ר חיים שיבא שהגיע מישראל והלה דיווח לו שצוותים רפואיים בראשותו של ד"ר ג'ק פן מגיעים מדרום אפריקה לישראל על מנת לתמוך בצוותים הרפואיים הקיימים.
במדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם חזרתו של הירשוביץ ליוהנסבורג יצר קשר עם ד"ר ג'ק פן. קשר זה היה החשיפה המשמעותית הראשונה לתחום הכירורגיה הפלסטית ולאחר תקופה בה היה לאסיסטנט של ד"ר פן, הצטרף ב-1951 למשלחת השנייה של ג'ק פן לישראל.
בתקופה זו הקים ד"ר ליאו בורנשטיין את המחלקה הראשונה לכירורגיה פלסטית בבית החולים תל-השומר, והירשוביץ הצטרף כדי לטפל בנפגעי מלחמה, כוויות ופצעי לחץ.
בסוף 1952 עבר הירשוביץ לבית החולים רמב"ם על מנת להניח את היסודות למה שתהיה המחלקה לכירורגיה פלסטית. ניתנו לו רק שתי מיטות ומשרד מרפאה קטן שם בדק את המטופלים. במהלך מבצע סיני ב-1956,[3] התרכזו מטופלים עם כוויות קשות בתל-השומר והוחלט להעביר מספר ניפגעים גם לרמב"ם בחיפה. בהמשך נפתחה גם יחידה לטיפול בכוויות. הנחיצות במחלקה לכירורגיה פלסטית מסודרת ותיקנית קיבלה תמריץ נוסף במהלך מלחמת ששת הימים כאשר מספר רב של ניפגעים הגיעו לבי"ח רמב"ם. בתקופה זו המחלקה כללה 22 מיטות למטופלים ורק ב-1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים החלה התמחות פורמלית.
במלחמת יום הכיפורים, המחלקה הפלסטית קלטה פצועים רבים. הירשוביץ פיתח במהלך המלחמה שיטת שיקום לנפגעי כוויות, באמצעות תזונה שכללה בין היתר 35 ביצים ביום.[4]
ראשוני המתמחים במחלקתו של הירשוביץ היו קאטי קאופמן ודן מלר.
הירשוביץ היה חבר באגודות רפואיות בתחום הכירורגיה הפלסטית.
בשנת 1967 כיהן הירשוביץ כיושב ראש העמותה לניתוחים פלסטיים אסתטיים.[5]
בשנת 1998 פיתח צוות מדענים מהטכניון שכלל את פרופ' הירשוביץ, פרופ' אלה לינדבאום וד"ר ירון הר-שי כרית סיליקון לטיפול לצלקות מוגדלות שנותרו כתוצאה מניתוחים או מנזק לעור כגון כויות או חתכים, אושרה לטיפול בארצות הברית על ידי ה-FDA.[6]
ממחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הירשוביץ פרסם כ-130 מאמרים מקצועיים.
הוא כתב חמישה פרקים בספרים מקצועיים העוסקים בכירורגיה פלסטית
- ממחקריו של הירשוביץ, באתר PubMed
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דור המייסדים - האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, פרופ' ברנרד הירשוביץ(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר אסתטיקה – פרופ' ברנרד הירשוביץ
- ^ Fellowship of the Royal Colleges of Surgeons - חבר אגוד המנתחים המלכותי
- ^ שבעים שנה לרמב"ם, פרק שני: שנים של צמיחה 1953–1972
- ^ אחיה ראב"ד, צפו: כך נראו השנים הראשונות של ביה"ח רמב"ם, באתר ynet, 19 בדצמבר 2013
- ^ העמותה הישראלית למנתחים פלסטים אסתטיים, רשימת יושבי ראש האיגוד מ-1965
- ^ דוד חיון, כרית-סיליקון לצלקות מוגדלות שפותחה בטכניון אושרה ב-F.D.A, באתר גלובס, 22 ביולי 1998
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- כירורגים פלסטיים ישראלים
- סגל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר
- סגל רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם
- סגל הטכניון: רפואה
- ישראלים ילידי אנגליה
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- בוגרי אוניברסיטת ויטווטרסראנד
- ישראלים שהגיעו לגיל מאה
- יהודים שהגיעו לגיל מאה
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2025
- אישים הקבורים בבית הקברות שדה יהושע